חנאג'רה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
השייכים של שבט חנאג'רה. ביניהם מושל נפת באר שבע, עארף אל-עארף. שנות השלושים של המאה העשרים

חֵנֵאגְ'רֶה היה שבט בדואי גדול, אשר נטה את אוהליו בארץ ישראל, בסיני, הנגב ומדבר יהודה.

על פי מפקד האוכלוסין של ממשלת המנדט בשנת 1931, נמצא כי השתייכו אליו שלושת אלפים ושבע מאות חמישים ושש נפש. על פי הערכתו של יצחק בן-צבי ב-1937, כלל השבט כארבעת אלפים ארבע מאות שלושים ושתיים נפש.[1]
משפחות השבט הידועות הן: אבו מדין, צואהרה (דואהרה), סֻמירי ונצירה.[2]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יצחק בן-צבי, כתבי יצחק בן-צבי, ה: אוכלוסי ארץ ישראל, תל אביב: הוצאת מצפה, תרצ"ז 1937, עמ' 174.
  2. ^ יצחק בן-צבי, כתבי יצחק בן-צבי, ה: אוכלוסי ארץ ישראל, תל אביב: הוצאת מצפה, תרצ"ז 1937, עמ' 236.
Flag of Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0