אפסילון בארידנוס
 | |
| השוואת גדלים של ε בארידנוס (שמאל) ושל השמש | |
  | |
| מיקומו של ε בארידנוס בקבוצה | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | ארידנוס |
| שמות נוספים | גליזה 144, LHS 1557 |
| סוג | כוכב הסדרה הראשית כתום |
| בהירות נראית | 3.73 |
| סיווג ספקטרלי | K2 V |
| עלייה ישרה | 03ʰ 32ᵐ 55.84ˢ מילי-שניות קשת בשנה |
| נטייה | 29.74″ 27′ 09°- מילי-שניות קשת בשנה |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 6.19 |
| מרחק |
10.50 שנות אור 3.22 פארסק |
| רדיוס | 0.84 רדיוסי שמש |
| מסה | 0.85 מסות שמש |
| עוצמת הארה | פי 0.28 מהשמש |
| טמפרטורה | 5,075 K |
| מהירות סיבוב | 3.86 ק"מ/שנייה |
| גיל | 400-1,000 מיליון שנים |
| תנועה עצמית | 974[1] מילי-שניות קשת בשנה |
| מתכתיות | −0.13±0.04 |
ε (אפסילון) בארידנוס (הידוע גם בשמו רן) הוא כוכב בקבוצת הכוכבים ארידנוס, שנמצא במרחק של כ-10.5 שנות אור מהשמש, כך שמבין הכוכבים הנראים לעין הוא השלישי בקרבתו אל מערכת השמש (אחרי מערכת אלפא קנטאורי וסיריוס). זהו גם אחד מהכוכבים הקרובים ביותר שידוע שיש להם כוכב לכת המקיף אותו.
בשל קרבתו, דמיונו לשמש וקיומו של כוכב הלכת, מהווה הכוכב מוקד מחקר של מערכות כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש. הסבירות למצוא חיים על כוכב לכת המקיף אותו היא נמוכה. למרות עובדה זו, היה הכוכב בין הראשונים אליהם כוון רדיו-טלסקופ בניסיון לקלוט שידורים המעידים על קיום חיים אינטליגנטיים, אך כצפוי, לא נקלטו שידורים כאלו.
מאפייני הכוכב
ε בארידנוס הוא כוכב הסדרה הראשית מסוג ספקטרלי K2. הבהירות הנראית שלו היא 3.73, כך שניתן לראותו בקלות ממקום חשוך. רדיוסו ומסתו קטנים מאלו של השמש בכ-15%, הטמפרטורה על פניו היא כ-5,075 קלווין, מעט פחות מטמפרטורת השמש, ועוצמת ההארה שלו היא כ-28% מעוצמת השמש. בשל כך כוכב לכת המאפשר קיום של חיים צריך להיות במרחק של בין חצי יחידה אסטרונומית ל-0.9 יחידה אסטרונומית, סביב מרחקו של נוגה מהשמש.
גילו של ε בארידנוס מוערך בין חצי מיליארד למיליארד שנים, צעיר בהרבה מהשמש, כך שגם אם קיים כוכב לכת המאפשר קיומם של חיים לא סביר שהספיקו להתפתח בו חיים רב תאיים. שכיחות היסודות הכבדים מהליום על פניו נמוכה משל השמש מה שמפחית את הסיכוי לקיומו של כוכב לכת סלעי. הכוכב מסתובב סביב עצמו במהירות של כ-3.86 ק"מ בשנייה והוא משלים סיבוב על צירו בכ-11 ימים. מהירות סיבוב זו (כמעט פי שניים ממהירות הסיבוב של השמש) יוצרת שדות מגנטים חזקים היוצרים פעילות מגנטית ערה על פני הכוכב. פעילות זו באה לידי ביטוי בכתמים דמויי כתמי שמש רבים ובשינויים גדולים יחסית לכוכבי הסדרה הראשית בטמפרטורת הפוטוספירה ובספקטרום הנפלט מהכוכב. לככוב תנועה עצמית גדולה יחסית של כשניית קשת בשנה.
כוכבי לכת
בשנת 2000 התגלה כוכב לכת דמוי צדק המקיף את ε בארידנוס במרחק ממוצע של 3.4 יחידות אסטרונומיות[2][3] שקיבל את השם ε בארידנוס b. כוכב הלכת, בעל מסה של 1 - 1.5 מסות צדק נע במסלול אליפטי כך שמרחקו מ-ε בארידנוס משתנה בין 1.1 יחידות אסטרונומיות ל-5.8 יחידות אסטרונומיות (מעט יותר ממרחקו של צדק מהשמש). זמן ההקפה הוא מעט פחות מ-7 שנים.[3] בשנת 2010 צפוי כוכב הלכת להגיע לאפהליון מה שעשוי לאפשר תצפית ישירה בכוכב הלכת. נראה שמסלולו של כוכב הלכת משתנה מעט, ייתכן בשל השפעה של כוכב לכת נוסף שעדיין לא נמצא.
חוץ מכוכב הלכת, נראה שקיימות שלוש חגורות אסטרואידים המקיפות את הכוכב. הפנימית ביותר נמצאת בתוך המסלול של ε בארידנוס b ומורכבת בעיקר מסיליקטים. חגורה זו מקבילה לחגורת האסטרואידים של מערכת השמש. החגורה השנייה נמצאת מעבר למסלול של ε בארידנוס b ועד למרחק של כ-20 יחידות אסטרונומיות ומורכבת מאבק ומקרח. מעבר לה, החל ממרחק של כ-35 יחידות אסטרונומיות משתרעת דיסקת אבק וקרח המקבילה לחגורת קויפר של מערכת השמש. מבנה מורכב זה עשוי להצביע גם כן על קיומו של כוכב לכת נוסף, רחוק יותר מ-ε בארידנוס b.
שכנים
רוב שכניו של ε בארידנוס הם ננסים אדומים שהקרוב שבהם הוא הכוכב הכפול גליזה 65, שממרחק של 5.1 שנות אור לא ניתן לצפייה בעין אנושית ללא ציוד עזר. חוץ מהם נמצא במרחק של כ-5.5 שנות אור ממנו הכוכב τ בלווייתן, שנראה ככוכב בהיר למדי עם בהירות מדרגה 1.82, ובמרחק של 7.8 שנות אור ממנו נמצא סיריוס, שנראה משם ככוכב הבהיר ביותר בשמים עם בהירות מדרגה 1.7-, מעט בהיר יותר מכפי שהוא נראה מהארץ. כמו כן, במרחק של כ-6.4 שנות אור נמצאת המערכת המשולשת של 2ο (אומיקרון2) בארידנוס המורכבת מכוכב הסדרה הראשית מסוג K הדומה ל-ε בארידנוס, מננס אדום ומננס לבן. המערכת נראית מהארץ ככוכב עמום עם בהירות מדרגה 4.43, אך מ-ε בארידנוס היא תראה בבירור עם בהירות מדרגה 2.38. גם השמש תראה מ-ε בארידנוס בבירור עם בהירות מדרגה 2.36. בעוד כ-31,500 שנים יחלוף זוג הננסים האדומים גליזה 65 במרחק קטן משנת אור אחת מ-ε בארידנוס. אם יש ל-ε בארידנוס חגורת שביטים הדומה לחגורת קויפר, עלול המעבר הקרוב להסיט רבים מהם ממסלולם.[4]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ VizieR: LHS 1557, LHS Catalogue, 2nd Edition (Luyten 1979)
- ^ לראשונה: אפשרות לצילום של כוכב לכת מחוץ למערכת השמש שלנו, אתר וואלה!, 4 באוגוסט 2000
- ^ 3.0 3.1 כוכב לכת מסביב לאפסילון ארידני נמצא בשלבים הראשונים להתהוותו, אתר הידען, 5 באוגוסט 2000
- ^ Thomas Wm Hamilton: Our Neighbor Stars: Including Brown Dwarfs, p. 18