קו אדום
ערך זה עוסק בביטוי לתיאורו של גבול שאין לחצותו. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו 
קו אדום הוא ביטוי לתיאורו של גבול שאין לחצותו, ולכן חצייתו מצריכה נקיטה של צעדי חירום לתיקון המצב. הביטוי משמש כמטפורה, אך לעיתים, למשל במד מהירות, זהו קו אדום ממשי.
משמעויות
בבקרת תהליכים נהוג לקבוע סף שאותו אין לעבור. כך למשל, בכלי רכב, "הקו האדום" מצביע בלוח המחוונים על מהירות הסיבוב הבטוחה של המנוע שאליה ניתן להגיע בלי לגרום נזק למנוע (ניתן להפעיל את המנוע בתחום זה לזמן מוגבל). הביטוי הופיע כבר בשנת 1956 במילון חיל האוויר של ארצות הברית, וככל הנראה תרם השימוש בו בקרב טייסים ונהגים להפצת הביטוי במשמעותו הסמלית על כך שלא ניתן לערוב לבטיחות מרגע שנחצה הקו האדום. דוגמה נוספת (בהמשך הערך) היא הקו האדום של מפלס הכנרת.
בהקשר מלחמתי מופיע הביטוי בפעולה שכונתה "הקו האדום הדק", במסגרת קרב בלקלווה שנערך במהלך מלחמת קרים בשנת 1854.[1] פעולתם של חיילים סקוטים אדומי מדים, עליהם פיקד קולין קמבל[2] תוארה על ידי עיתונאי כ"פס אדום דק שבקצהו קו של פלדה" ("thin red streak tipped with a line of steel") ולאחר מכן תוארה בשירו של רודיארד קיפלינג, "Tommy",[3] כ"קו אדום דק של גיבורים" ( "the thin red line of 'eroes"). בשנת 1935 הופיע הביטוי בסיפורו של ג'ורג' אורוול, "בתו של כומר". בשנת 1962 יצא לאור ספרו של ג'יימס ג'ונס "הקו האדום הדק" שעסק בקרב שנערך במלחמת העולם השנייה.
הביטוי זכה לפרסום בין היתר כאשר נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, השתמש בו באוגוסט 2012 בהתייחסו לשימוש בנשק כימי במלחמת האזרחים בסוריה, אותו תיאר כחציית "קו אדום" שתביא להתערבות אמריקאית.[4]
בישראל
גם בישראל משמש הביטוי שנים רבות כמטפורה. בתחילת 1967 הכריזו שר העבודה, יגאל אלון, ומזכ"ל ההסתדרות, אהרון בקר, שהיקף האבטלה הגיע לקו האדום.[5] בשנת 1980 קרא חבר הכנסת משה דיין לארצות הברית למתוח "קו אדום" במזרח התיכון, שכל מי שיעבור אותו צפוי לתגובה בכוח של ארצות הברית.[6] בשנת 2013 דיבר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, באו"ם על קו אדום לתוכנית הגרעין האיראנית, וליווה את דבריו במתיחת קו אדום על גבי איור של פצצה.[7] דיבורים על "חציית קו אדום" נפוצים בשיח הישראלי.[8]
בישראל משמש הביטוי בנוסף לתיאור הגבול של מפלס הכנרת. לאגם נקבעו "קו אדום עליון" - מפלס מקסימלי שאסור לעבור משום שבמקרה של גאות ישנה סכנת הצפה לאתרים מסביב לאגם, ו"קו אדום תחתון" שמתחתיו אסור לשאוב מהאגם עקב סכנה לפגיעה במערכת האקולוגית ובאיכות המים. הקווים עוגנו בחוק בשנת 1969. בשנת 1969 קבע נגיד בנק ישראל, דוד הורוביץ, קו אדום ליתרות המטבע של ישראל.[9]
לקריאה נוספת
- מיכה בר, קווים אדומים באסטרטגיית ההרתעה הישראלית, הוצאת ״מערכות״, צבא הגנה לישראל, משרד הביטחון, 1990
קישורים חיצוניים
- redline, Merriam-Webster dictionary
- Ben Zimmer, The Long History of the Phrase 'Red Line', Wall Street Journal, July 19, 2013
- Dot Wordsworth, What, exactly, is a 'red line'?, The Spectator, June 8, 2013
- Roff Smith, Word in the News - red line, National Geographic, May 7, 2013
הערות שוליים
- ^ The Long History of the Phrase 'Red Line'
- ^ חזי שלח, "מלחמת קרים", הוצאת ספרית מעריב, 2009, עמודים 118-120.
- ^ Rudyard Kipling, Tommy
- ^ Mark Landler, Obama Threatens Force Against Syria, New York Times, August 20, 2012
נטשה מוזגוביה, אבי יששכרוף, אובמה מזהיר את אסד: העברת הנשק הכימי והביולוגי - חציית קו אדום, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2012 - ^ בקר ואלון: הגענו ל"קו האדום" באבטלה, דבר, 24 בפברואר 1967
- ^ דיין: על ארה"ב לקבוע "קו אדום" באזורנו, מעריב, 9 בדצמבר 1980
- ^ טל שלו, נתניהו צייר באו"ם קו אדום: "העשרה ל-90%”, באתר וואלה!, 27 בספטמבר 2012
- ^ דוגמאות מכותרות באתרי החדשות:
- "נחצה קו אדום": כנופיית קטינים הטילה אימה באשדוד, באתר nrg, 13 במרץ 2016
- עיני לביין: "אמירתך מהווה חציית קו אדום", באתר ynet, 14 במרץ 2016
- נתניהו: "ארגון שוברים שתיקה חצה קו אדום נוסף", באתר ynet, 18 במרץ 2016
- נתניהו על ההסתה נגד יעלון: " מעשה פסול וחציית קו אדום, אין מקום להתלהמות", באתר מעריב אונליין, 8 באפריל 2016
- ^ ירידת יתרות המטבע ל"קו האדום" היא אזהרה המחייבת פעולה מונעת, דבר, 15 באוקטובר 1969
