חנוך רינות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חנוך רינות
חנוך רינות, 1964
חנוך רינות, 1964
לידה 1911
פטירה פברואר 1995 (בגיל 84 בערך)
תפקיד
מנכ"ל משרד החינוך והתרבות ה־4
19601967
(כ־7 שנים)
תחת שר החינוך והתרבות אבא אבן
זלמן ארן

חנוך רינות (1911 - פברואר 1995) היה איש חינוך ישראלי, כיהן כמנהל הכללי של עליית הנוער וכמנכ"ל משרד החינוך בשנות ה-60 של המאה ה-20.

חייו

רינות נולד כחנוך רינהולד בפולין. בגיל שלוש עבר עם משפחתו לווינה ובגיל חמש עשרה לברלין. בשנת 1932 היה בין שבעת החותמים על פרוטוקול ייסוד תנועת "עזרה לנוער יהודי" של רחה פריאר. בפברואר 1934 עלה לארץ ישראל והצטרף לקיבוץ עין חרוד כמדריך של קבוצה של כשישים נערים ונערות בני 15-16[1], שהייתה הקבוצה הראשונה של עליית הנוער בניהולה של הנרייטה סאלד[2][3]. בהמשך היה מפקח בעליית הנוער[4] והמנהל החינוכי של עליית הנוער. בשנת 1947 הוא הקים וניהל כפר נוער של עליית הנוער במחנות המעפילים בקפריסין[5]. בשנת 1953 הוציא לאור ספר בשם "נוער בונה ביתו" על עבודתו בעליית הנוער.

באוקטובר 1960 התמנה למנכ"ל משרד החינוך על ידי אבא אבן. בתקופת כהונתו, לאור יחסיו הקרובים עם צרפת והיותו יו"ר האגודה לידידות ישראל-צרפת, הגביר את לימודי הצרפתית בבתיה"ס בישראל. במהלך כהונתו גם החלו שידורי הטלוויזיה החינוכית בישראל. בשנת 1962 הצטרף למועצה הארצית למען התזמורת הפילהרמונית הישראלית[6]. לפי גרסה אחת, בפברואר 1964 עמד מאחורי ההחלטה שלא לאפשר ללהקת הביטלס להופיע בישראל באומרו ש"לבושם ותסרוקתם, שירם דיבורם ותנועותיהם מבליטים זרות ומוזרות. ... היגררות זו של המוני בני נוער אחרי אליליהם מוכיחה כי קיים חלל בנפש הצעיר ושיממון ביומו ובערכיו"[7]. אולם לסיפור זה יש הרבה גרסאות, וברשימת האחראים להחלטה הנ"ל לפי גרסאות אלה נמנים זלמן ארן, ועדת הכספים, האמרגן גיורא גודיק ועוד. יוסי שריד ייחס בעבר סיפור זה לאביו, יעקב שריד.

בינואר 1967, לאור חילוקי דעות בינו לבין השר זלמן ארן בעיקר על רקע רצונו של השר להאיץ את קצב מיזוג הגלויות, התפטר מתפקידו[8]. לאחר ההתפטרות שהה בשליחות חינוכית בארצות הברית לעמוד מקרוב על מצב החינוך היהודי בארץ זו. באוגוסט 1967 נתמנה ליועץ לענייני חינוך, הכשרת שליחים ומחקר ליושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית[9]. בתפקידו זה הוא ניהל מחקר של ראיונות עם מתנדבים שהגיעו לישראל לסייע לה בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים[10]. בשנת 1968 הוא כיהן כחבר מליאת רשות השידור[11].

נפטר בפברואר[12] 1995.

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0