טאשיזם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עבודה של לאה ניקל. שבה ניכר סגנון הטאשיזם; באמצעותו היא בונה קומפוזיציה מאורגנת בציוריה

טאשיזםצרפתית: Tachisme, נגזרת של המילה 'tache', שפירושה כתם) הוא סגנון ציור מופשט צרפתי שהיה פופולרי בשנות ה-40 וה-50. לעיתים קרובות הוא נחשב למקבילה האירופית של האקספרסיוניזם המופשט האמריקאי.

הטאשיזם היה חלק מתנועה גדולה של אמנות א-פורמלית שפעלה לאחר מלחמת העולם השנייה, אשר נטשה את ההפשטה הגאומטרית לטובת צורת ביטוי ספונטנית ואינטואיטיבית, בדומה לציור פעולה.

לאחר מלחמת העולם השנייה המונח אסכולת פריז מכונה לעיתים קרובות טאשיזם. עם חסידיו החשובים נמנים ז'אן דובופה (Dubuffet), ניקולא דה סטאל (de Staël), האנס הארטונג וז'ורז' מתייה (Mathieu) וכן רבים מחבריה של התנועה האמנותית קוברה היו שותפים להתפתחותו של הטאשיזם.

טאשיזם הוא סגנון שנוצר כתגובה לקוביזם והוא מאופיין בטפטוף ספונטני והתזה או מריחה של צבע הישר מהשפופרת המכילה אותו אל הבד, ולעיתים גם שרבוטים בעפרון או בעט המזכירים קליגרפיה.

הציירת הישראלית לאה ניקל נחשבת לאמנית שהושפעה רבות מהטאשיזם, אליו התוודעה בעת שהותה בפריז. ביצירותיה היא משתמשת בצבעוניות עזה ובמשטח עבודה גדול, ובטכניקות של חריטה, ציור באצבעות, טפטוף ושרבוט, על אף שהיא בונה מהם קומפוזיציה מאורגנת.

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0