חתול טונקינזי
הטונקינזי הוא גזע של חתול הבית.
היסטוריה של הגזע
הטונקינזי הוא הכלאה בין החתול הסיאמי והגזע הבורמזי. קיימות עדויות המצביעות על כך, שחתולים סיאמיים בצבע שוקולד, שחיו במאה ה-19 היו דמויי טונקינזים.
חתולה בשם וונג מאו, אשר הגיעה מבורמה לארצות הברית בשנת 1930 הייתה האם הקדמונית של הגזע הבורמזי. החל משנות החמישים, החלו מגדלים לזווג בין הסיאמיים לבורמזים כדי להגיע לזן ביניים, שישלב את תכונות שני הגזעים, ובשנות השישים הטונקינזי החל לצבור פופולריות הן בתצוגות והן כחיית מחמד. את שמו קיבל הגזע על ידי מגדלת קנדית אשר זיווגה בין בורמזי לסיאמי סיל-פוינט, וקראה לבן הכלאיים טונקינזי. בשנת 1971 האיות שונה לטונקינזי על שם מפרץ טונקין הנמצא בדרום-מזרח אסיה.
מבנה כללי
משקלו של חתול טונקינזי נע בין 3 - 4 ק"ג. הפרווה של החתול קצרה וצפופה, ולפעמים עוברים 18 חודשים עד שצבע הפרווה מתפתח במלואו. הפרווה של הטונקינזי יכולה להיות באחת הדוגמאות הבאות: אחידה, דוגמת מינק או דוגמת חודים.
צבעי הפרווה
- מינק טבעי: פרווה בצבע חום, כיתום בצבע שוקולד כהה
- מינק כחול: פרווה בצבע אפור כחלחל, כיתום בצבע כחול בהיר
- מינק דבש: פרווה בצבע חום אדמדם, כיתום בצבע שוקולד
- מינק שמפניה: פרווה בצבע בז'-כתמתם, כיתום בצבע חום בהיר
- מינק פלטינה: פרווה בצבע אפור בהיר, כיתום בצבע אפור כהה
כמו אצל החתול הסיאמי, גם אצל החתול הטונקינזי דוגמת הפרווה היא סימטרית, כאשר לטונקינזי בעל דוגמה אחידה יש גוף כהה בדומה לבורמזי, לבעל דוגמת חודים יש גוף בהיר וקצוות כהים כשל הסיאמי. בדוגמת המינק, הגוף הוא בצבע ביניים והקצוות כהים יותר מהגוף אך לא במידה רבה כמו אצל הסיאמי. דוגמת המינק היא היחידה המותרת בתחרויות, אך שתי הדוגמאות האחרות חיוניות לתוכניות הגידול: בזיווג טונקינזי אחיד עם טונקינזי כהה קצוות, כל הצאצאים יהיו בדוגמת מינק. בזיווג שני טונקינזיים עם דוגמת מינק יתקבלו רבע סיאמיים ורבע בורמזיים.
העיניים כחולות בדרך כלל, אך צבע העיניים יכול גם להשתנות תוך כדי התבגרות החתול.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חתול טונקינזי |
29591468חתול טונקינזי