חקלאות ביו-דינמית
החקלאות הביו-דינאמית היא שיטה חקלאית לגידול ירקות, פירות, גידולי שדה וגן, המבוססת על האנתרופוסופיה.
חקלאות ביו-דינאמית היא אחת מן הגישות הוותיקות לחקלאות אורגנית, ובדומה אליה החקלאות הביו-דינאמית שמה דגש על פיתוח פריון האדמה (אנ'), שיתוף פעולה עם תהליכים טבעיים (כמו אויבים טבעיים), שילוב בעלי חיים, ומגוון ביולוגי רחב.
מעבר לכלים האורגנים המוכרים, החקלאות הביו-דינאמית מתחשבות בתנועת גרמי השמים השונים, ובמיוחד הירח, ומיקומם סביב האדמה, כמרכיב חשוב בתכנון הזריעה, ההשקיה, הגיזום והקטיף של היבול החקלאי. בנוסף הגישה משתמשת בתכשירים ביו-דינאמים: חומרי דשן וטיוב תהליכים ביולוגים. מחקר אחד שהתקיים משך 21 שנים, של DOK Trail[1] הראה יתרונות וחסרונות שונים בשיטה זו, לדוגמה ההומוס נשאר זמן רב יותר בשיטה הביודינאמית, אך היה פחות יבול.
החקלאות הביודינאמית נעזרת במגוון שיטות מחקר מודרניות ואלטרנטיביות[2] . ישנם חוקרים שבעבורם היא נחשבת ללא-מדויקת מבחינה מדעית[3]עקב התבססותה על עקרונות אנתרופוסופים, שאינם עולים בקנה אחד עם ממצאי המדע המודרני והשיטות המדעיות העכשוויות.
תפיסת החקלאות הביו-דינאמית
החקלאות הביו-דינאמית רואה באדמה אורגניזם חי. מכאן שיש לעשות ככל הניתן על מנת למנוע פגיעה באדמה ובסובב אותה ולכוון את פעילות עבודת האדמה לפעילות מזינה ומחזקת שתאפשר את התפתחותה האורגנית והבריאה לטווח הארוך. חקלאות זו היא חקלאות אורגנית ואקולוגית שאינה עושה כל שימוש בתכשירים כימיים להזנה או להדברה. היא מזינה את האדמה בקומפוסט איכותי, בזבל ירוק ובזבל פרות. החקלאות הביו-דינאמית מזהה תהליך של היחלשות באיכות הזרעים המופקים כיום ובערכם התזונתי של התוצרים החקלאיים בעולם כיום, ולכן היא מקדישה את פעילותה לשינוי תהליך היחלשות זה, על ידי מימוש עקרונותיה האקולוגיים-אורגניים.
החקלאות הביו-דינאמית קיימת מאז יוני 1924, עם פתיחת הקורס לחקלאות ביו-דינאמית אותו נתן ד״ר רודולף שטיינר בקוברוויץ, גרמניה. הקורס ניתן בעקבות הבעת דאגתם של קבוצת חקלאים שפנו אל שטיינר לאחר שזיהו את היחלשותם של זרעים ועליה במחלות של בעלי חיים כבר אז.
החקלאי הביו-דינאמי לוקח בחשבון בפעילותו את המערך הסביבתי בו הוא פועל - סוג האדמה והתוכן המינרלי שלה, הגזים שבה והיכולת שלה לקלוט מים לתוכה. עונות השנה מהוות גם הן משתנה שיש לקחת בחשבון בפעילות הביו-דינאמית ואף את גרמי השמיים ויחסיהם. מתוך התחשבות במיקום הירח, החקלאי יכול לקבל החלטות כגון: מתי יהיה הזמן המתאים ביותר לזריעה ולשתילה, לעישוב ולהזנה וגם לאיסוף ולקצירה של היבול. לעבודה כזאת קיימים לוחות שנה המודפסים ומוצאים לאור מדי שנה ברחבי העולם (וגם בעברית), על ידי חקלאים שונים. לוחות השנה מבוססים על התבוננות בתנועתם של גרמי השמים.
לקריאה נוספת
- רודולף שטיינר, תרגום: תומר רוזן, חקלאות ביו דינאמית, הוד השרון: אסטרולוג, 1998
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
24727155חקלאות ביו-דינמית