חנוך רינות
 | |||||||
| חנוך רינות, 1964 | |||||||
| לידה | 1911 | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | פברואר 1995 (בגיל 84 בערך) | ||||||
| תפקיד |
| ||||||
חנוך רינות (1911 - פברואר 1995) היה איש חינוך ישראלי, כיהן כמנהל הכללי של עליית הנוער וכמנכ"ל משרד החינוך בשנות ה-60 של המאה ה-20.
חייו
רינות נולד כחנוך רינהולד בפולין. בגיל שלוש עבר עם משפחתו לווינה ובגיל חמש עשרה לברלין. בשנת 1932 היה בין שבעת החותמים על פרוטוקול ייסוד תנועת "עזרה לנוער יהודי" של רחה פריאר. בפברואר 1934 עלה לארץ ישראל והצטרף לקיבוץ עין חרוד כמדריך של קבוצה של כשישים נערים ונערות בני 15-16[1], שהייתה הקבוצה הראשונה של עליית הנוער בניהולה של הנרייטה סאלד[2][3]. בהמשך היה מפקח בעליית הנוער[4] והמנהל החינוכי של עליית הנוער. בשנת 1947 הוא הקים וניהל כפר נוער של עליית הנוער במחנות המעפילים בקפריסין[5]. בשנת 1953 הוציא לאור ספר בשם "נוער בונה ביתו" על עבודתו בעליית הנוער.
באוקטובר 1960 התמנה למנכ"ל משרד החינוך על ידי אבא אבן. בתקופת כהונתו, לאור יחסיו הקרובים עם צרפת והיותו יו"ר האגודה לידידות ישראל-צרפת, הגביר את לימודי הצרפתית בבתיה"ס בישראל. במהלך כהונתו גם החלו שידורי הטלוויזיה החינוכית בישראל. בשנת 1962 הצטרף למועצה הארצית למען התזמורת הפילהרמונית הישראלית[6]. לפי גרסה אחת, בפברואר 1964 עמד מאחורי ההחלטה שלא לאפשר ללהקת הביטלס להופיע בישראל באומרו ש"לבושם ותסרוקתם, שירם דיבורם ותנועותיהם מבליטים זרות ומוזרות. ... היגררות זו של המוני בני נוער אחרי אליליהם מוכיחה כי קיים חלל בנפש הצעיר ושיממון ביומו ובערכיו"[7]. אולם לסיפור זה יש הרבה גרסאות, וברשימת האחראים להחלטה הנ"ל לפי גרסאות אלה נמנים זלמן ארן, ועדת הכספים, האמרגן גיורא גודיק ועוד. יוסי שריד ייחס בעבר סיפור זה לאביו, יעקב שריד.
בינואר 1967, לאור חילוקי דעות בינו לבין השר זלמן ארן בעיקר על רקע רצונו של השר להאיץ את קצב מיזוג הגלויות, התפטר מתפקידו[8]. לאחר ההתפטרות שהה בשליחות חינוכית בארצות הברית לעמוד מקרוב על מצב החינוך היהודי בארץ זו. באוגוסט 1967 נתמנה ליועץ לענייני חינוך, הכשרת שליחים ומחקר ליושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית[9]. בתפקידו זה הוא ניהל מחקר של ראיונות עם מתנדבים שהגיעו לישראל לסייע לה בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים[10]. בשנת 1968 הוא כיהן כחבר מליאת רשות השידור[11].
נפטר בפברואר[12] 1995.
הערות שוליים
- ^ שלמה שבא, זה התחיל בפברואר 1934, דבר, 23 בפברואר 1959
- ^ שרה בן-ראובן, הנרייטה נגד רחה – פרק שלישי (אחרון), אתר ארגון יוצאי מרכז אירופה
- ^ א. ח. אלחנני, רשות ישראלי לחינוך יהודי בתפוצות, דבר, 23 ביולי 1967
- ^ חברת הנוער סירבה לאכול, דבר, 27 במרץ 1964
- ^ יובל דניאלי, תוצרת נוער: סיפורה של סדנת 'תו-נו' קבוצת נוער מגולי קפריסין, עמוד 7, אתר גבעת חביבה
- ^ התקיימה בירושלים הישיבה הראשונה של המועצה הארצית למען התזמורת הפילהרמונית הישראלית, דבר, 29 במרץ 1962
- ^ שלמה גינוסר, חופש לחיפושיות גם בישראל?, דבר, 28 בפברואר 1964המשך
- ^ רינות התפטר מתפקיד מנכ"ל משרד החינוך, דבר, 24 בינואר 1967
- ^ ד"ר ח. רינות - יועץ ליו"ר הנהלת הסוכנות, דבר, 22 באוגוסט 1967
- ^ רות בונדי, איפה המתנדבים כולם, דבר, 1 בדצמבר 1967
- ^ ח. יחיל ימשיך לכהן כיו"ר הוועד המנהל של רשות השידור, דבר, 9 בספטמבר 1968
- ^ אתר "Billiongraves"
| מנכ"לי משרד החינוך | |
|---|---|
|
28729315חנוך רינות