חמקמילים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איור של סמור אומר "מילות סמור". במקרה זה, "כמה אנשים" הם סמכות מעורפלת ולא מוגדרת.

חמקמילים, מילת סמור, ביטוי דו-משמעי, או סמכות אנונימית, היא מילה או ביטוי שיוצרים רושם של אמירה שיש לה מקור מוסמך או בעלת משמעות כאשר למעשה נמסרה רק טענה מעורפלת, טענה לא רלוונטית, או שלא ברור מיהו המקור שהציג את הטענה.[1][1]

חמקמילים יוצרים רושם כאילו יש בהם תמיכה בעובדות או קביעות או דעות מסוימות, בלי שתמיכה זו תעוגן במקורות שהקורא יכול לבחון או לבדוק. הם מאפשרים לשכנע בלי עובדות, או להבטיח בלי להתחייב.[1]

דוגמאות לחמקמילים כוללות את הביטויים "יש אנשים שאומרים", "מקובל לחשוב ש" ,"ידוע ש", "חוקרים מאמינים", "רוב האנשים בישראל" וכדומה. אם מישהו טוען מאוחר יותר שהטענה אינה נכונה, שימוש במילות סמור עשוי לאפשר לדובר המקורי להכחיש כל משמעות ספציפית, מכיוון שהאמירה מעולם לא הייתה ברורה וספציפית מלכתחילה.

מילות סמור יכולות להוות צורה של הטיה ועשויות לשמש במגוון תחומי תקשורת כדי להטעות או להסוות דעה מוטה, טענה לא מבוססת. מילות סמור עלולות להתקיים בפרסום, ביחסי ציבור, בתעמולה, במאמרי דעה, באמירות פוליטיות ובמדע פופולרי. לעיתים חמקמילים הם ביטוי סלנג, או אימוג'ים שמשמעותם אינה ברורה.

חמקמילים יכולים לשמש גם לשם הצדקת ביטויים גזעניים, וכדי לקדם תעמולה, הסתה וכדומה. לדוגמה "אנשים רבים אומרים שהיהודים הם תאבי בצע", באופן זה הדובר יכול לקדם מסר רעיל בלי לעמוד מאחוריו במפורש. אם מאוחר יותר דבריו יתקלו בביקורת ציבורית, הוא יוכל להתנער מהדברים, בטענה שלא הוא אמר את הדברים אלא מקור אחר, עמום, כלשהו.

מקור הביטוי

המקור לביטוי האנגלי "מילות סמור" אינו ברור. בספרות ובתרבות הסמור משמש לעיתים כסמל לנוכל או אדם ערמומי. צ'ארלס דיקנס השתמש בביטוי "ערמומיות כסמור"[2] כמו כן, הסמורים מפורסמים בשל הנזקים שהם יכולים לגרום לחקלאות, על ידי טריפת תרנגולות, ולכן נתפסים לפעמים כמרושעים.[2] קשה לתפוס סמורים בהיותם חיה גמישה וזריזה. הגדרות של המילה 'סמור' באנגלית המרמזות על הונאה וחוסר אחריות כוללות: צורת העצם, המתייחסת לאדם ערמומי, לא אמין או לא כנה; צורת הפועל, כלומר לתמרן מישהו;[3] והביטוי "לסמור החוצה", כלומר "להתחמק מאחריות".[4]

ייתכן כי הביטוי נובע מהרגלי אכילת הביצים של סמורים.[5] מאמר שפרסם ה"באפלו ניוז" מייחס את מקור המונח למחזותיו של ויליאם שייקספיר, הנרי החמישי וכטוב בעיניכם, שבהם כולל המחבר דימויים של סמורים גומעים ביצים.[6] אם כי דימוי זה שגוי מכיוון שלסמורים אין שרירי הלסת המתאימים למציצת ביצים.[2]

תאודור רוזוולט ייחס את המונח לאחיו הבכור של חברו וויליאם סיוול, דייב, בטענה שהוא השתמש במונח בשיחה פרטית ב-1879[7] הביטוי הופיע לראשונה בדפוס בסיפור הקצר של סטיוארט צ'פלין "Stined Glass Political Platform" (פורסם בשנת 1900 במגזין The Century ),[8] שבו מילות סמור תוארו כ"מילים היונקות את החיים מהמילים שלצידן, בדיוק כפי שסמור יונק את הביצה ועוזב את הקליפה". ככל הנראה רוזוולט הכניס מאוחר יותר את המונח לשימוש פומבי לאחר שהשתמש בו בנאום בסנט לואיס ב-31 במאי 1916. לפי מריו פיי, רוזוולט אמר: "כאשר סמור יונק ביצה, הבשר נשאב מהביצה; ואם אתה משתמש במילות סמור אחרי מילה אחרת, לא נשאר דבר מהמילה האחרת".[9]

צורות שימוש

סמכות לא ברורה

סמכות לא ברורה היא טיעון שמנסה לשכנע שיש סמכות מאחוריו בלי שיש ראיה לכך או מקור סמוכתי שיגבה את הטענה.[1] דוגמאות לכך כוללות ביטויים כמו : "אנשים רבים אומרים", "לעיתים קרובות נטען ש", "יותר ויותר מחקרים מראים ש", "כלכלנים אומרים ש", "חוקרים מצאו", "מדענים אומרים ש", "היפנים חושבים ש", "הרבה אמריקאים מרגישים ש", "מבקרים מציינים ש", "כולנו יודעי היטב..", "אנשים אומרים שאני...",

תאורים אלה יכולים להיות חמקמילים אם לא מפורטות בהמשך דוגמאות משכנעות. לעומת זאת "יותר ויותר מחקרים" אינו בהכרח ביטוי סמור אם הדובר יכול לפרט מספר מחקרים כאלה. במצב זה יש לוודא שאין כשל לוגי אחר כמו קטיף דובדבנים - כלומר בחירה סלקטיבית של 3 מחקרים שנותנים אישוש לכאורה לטענה מסוימת, תוך התעלמות מ-40 מחקרים שסותרים טענה זו.

מחקר משנת 2009 על ערכים בויקיפדיה מצא שניתן לחלק את רוב מילות הסמור בה לשלוש קטגוריות עיקריות:[10]

  1. ביטויים מעורפלים מבחינה מספרית (לדוגמה, "מספר אנשים", "מומחים", "רבים", "הראיות מרמזות")
  2. שימוש בקול הפסיבי כדי למנוע ציון סמכות (לדוגמה, "נאמר")
  3. תוארי פועל שנחלשים (לדוגמה, "לעיתים קרובות", "כנראה")

צורות אחרות של מילים סמור עשויות לכלול: [11]

  • אמירות לא הגיוניות או לא רלוונטיות
  • שימוש מעורפל בבלשון הרע[12]
  • שימוש בהתקנים דקדוקיים כגון מוקדמות, שלילה ותילוי
  • שימוש בגוף ראשון ברבים
  • הכללות נוצצות או מעורפלות
  • הכללה - באמצעות מכמתים לא ברורים, כמו "רבים", כאשר ניתן היה לספק הערכה מדויקת יותר לכימות (כמו עשרות, מאות וכו'), מערפלת את הנקודה, ואם היא נעשית בכוונה היא דוגמה ל"מילת סמור".

סמכות כוזבת

מוגדרת כשימוש בקול פסיבי ללא ציון שחקן או סוכן. לדוגמה, אמירת "הוחלט" מבלי לציין על ידי מי, וציטוט של "רשויות" או "מומחים" בלתי מזוהים, מספקים אפשרות לשימוש במילות סמור. הביטוי " נעשו טעויות " מאפשרת לדובר להכיר בטעות מבלי לזהות את האחראים.

לעיתים משלבים דבר זה יחד עם הקטנה או הכפשה של תיאור נקודת מבט מנוגדת, על ידי הצגתה כ"נטענת" או "לכאורה". דבר זה כולל את מה שמכונה "שוטר סמנטי", המיוצג על ידי המונח לכאורה.[13] הדבר מרמז על היעדר בעלות על הדעה, מה שמטיל ספק בדעה המנוסחת.

עם זאת, הקול הפסיבי משמש באופן לגיטימי כאשר זהות השחקן או הסוכן אינה רלוונטית. למשל, במשפט "דרושים מאה קולות להעברת הצעת החוק", אין עמימות, ולא ניתן או לא מועיל למנות באופן מעשי את הסוכנים, [14] [15]

דוגמה נוספת לשימוש לגיטימי בקול פסיבי היא במאמר בכתב עת מדעי. כדי שתוצאת ניסוי תהיה שימושית, כל מי שמפעיל את הניסוי צריך לקבל את אותה תוצאה. כלומר, זהות הנסיין צריכה להיות חסרת חשיבות. השימוש בקול הפסיבי ממקד את תשומת הלב בפעולות, ולא בסוכן - מחבר המאמר. עם זאת, כדי להשיג תמציתיות ובהירות, רוב כתבי העת המדעיים מעודדים מחברים להשתמש בקול הפעיל כאשר הדבר מתאים, לזהות את עצמם כ"אנחנו" או אפילו "אני".[16]

ניתן להשתמש בקול האמצעי כדי ליצור רושם מטעה. לדוגמה:

  • "ההגיון אומר שמצבם של רוב האנשים יהיה טוב יותר לאחר השינויים".
  • "יש חשש גדול שמצבם של רוב האנשים יהיה גרוע יותר לאחר השינויים".
  • "הניסיון מתעקש שמצבם של רוב האנשים לא יהיה טוב יותר לאחר השינויים".

הטענה הראשונה מדגימה גם סמכות כוזבת, בכך שכל מי שלא מסכים עם הטענה מעלה את חשד שהוא לא הגיוני רק על ידי הצגת התנגדות. דוגמה נוספת מהפוליטיקה הבינלאומית היא השימוש בביטוי "הקהילה הבינלאומית" כדי לרמוז על תמימות דעים כוזבת.

לשון נקיה

לשון נקייה - עשויה לשמש כדי לרכך את דעת הקהל ועלולה להטעות. לדוגמה, פיטורי עובדים עשויים להיקרא "התייעלות", "צמצום מספר העובדים" ו"צמצום".[17] ז'רגון מסוג זה משמש לתיאור דברים בלשון נקייה.[18]

הצהרות לא הגיוניות או לא רלוונטיות

הצהרות לא רלוונטיות משמש לעיתים בפרסום כאשר ההצהרה מתארת תכונה מועילה של מוצר או שירות המפורסם. דוגמה לכך היא ידוענים שמעניקים אישור למוצר, ללא קשר אם יש להם מומחיות כלשהי הקשורה למוצר. לא נובע מכך שהאישור מספק ערובה כלשהי לאיכות או התאמה ללקוח.

הגבלת מידע זמין לקהל

טכניקה המשמשת לעיתים בפרסומות. לדוגמה, ציון שמוצר "... עכשיו זול ב-20%!" מעלה את השאלה, "זול ממה?" אפשר לומר ש"ארבעה מתוך חמישה אנשים מעדיפים ..." משהו, אבל זה מעלה את השאלות של הגודל והבחירה של המדגם, וגודל הרוב. "ארבעה מתוך חמישה" יכול למעשה לומר שהיו 8% בעד, 2% נגד ו-90% אדישים.

התנצלות ללא התנצלות

התנצלות ללא התנצלות היא בקשת סליחה שרומזת שהדובר לא עשה שום דבר שאינו בסדר. לדוגמה "אנחנו מצטערים שזה קרה לך" או "אנו מצטערים שאתה מרגיש ככה".[1]

הכחשה ללא הכחשה

הכחשה ללא הכחשה היא הצהרה שמעבירה תחושה של הכחשה, בלי שהיא בעצם מכחישה משהו. לדוגמה יצרנית של קסדת אופניים שנכשלה בבדיקות בטיחות יכולה להגיד "אנחנו לוקחים את הבטיחות ברצינות", "הבטיחות היא בליבה של כל מה שאנו עושים". בלי שנאמר שהקסדה שלהם באמת בטוחה לשימוש.[1]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חמקמילים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 Spacey, John. "7 Types of Weasel Words". Simplicable.com. Simplicable. ארכיון מ-9 ביולי 2022. נבדק ב-19 ביוני 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 Rising, Gerry (15 במרץ 1999). "Weasels". Buffalo News. ארכיון מ-31 ביולי 2013. נבדק ב-24 בדצמבר 2013, Buffalo.edu. {{cite news}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  3. ^ "weasel". Merriam-Webster. ארכיון מ-12 בינואר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "weasel out". The Free Dictionary. ארכיון מ-15 באפריל 2014. נבדק ב-14 באפריל 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Theodore Roosevelt Association, Theodore Roosevelt Cyclopedia(נדרשת הרשמה) (אורכב 14.04.2012 בארכיון Wayback Machine)
  6. ^ E. Cobham Brewer, Brewer's Dictionary of Phrase and Fable (אורכב 10.02.2012 בארכיון Wayback Machine)
  7. ^ New York Times, 2 September 1916, "Origin of 'Weasel Words'" (אורכב 25.02.2021 בארכיון Wayback Machine)
  8. ^ The Macmillan Dictionary of Contemporary Phrase and Fable
  9. ^ Pei, Mario (1978). Weasel Words: The Art of Saying What You Don't Mean (1st ed.). New York: Harper & Row. p. 1. ISBN 9780060133429. נבדק ב-10 בפברואר 2022. {{cite book}}: (עזרה)
  10. ^ Ganter, Viola; Strube, Michael (4 באוגוסט 2009). "Finding Hedges by Chasing Weasels: Hedge Detection Using Wikipedia Tags and Shallow Linguistic Features". Proceedings of the ACL-IJCNLP 2009 Conference Short Pape: 175. ארכיון מ-27 בפברואר 2021. נבדק ב-11 במאי 2017. {{cite journal}}: (עזרה)
  11. ^ Crilly, Donal. "Weasel words". London Business School. ארכיון מ-29 בנובמבר 2022. נבדק ב-19 ביוני 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Long, Rob (11 באפריל 2011). "In war or business, weasel words come back to bite you". The National. ארכיון מ-30 בנובמבר 2022. נבדק ב-19 ביוני 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ Garber, Marjorie B. (7 בספטמבר 2003). Academic Instincts. Princeton University Press. ISBN 978-0-691-11571-9. {{cite book}}: (עזרה) p. 140 "it is alleged"
  14. ^ "Passive Voice". The Writing Center. University of North Carolina at Chapel Hill. ארכיון מ-25 בדצמבר 2013. נבדק ב-24 בדצמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "The Passive Voice" (PDF). English and Theatre – Grammar Pages. Acadia University. ארכיון (PDF) מ-25 בדצמבר 2013. נבדק ב-24 בדצמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Every, Barbara (5 ביולי 2013). "Clear Science Writing: Active Voice or Passive Voice?". ארכיון מ-18 בינואר 2022. נבדק ב-25 ביוני 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "Has Downsizing Gone too Far?". University of North Florida. Jacksonville, Florida, US. בדצמבר 1995. אורכב מ-המקור ב-28 בספטמבר 2007. נבדק ב-5 באוקטובר 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ Pop, Anamaria-Mirabela (ביולי 2011). "Business Buzzwords: Rightsizing, Downsizing, Re-Engineering, De-Layering". נבדק ב-4 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

חמקמילים37815732Q1969573

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=חמקמילים&oldid=2457029"