טוביה מרגלית

טוביה מרגלית

לידה	25 במרץ 1941 כ"ו באדר ה'תש"א תל אביב, פלשתינה (א"י)
פטירה	4 ביוני 2020 (בגיל 79) י"ב בסיוון ה'תש"ף
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1962–1985 (כ־23 שנים)
דרגה	תת-אלוף
תפקידים בשירות
קצין חימוש ראשי
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון הראשונה

טוביה מרגלית (25 במרץ 1941, כ"ו באדר ה'תש"א, ארץ ישראל – 4 ביוני 2020, י"ב בסיוון ה'תש"ף) היה קצין בדרגת תת-אלוף בצה"ל. שירת בחיל חימוש (לימים חיל הטכנולוגיה והאחזקה) בשלל תפקידים עד להיותו מפקד החיל – קחש"ר – בדרגת תת-אלוף. לאחר שירותו פנה לתחום העסקי במגוון תעשיות בתחום הביטחוני.

ימי ילדותו

טוביה נולד בכ"ו באדר תש"א (25 במרס, 1941), בארץ ישראל וגדל בנעוריו בתל אביב. למד בבית הספר דתי, בבית ספר "תחכמוני". בהיותו בן שש פרצה מלחמת השחרור. בכיתה ד' הצטרף לתנועת הצופים הדתיים שפעלה בבית ספרו. בתנועת הנוער הכיר את עליזה, אשתו לעתיד. בהמשך, למד בתיכון דתי "תיכון ב'" ברחוב צייטלין בתל אביב, אשר כונה "תיכון צייטלין"; ובמשך כמעט כל שנות התיכון נותר מרכז הכובד החברתי שלו בצופים, כמדריך.

שירותו הצבאי

בתום לימודיו בתיכון, התחיל מרגלית את מסלול לימודי העתודה האקדמית. במסגרת העתודה למד בטכניון לתואר בהנדסת מכונות. נכנס לחיל החימוש בתפקיד זוטר של מהנדס מכונות, מהנדס תכנון, בדרגת סמל. את תפקידי הקצונה התחיל כקצין טכני במפקדת קחש"ר, עיקר התמחותו היה בנשק כבד. לאחר מכן מונה לראש ענף נשק, בדרגת סגן-אלוף. מתוקף תפקידו זה היה אחראי על כל תחום הנשק הקל והכבד ועל תחומים נוספים הקשורים בעקיפין לנשק, כמו אמצעֵי כינון ותצפית. בהמשך מונה למפקד יחידת בחינה, שאחראית על בדיקת הציוד שצה"ל רכש לחיל היבשה הן מהתעשייה המקומית, הן מהתעשייה בחוץ לארץ והן מצבאות זרים, ועל הבטחת האיכות. לאחר מכן הועלה לדרגת אלוף-משנה ומונה לעוזר קחש"ר.

במש"א (מרכז שיקום ואחזקה) פיקד על מפעל שבנה את טנק המרכבה ועסק בשיקום של טנקים אחרים, על מפעלים של מערכות אלקטרואופטיות ושל נשק כבד. עבד בצוות תחת פיקודו של האלוף ישראל טל - טליק, בתכנון ופיתוח טנק המרכבה. בזמנו הגיע מש"א לשיא פריחתו והעסיק שלושת אלפים עובדים, רובם אזרחים. במהלך שירותו כמפקד מש"א פרצה מלחמת לבנון הראשונה. המפעל, לפחות בחלקו, נשאר לעבוד בשבת בהיתר. ב-1983 מונה לקצין חימוש ראשי והועלה לדרגת תת-אלוף - חובש הכיפה הראשון בצה"ל. ב-1985 פרש מצה"ל לאחר שלא הסכים עם החלטת הרמטכ"ל להעביר את חיל החימוש לפיקודו של ראש אגף אפסנאות (אג"א).

לאחר השירות הצבאי

לאחר השחרור כיהן בתפקיד ראש העמותה של חיל החימוש, במסגרת תפקידו הקים את אתר ההנצחה של החיל בנתניה. כמו כן, היה שותף בחברת "פלמר", אשר נותנת שיירותי ייעוץ והנדסה לתעשיית הגומי. בשנות ה-2000, פלמר רכשה את חברת תגל ביקנעם, ובה כיהן בתפקיד יושב ראש מועצת דירקטוריון פעיל.

כשהיה בן 79 נפטר טוביה מרגלית ממחלה קשה. השאיר אחריו את עליזה, רעייתו, את ארבעת ילדיהם ונכדים.

קישורים חיצוניים

• תא"ל טוביה מרגלית, באתר האינטרנט של עמותת חיל הטכנולוגיה והאחזקה
• ריאיון עם תא"ל טוביה מרגלית, מאת בנו, סא"ל ליעד מרגלית, באתר האינטרנט של עמותת חיל הטכנולוגיה והאחזקה, 11 בינואר 2016
• אתר ההנצחה לחללי חיל החימוש, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
• אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
• טקס אזכרה נערך לחללי אסון משאית הספארי, באתר ערוץ 7, 3 באפריל 2005

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31354795טוביה מרגלית