טאו בלווייתן
 | |
| מיקומו של τ בלווייתן בקבוצה | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| שמות נוספים | גליזה 71, LHS 146 |
| סוג | כוכב הסדרה הראשית צהוב |
| בהירות נראית | 3.50 |
| סיווג ספקטרלי | G8 V |
| עלייה ישרה | 1ʰ 44ᵐ 04.0829ˢ מילי-שניות קשת בשנה |
| נטייה | 14.928″ 56′ 15°- מילי-שניות קשת בשנה |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 5.69 |
| מרחק |
11.90 שנות אור 3.65 פארסק |
| רדיוס | 0.77 רדיוסי שמש |
| מסה | 0.81 מסות שמש |
| עוצמת הארה | פי 0.52 מהשמש |
| טמפרטורה | 5,344 K |
| מהירות סיבוב | 1-2 ק"מ/שנייה |
| תנועה עצמית | 1,922[1] מילי-שניות קשת בשנה |
τ (טאו) בלווייתן הוא כוכב בקבוצת הכוכבים "לווייתן", שנמצא במרחק של כ-11.9 שנות אור מהשמש, כך שמבין הכוכבים הנראים לעין הוא השביעי בקרבתו אל מערכת השמש (אחרי מערכת אלפא קנטאורי, סיריוס, ε בארידנוס, פרוקיון, 61 בברבור ו-ε באינדיאני). כמו כן הוא אחד הכוכבים הדומים ביותר לשמש מבין הכוכבים הקרובים אליה.
בשל קרבתו ודמיונו לשמש, היווה הכוכב מוקד מחקר לאפשרות של קיום חיים מחוץ למערכת השמש. בשנת 1960 היה כוכב זה, יחד עם ε בארידנוס, הראשון שאליו כוון רדיו-טלסקופ בניסיון לקלוט שידורים המעידים על קיום חיים אינטליגנטיים. ניסיונות אלו לא העלו דבר עד היום.
מאפייני הכוכב
τ בלווייתן הוא כוכב הסדרה הראשית מסוג ספקטרלי G8. הבהירות הנראית שלו היא 3.50, כך שניתן לראותו בקלות ממקום חשוך. רדיוסו ומסתו קטנים מאלו של השמש בכ-20%, הטמפרטורה על פניו היא כ-5,345 קלווין, מעט פחות מטמפרטורת השמש, ועוצמת ההארה שלו היא מעט יותר ממחצית עוצמת השמש. כוכב לכת המאפשר קיום חיים צריך להמצא במרחק של כ-0.68 יחידות אסטרונומיות, בערך כמו רדיוס המסלול של נוגה.
הכוכב מסתובב סביב עצמו במהירות נמוכה יחסית של 1–2 ק"מ בשנייה והוא משלים סיבוב על צירו בכ-31 ימים. הפעילות המגנטית על פניו מועטה ביחס לשמש ונוצרים על פניו כתמי שמש מועטים. מהירותו המוחלטת של הכוכב היא מעט גבוהה - כ-37 ק"מ בשנייה ונראה שהוא נוצר מחוץ למרכז הדיסקה של שביל החלב ונדד לתוכה מאוחר יותר. בשל קרבתו לכוכב תנועה עצמית גדולה של קרוב ל-2 שניות קשת בשנה.
גילו של τ בלווייתן עתיק מאוד, בערך כפול מגילה של השמש. שכיחות היסודות הכבדים מהליום על פניו נמוכה משל השמש באופן משמעותי מה שמפחית את הסיכוי לקיומו של כוכב לכת סלעי. תצפיות בתחום התת-אדום הראו שאת הכוכב מקיפה דיסקת אבק קר המשתרעת עד למרחק של כ-55 יחידות אסטרונומיות ממנו. מסת הדיסקה מוערכת ביותר ממסת ארץ לעומת מסת הדיסקה המקיפה את מערכת השמש (חגורת קויפר) המוערכת בכעשירית מסת ארץ בלבד. לעומת זאת לא נמצא עד היום שום כוכב לכת המקיף את הכוכב. אם קיים כוכב לכת כזה, הוא צפוי לספוג פגיעות רבות של אסטרואידים וכוכבי שביט המגיעים מדיסקת האבק ולכן הסיכוי שיווצרו על פניו חיים רב תאיים נמוך.
שכנים
רוב שכניו של τ בלווייתן הם ננסים אדומים, הקרובים שביניהם הם כוכב ההבזק YZ בלווייתן במרחק של 1.6 שנות אור וזוג הננסים האדומים גליזה 65 במרחק של כ-2.9 שנות אור. למרות קרבתם הם לא ניתנים לראייה ממרחק זה בעין אנושית ללא ציוד עזר. חוץ מהם נמצא במרחק של כ-5.5 שנות אור ממנו הכוכב ε בארידנוס, שנראה משם ככוכב בהיר למדי עם בהירות מדרגה 2.12. השמש תראה מ-τ בלווייתן ככוכב עם בהירות מדרגה 2.64.
במרחק זוויתי של כ-90 שניות קשת מ-τ בלווייתן נמצא ננס אדום עם בהירות מדרגה 13. אם הננס מהווה מערכת כפולה עם τ בלווייתן אז הוא מקיף אותו במרחק של לפחות 325 יחידות אסטרונומיות ובזמן הקפה של לפחות 6,000 שנים, אך ככל הנראה השניים לא קשורים זה לזה ורק נמצאים בערך על אותו קו ראייה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
25291465טאו בלווייתן