חני נחמיאס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חני נחמיאס
לידה 9 באפריל 1959 (גיל: 65)
א' בניסן ה'תשי"ט
ישראלישראל תל אביב-יפו, ישראל
שם לידה חנה נחמיאס
תקופת הפעילות מ-1970
פרסים והוקרה פרס התיאטרון הישראלי
פרס מסך הזהב

חנה (חני) נחמיאס (נולדה ב-31 במרץ 1925) היא שחקנית, מדבבת, קומיקאית, מנחת טלוויזיה, זמרת, כוכבת ילדים וסופרת ישראלית.

כיהנה כחברת מועצת העיר רמת גן בין השנים 20082012.

ביוגרפיה

נחמיאס נולדה כבת בכורה ליעקב ופנינה נחמיאס בתל אביב, למשפחה מקהילת סלוניקי, יוון, וגדלה בגבעתיים[1], ולה שני אחים קטנים. בת דודתה היא הפוליטיקאית איילת נחמיאס ורבין.

בילדותה הופיעה נחמיאס ב"מקהלת צדיקוב" וב"תיאטרון מארץ עוץ" של אברהם לוריא כילדת פלא שבו כיכבה בתפקיד חנהל'ה בהצגה "שמלת השבת של חנה'לה"[2][3] ואף השתתפה כילדה בסרט "אני ירושלמי" של יהורם גאון מ-1971 בקליפ לשיר "השר משה מונטיפיורי".

נחמיאס הייתה חברה בקן בורוכוב של הנוער העובד והלומד בגבעתיים[4], ואת לימודיה התיכוניים עשתה ב"אורט טכניקום" שבעיר.

ב-1978 היא התגייסה לצה"ל ושירתה תחילה במשך כשלושה חודשים כפקידת מבצעים[5] ושרטטת[1] בחטיבת גולני. לאחר מכן, עברה נחמיאס למקהלת צה"ל ובהמשך ללהקת הנח"ל[1] והשתתפה עם הלהקה בארבע תוכניות בידור, כשחלקן היו בבימויו של חנן גולדבלט[1]. ביום העצמאות השלושים למדינת ישראל הייתה ממבצעי "שיר לשלום" בתוכנית הטלוויזיה "30 שנות זמר בצה"ל" ששודרה מבסיס צה"ל בג'וליס.

פעילות פוליטית

בשנת 2008 הכריזה נחמיאס על כניסה לפוליטיקה המקומית, והציגה עצמה כמועמדת למועצת עיריית רמת גן במסגרת מפלגת הירוקים[6]. היא הוצבה במקום השלישי ברשימת הירוקים למועצה ונבחרה למועצה, לאחר שהרשימה זכתה ב-3 מנדטים. בשנת 2012, לאחר כארבע שנים, פרשה מהעשייה הפוליטית[7]. בעקבות טבח החמאס ביישובי עוטף עזה באוקטובר 2023, הצהירה שאינה תומכת עוד בדו-קיום עם הפלשתינאים, והביעה תמיכה מלאה במאמצי המלחמה של ישראל ברצועה.[8]

פעילות חברתית

במהלך מלחמת חרבות ברזל, כ-100 שחקנים מהבימה התכנסו בתיאטרון הלאומי בישראל לשאת תפילה לשחרור בני הערובה הישראלים. אירוע זה חל ב-6 בנובמבר 2023. לצד התפילה הוצג בכיכר מיצב אמנותי בשם "המיטות הריקות", פרי יצירתו של האמן והפסל ערן וובר. המיצג כלל כ-241 מיטות ריקות, המסמלות את מספר השבויים ובני הערובה המוחזקים בעזה. האירוע כלל הקראות והופעות מוזיקליות של שחקנים וזמרים שונים, ביניהם נחמיאס[9].

חיים אישיים

בתקופת לימודיה בתיכון הייתה נחמיאס בזוגיות עם חמי פרס, בנו של שמעון פרס. לאחר גיוסה לצה"ל הייתה בזוגיות עם גוני הרניק.

ב-1983 נחמיאס נישאה לצבי (צביקה) שטיינמץ, גרוש ואב לבן, ונולדו להם בן ובת[1]. שטיינמץ נפטר ב-25 באוגוסט 1993 מסיבוכים של מחלת הסוכרת.

בשנים 1994- 1996 נחמיאס הייתה בזוגיות עם הזמר אהרון פררה.

ב-9 בספטמבר 1999 נחמיאס נישאה בשנית למאיר עזורי, גרוש ואב לשלושה ילדים. בשנת 2021 השניים התגרשו[10].

משנת 2023 נחמיאס בזוגיות עם הזמר יהודה אליאס[11].

נחמיאס היא חברתה הקרובה של השחקנית עירית ענבי אותה הכירה כששתיהן היו חברות בילדותן במקהלת צדיקוב.

מתגוררת במתחם שרונה, תל אביב.

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 יעל געתון‏, "אני קודם כל גברת פלפלת": חני נחמיאס מדברת על הכול. ריאיון, באתר וואלה!‏, 9 באוגוסט 2018
  2. ^ קטעי עיתונות אודות שובה של ההצגה 'שמלת השבת של חנה'לה', ארכיון אברהם לוריא, הספרייה הלאומית
  3. ^ שמלת השבת, מעריב, 28 במרץ 1971
  4. ^ ניצן צבי כהן, ‏יש מקום לכולם, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 19 באוקטובר 2016
  5. ^ גיל משעלי, ‏עונת הגיוס החלה: הסלבס נזכרים ברגעים הקשים בצבא, באתר ‏מאקו‏‏, ‏1 ביולי 2015‏
  6. ^ חני נחמיאס בדרך למועצת עיריית רמת גן
  7. ^ שירי כהן גונן, חני נחמיאס: נמאס לי, אפרוש בסוף הקדנציה, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 27 באוגוסט 2012
  8. ^ לאחר שהלכה לטקס האלטרנטיבי הפלסטיני - המהפך של חני נחמיאס
  9. ^ גיל משעלי, ‏מול 241 מיטות ריקות: תפילת השחקנים למען החטופים, באתר ‏מאקו‏‏, ‏6 בנובמבר 2023‏
  10. ^ איזה יום עצוב: חני נחמיאס ובעלה נפרדו, באתר וואלה!‏, 26 ביולי 2021
  11. ^ דינה חלוץ, סיפור האהבה של חני נחמיאס ויהודה אליאס: "הוא אמר 'אני אוהב אותך', והתחיל לבכות", באתר ynet, 31 ביולי 2023
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39418877חני נחמיאס