חצי האי שימוקיטה
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום | מחוז אאומורי |
| שטח | 1,876.86 קמ"ר |
| גובה מרבי | 879 מטר |
| נתונים מדיניים | |
| אוכלוסייה | 87,672 (1 באפריל 2024) |
| צפיפות | 46.7 תושבים/קמ"ר (נכון ל־1 באפריל 2024) |
| עיר ראשית | מוצו |
חצי האי שימוקיטה (ביפנית: 下北半島) הוא חצי אי הממוקם במחוז אאומורי, בקצה הצפוני של האי היפני הונשו.
שטחו של האי הוא 1,876.86 קילומטרים רבועים. לפי אומדן אפריל 2024, אוכלוסיית חצי האי משוערת ב־87,672 תושבים, והצפיפות – 46.7 נפשות לקמ"ר.
גאוגרפיה
חצי האי ממוקם בקצה הצפוני ביותר של האי היפני הגדול ביותר – הונשו, במחוז אאומורי. צורתו דומה לצורת גרזן, ומכאן נובע גם שמו הנוסף של האי: "חצי האי הגרזן". מצידו המזרחי של חצי האי נמצא האוקיינוס השקט. בדרום ובמערב נמצא מפרץ מוצו (אנ'), הקרוי של שם העיר הגדולה ביותר בחצי האי – מוצו. מצפון נמצא מצר צוגרו, המחבר בין האוקיינוס השקט לים יפן, בין האיים הונשו והוקאידו. האי מחובר ליתר מחוז אאומורי באמצעות מצר יבשה שרוחבו הממוצע כ־10 קילומטרים.
בשנת 2012 נקבע שיא עולם לקידוח הימי העמוק ביותר (לעומק 2,111 מטרים), שהתבצע במימי מצר צוגרו, מול חופי חצי האי.[1]
על פי שיטת קפן, האקלים בחצי האי הוא אקלים ימי (Cfb), אך ישנה השפעה של ההרים המצויים בחצי האי.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "Chikyu sets a new world drilling-depth record of scientific ocean drilling". Science Daily (באנגלית). 6 בספטמבר 2012. נבדק ב-4 במרץ 2017.
{{cite web}}: (עזרה)
