חס ושלום
חס ושלום הוא ביטוי מתקופת התנאים המביע הסתייגות ודחיה תקיפה או פחד מתיאור או מצב שהוזכרו ומשאלה שלא יקרה הדבר. חס נגזר משורש חו"ס, שמובנו הגנה ורחמים, פרשן המקרא רבי אליהו מזרחי מפרש את הביטוי באופן זה: "רחמים ושלום יבואו עלינו מן ה' שלא יביאנו אל המכשול הזה[1]". והכוונה היא מעין מה שאומרים היום "ה' ישמור" כשנשמעת האשמה חמורה או כשמוזכרת פורענות כלשהי. הביטוי מופיע במשנה פעמיים[2], ופעמים נוספות בתלמוד ובמדרש.
קיים בלבול בין הביטוי "חס ושלום" לביטוי הדומה "חס וחלילה". בדפוסי התלמוד והמדרש שבהם מופיע הביטוי "חס וחלילה", הסיבה היא פתיחה שגויה של ראשי התיבות ח"ו[3]. בלשון חז"ל, הן בגמרא והן במדרשים (חוץ ממדרש אגדה), מופיע רק "חס ושלום", והביטוי "חס וחלילה" לא מופיע כלל. חוקרים הציעו שהביטוי "חס וחלילה" נוצר בהשפעת היידיש או הערבית.
מקורות
על הפסוק ”ויאמרו אליו למה ידבר א-ד-נ-י כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה”[4], כתב רש"י ”חולין הוא לנו לשון גנאי ותרגום חס לעבדיך חס מאת הקב"ה יהי עלינו מעשות זאת והרבה יש בגמרא חס ושלום”
”אמר ר' אלעזר בי ר' אבינה [...] ע"י שנתעצל משה במילה ביקש המלאך להורגו [...] א"ר יוסי חס ושלום לא נתעצל משה במילה”[5].
”מיד הניח ידיו על ראשו והיה צועק ובוכה ואמר לו שמא חס ושלום אין להם תקנה”[6].
”אָמַר דִּילְמָא חַס וְשָׁלוֹם גָּרַעֲנָא הַהוּא אַגְרָא דַּהֲוֵינָא אַהֲדַר בְּנֵי נָשָׁא לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא”[7]
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: חס ושלום |
- לתולדות הביטוי "חס וחלילה", באתר האקדמיה ללשון העברית, 23 בינואר 2023
- מה הפירוש של הביטוי "חס ושלום" באתר ישיבת כסא רחמים
הערות שוליים
- ^ רא"ם וגור אריה, בראשית, מד, ז.
- ^ משנה, מסכת עדיות, פרק ה', משנה ו'משנה, מסכת ידים, פרק ג', משנה ה'
- ^ מיכאל שניידר, לתולדות הביטוי "חס וחלילה", לשוננו פה, תשפ"ג, עמ' 51—63, באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ ספר בראשית, פרק מ"ד, פסוק ז'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף י"ב עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף נ"ג עמוד ב'
- ^ ספר הזוהר, פרשת לך לך
.png){kind=small}
