טודרוס בן יהודה אבולעפיה

טודרוס בן יהודה הלוי אבולעפיה (1247–1306) היה משורר עברי מספרד הנוצרית בימי הביניים.

קורות חיים

נולד בטולדו באמצע המאה ה-13 כבן למשפחת הרבנים הספרדית אבולעפיה. טולדו הייתה באותה עת בשליטת כתר קסטיליה, אך התרבות בה עדיין הייתה משוערבת במידה רבה. אבולעפיה נחשב לגדול המשוררים היהודים בספרד בתקופת המלך אלפונסו העשירי (1252-1284) ובנו סנצ'ו השישי (1284-1295) מקסטיליה. יצירתו מסמלת את תחייתה של השירה העברית בספרד במאה ה-13, לאחר הרדיפות הקשות נגד היהודים בימי שושלת אל-מוואחידון.

בצעירותו קיבל חינוך אנדלוסי טיפוסי שכלל שילוב של לימודי חול וקודש. מנעוריו החל לחבר שירי הלל לכבוד אישים יהודים רמי דרג בחצרו של המלך אלפונסו העשירי, בהם שלמה ויצחק אבן צדוק, טודרוס בן יוסף ואחרים. למשך זמן מסוים התפרנס אבולעפיה מעבודה בשירות שלמה אבן צדוק, בגביית מיסים עבור מלך קסטיליה. לאחר מכן הוא עבר לעבוד ישירות תחת המלך ונהנה ממנעמי חצר המלוכה. אבולעפיה נתן למלך כמתנה כתר ועליו פסוקים בעברית. בתקופה זאת הוא חיבר שירים עבריים רבים המשבחים את המלך ובני משפחתו, מתארים את חיי הצעירים היהודים בטולדו ואת חייו שלו עצמו.

בשנת 1279, כתוצאה מסכסוך בחצר המלוכה, נגזר דין מוות על שלמה בן צדוק. שנתיים לאחר מכן אבולעפיה ויהודים רבים הושלכו לכלא. כתוצאה מהחוויה חלו שינויים בשירתו של אבולעפיה. לאחר שחרורו ממאסר נדד מעט בין אראגון ואל-אנדלוס, ולבסוף חזר לטולדו. בשנת 1289 הצטרף לחצר המלך סנצ'ו השישי ושירת את משפחת המלוכה במספר תפקידים כלכליים. השנה האחרונה המוזכרת בשיריו של אבולעפיה היא 1298, אך הוא כנראה חי מספר שנים נוספות.

אבולעפיה הותיר מאחוריו דיוואן גדול של שיריו, לו הוא קרא "גן המשלים והחידות", הכולל כ-1,100 שירים. הוא ראה דפוס לראשונה בשנת 1932 בהוצאת החוקר הארצישראלי דוד ילין בשיתוף עם דוד בן סלימאן צמח על פי כתב יד שאיתר והעתיק שאול עבדאללה יוסף. בשירתו של אבולעפיה יש מרכיבים ייחודיים רבים ביחס לשירת ספרד, בין היתר בהשפעת השירה הספרדית-הנוצרית.

הדיוואן

• טודרוס אבולעפיה, גן המשלים והחידות, מעתיק: שאול עבדאללה יוסף, מהדיר ועורך: דוד ילין, ירושלים: דפוס הספר, חלק ראשון (1932), באתר היברובוקס
  • חלק שני - כרך א' (1934)
  • חלק שני - כרך ב' (1937)

לקריאה נוספת

• אביבה דורון, משורר בחצר המלך: טדרוס הלוי אבולעפיה - שירה עברית בספרד הנוצרית, תל אביב: הוצאת דביר, 1989.
• חיים שירמן, תולדות השירה העברית בספרד הנוצרית ובדרום צרפת, עדכן והשלים (וליוה בהערות), עזרא פליישר, ירושלים: הוצאת מאגנס ומכון בן צבי, תשנ"ז-1997, עמ' 366-424.
• חביבה ישי, 'שירי בית הסוהר של טדרוס אבולעפיה:ביוגרפיה של סוגה', פעמים 133-4 (סתיו-חורף תשע"ג)
• ישראל לוין (עורך), טֹדרוס אבולעפיה - שירים, סדרת שירת תור הזהב, תל אביב: ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב, תשס"ט-2009.

• Angel Saenz-Badillos. “Hebrew Invective Poetry: The Debate between Todros Abulafia and Phinehas Halevi,” Prooftexts 16 (1996): 49–73.

קישורים חיצוניים

• ישראל לוין - טדרוס אבולעאפיה - האיש ויצירתו
• אוסנת לוטבק, הזמן בשירתו של טדרוס הלוי אבולעפיה, "מעמקים" 6 (תשס"ז - 2007), אתר דעת, המשך - חלק שני
• חביבה ישי, ‏על מרידתו האדיפלית של טדרוס אבולעאפיה, רוויזיוניסט אינקלקטואלי במאה השלוש-עשרה בספרד, מכאן י"א, יוני 2012, עמ' 176–195
• Todros Abulafia in the Jewish Encyclopedia (1906)
• Angel Saénz-Badillos. "Ṭodros ben Judah ha-Levi Abulafia." Encyclopedia of Jews in the Islamic World. Executive Editor Norman A. Stillman. Brill Online, 2014.
• הרב נפתלי יעקב הכהן, "הר"ר טודרוס בן יהודה הלוי", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ג, עמוד רצ, באתר HebrewBooks, אות לו

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29539013טודרוס בן יהודה אבולעפיה