טונגוראווה
 | |
| מבט על ההר מריובמבה (ספטמבר 2011) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג הר | הר געש שכבתי פעיל |
| גובה | 5,023 מטרים |
| מיקום |
 אקוודור |
| רכס הרים | הרי האנדים |
| אורך הרכס | 8000 קילומטרים |
| מספר הר געש | 1502-08[1] |
| התפרצות אחרונה | 2011 |
| העפלה ראשונה | 1873 (על ידי וילהלם ריס ואלפונס שטובל) |
| מסלול ההעפלה הקל | טיפוס שלג וקרחונים |
| קואורדינטות | 1°28′12″S 78°26′41″W / 1.4700°S 78.4447°W |
|
(למפת אקוודור רגילה)   טונגוראווה | |
טונגוראווה (Tungurahua מקצ'ואה "טונגורי" (גרון) ו"ראווה" (אש) – "גרון של אש"[2]) הוא הר געש שכבתי פעיל השוכן בקטע של הרי האנדים הקרוי הרכס המזרחי (Cordillera Oriental) באקוודור. הפעילות הגעשית בהר התחדשה ב-1999 ונמשכת מאז עם מספר התפרצויות געשיות. ההר מתנשא מעל עיר המרחצאות הקטנה בניוס די אגוואה סנטה.
גאוגרפיה
מיקום
הר הגעש טונגוראווה (5,023 מטרים) שוכן בנפה הקרויה על שמו - נפת טונגוראווה - ברכס ההרים המזרחי (Cordillera Oriental), חלק מרכס האנדים החוצה את אקוודור מצפון לדרום. ההר נמצא 140 קילומטרים דרומית לבירה קיטו. הרים סמוכים הראויים לציון הם הצ'ימבורסו (6,267 מטרים) ואל אלטאר (5,319 מטרים). ההר מתנשא מעל עיר המרחצאות הקטנה בניוס די אגואה סנטה (Baños de Agua Santa – מילולית "מרחצאות המים הקדושים") השוכנת בגובה 1,899 מטרים לרגלי ההר, כ-8 קילומטרים צפונית לפסגתו. עיירות סמוכות נוספות הן אמבטו (Ambato, כ-30 קילומטרים לצפון מערב) וריובמבה (כ-30 קילומטרים לדרום מערב). טונגוראווה הוא חלק מהפארק הלאומי סנגאי שבחלקו הוכרז כאתר מורשת עולמית.
קרחון
פסגת טונגוראווה בגובה 5,023 מצויה מעט מעל לקו השלג[3] (כ-4,900 מטרים). הפסגה מכוסה בשלג-עד והיה בה קרחון קטן שנמס לאחר התגברות הפעילות הגעשית ב-1999.
היסטוריה
היסטוריה גאולוגית
ההר הנוכחי (טונגוראווה III) בנוי בתוך הקלדרה של ההר שקדם לו (טונגוראווה II) שהתמוטטה לפני כ-3,000 (±90) שנים. ההר המקורי (טונגוראווה I) התמוטט בימי קדם.[1]
היסטוריה של התפרצויות
ההתפרצויות של טונגוראווה הן סטרומבוליאניות, והן מייצרות אנדזיט ודקיט. מקורן של כל ההתפרצויות ההיסטורית בלוע שבפסגה, ואליהן נלוו התפוצצויות עזות, זרמים פירוקלסטיים ולעיתים קילוחי של לבה. במשך 1,300 השנים האחרונות נכנס טונגוראווה כל 80 עד 100 שנים לשלב של פעילות געשית. ההתפרצויות הבולטות ביותר אירעו בשנים 1773, 1886 ו-1918-1916.[4]
הטיפוס הראשון על ההר
במהלך משלחתם בת שבע השנים בדרום אמריקה (מ-1868 עד 1876) טיפסו שני הוולקנולוגים הגרמנים: אלפונס שטובל (Alphons Stübel; 1904-1835) ווילהלם רייס (Wilhelm Reiss; 1908-1838) על קוטופקסי (רייס יחד עם אנחל אסקובר (Angel Escobar); 28 בנובמבר 1872) וטונגוראווה (שטובל עם אוסביו רודריגס (Eusebio Rodruguez); 9 בפברואר 1873).
פעילות געשית לאחרונה
ב-1999, לאחר תקופה ארוכה של שקט, נכנס הר הגעש לשלב של התפרצות שנמשך מאז, נכון לנובמבר 2011, ברציפות. הפעילות המחודשת באוקטובר 1999 הפיקה כמויות גדולות אפר געשי שנשר על יישובי הסביבה והוביל לפינויים של למעלה מ-25,000 תושבים מבניוס והשטחים הסמוכים. הפעילות נמשכה ברמה בינונית עד מאי 2006, אז התגברה באורח דרסטי והגיעה לשיא בהתפוצצות עזה ב-14 ביולי 2006 וב-16 באוגוסט 2006. ההתפרצות של 16 באוגוסט 2006 הייתה העזה ביותר מאז שהתחדשה הפעילות הגעשית ב-1999. כתוצאה מההתפרצות היתמר עמוד התפרצות לגובה של 10 קילומטרים, שהתפזר על פני שטח באורך של 740 קילומטרים וברוחב של 180 קילומטרים תוך השקעת אפר וטפרה מדרום מערב להר הגעש. זרמים פירוקלסטיים שנוצרו מההתפרצות גרמו למותם של שבעה תושבים, משפחה בת חמש נפשות ושני מדענים, והרסו כמה כפרים קטנים וכבישים במדרונות המזרחיים והצפון-מערביים של הר הגעש. [5]
התפרצות נוספת שבעטיה פונו תושבים התרחשה ב-4 בדצמבר 2010. הסוכנות הלאומית לניהול סיכונים של אקוודור (Secretaría Nacional de Gestión de Riesgos) הכריזה על "אזעקה אדומה", ומאוחר יותר הפתיחה את רמת הסיכון לכתום.[6] המכון הגאופיזי של אקוודור (Instituto Geofísico)[7] דיווח על גידול בפעילות הסייסמית, על מספר ההתפוצצויות ועל ענן האפר שהגיע לגובה של 2 קילומטרים.[8]
ב-22 באוגוסט 2012 התפרץ ההר שוב. גובה עמוד ההתפרצות הגיע ל-4 קילומטרים ו-110 משפחות פונו משישה כפרים הסמוכים להר.[9] בעקבות ההתפרצות מתנהל בטונגוראווה מעקב אחר הפעילות הסייסמית, המתעצמת ונחלשת לפרקים.[10] ב-18 בדצמבר 2012 התפרץ ההר פעם נוספת והביא לפינוי האוכלוסייה ביישובים הסמוכים.[11] ב-9 במרץ 2013 ההר התפרץ שוב,[12] וב-14 במרץ הגיע עמוד ההתפרצות לגובה של 3 קילומטרים.[13]
ב-4 באפריל 2014 הייתה בהר התפרצות עזה ועמוד ההתפרצות הגיע לגובה של 10 קילומטרים.[14]
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: טונגוראווה |
- אתר summitpost האתר המוקדש לטיפוס הרים מכיל מידע על ההר בליווי תמונות רבות
- Yossi Brain, Ecuador: a climbing guide עמ' 154-150
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Global Volcanism Program
- ^ In the shadow of the Tungurahua volcano
- ^ הגובה שמעליו יש שלג-עד
- ^ El Volcán Tungurahua Erupciones Históricas
- ^ http://www.bbc.com/news/world-latin-america-26901834
- ^ Volcano known as the 'Throat of Fire' erupts in Ecuador מאתר CNN
- ^ אתר המכון הגאופיזי של אקוודור
- ^ Tungurahua volcano prompts evacuation in Ecuador אתר ה-BBC
- ^ אתר הלוס אנג'לס טיימס
- ^ מעקב סייסמולוגי
- ^ כתבת ה-BBC בנושא
- ^ Ecuador's Tungurahua volcano erupts - כתבה מה-BBC
- ^ Tungurahua weekly reports
- ^ Ecuador volcano throws up spectacular ash plume מאתר ה-BBC
