חכמי חלם

חכמי חלם (ביידיש: די כעלמער חכמים) - ביטוי שנוצר בפולקלור היהודי במזרח אירופה, לפיה הפכה בזמנו העיר חלם שבפולין למושא של בדיחות בתור עיר של טיפשים. יהודים ישבו בה מאות בשנים, והכינויים חכמי חֶלֶם או חֶלְמָאִים מרמזים לבריות שמעשיהם טיפשיים ואבסורדיים. לא ידוע מדוע דווקא חלם נבחרה לייצג "עיר של טיפשים". קיימת סברה כי הסיבה נעוצה במילה הפולנית "חולם" (ביידיש: קליסקי), שפירושה "טיפש", ומצד שני ייתכן אף כי מקור הביטוי "חולם" בפולנית בא משמה של העיר.^{[דרוש מקור]} גרסה נוספת היא, כי חכמתם ומאידך, תמימותם של יהודי חלם, יצרה את המונח.

כיום נהוג להשתמש במושג "מעשה חלם" או "חלמאוּת" כביטוי לבזבוז כספי ציבור על ידי הרשויות, כאשר הוא נעשה בניגוד לכל היגיון, כמו סלילת כביש ארוך לשום מקום, בניית תחנת רכבת באמצע שום מקום, בניית גשר גדול מעל שדה ריק שאף אחד לא עובר בו, משלוח דואר חוזר לכתובת שאינה קיימת, וכדומה.

סופרים אחדים עסקו בליקוט סיפורים אודות חכמי חלם, בכללם הסופר אלתר דרויאנוב וכן הסופר היידי יצחק בשביס-זינגר שליקטם בספרו "שלומיאל איש חלם ועוד סיפורים", שאף עובד לסרט בשם הרפתקאות שלומיאל.

היסטוריה

ספר ראשון שכלל סיפורים על שוטים המיוחסים לעיר חלם הופיע בעילום שם בשנת 1867 ומיוחס לאייזיק מאיר דיק. הראשון להשתמש בביטוי "שוטי חלם" היה קרל פרידריך וילהלם וואנדר (Karl Friedrich Wilhelm Wander) אשר במאסף של אגדות עם בשנת 1873, כלל גם את הביטוי "שוטי חלם" על סמך מידע שקיבל מאיגנץ ברנשטיין. במהרה פשט השימוש בעיר חלם בקרב מספרי בדיחות ומחדדי חידות.

מתחילת המאה ה-20 משמש הביטוי "חכמי חלם" כביטוי שגור בדיון הפוליטי.

מסיפורי חכמי חלם

תושבי חלם נהגו, על-פי הפולקלור, לעשות מעשים נפסדים שאין בהם תכלית, ובהם היו מתגאים כאילו היוו תרומה של ממש. רבות מהבדיחות מציגות מעשי טפשות של הציבור כולו, ויש בהן העוסקות בטפשותו של חלמאי יחיד. דוגמה:

מצאוּ לסופר-הקהל של חלם, שהוא יושב וכותב מכתב באותיות של "קידוש לבנה". אמרו לו:
אותיות גדולות אלו למה?
הסביר הסופר:
לדודי אני כותב, וחרש הוא, לא עליכם...

— ספר הבדיחה והחידוד, בדיחה 1056

אחד מסיפורי חלם הידועים שמשותפים לתרבויות אחרות:

באחד הימים נתברר לתושבי חלם כי העיר מלאה בתושבים ורחובותיה צפופים. על כן כינסו את מועצת העיר שהחליטה להקים רובע מגורים חדש, אלא שהר גדול שניצב בקצה העיר מנע את ביצוע ההחלטה. לפיכך נתכנסו שוב והחליטו כי יש להזיז את ההר ממקומו. יצאו כל תושבי חלם מבתיהם וניגשו יחדיו להזיז את ההר כי גדול היה. במשך מחצית היום דחפו בידיהם את ההר עד שהחלו בגדיהם להידבק לעורם בשל המאמץ הרב. על כן פשטו את מעיליהם מעל גופם. בינתיים עברו מאחוריהם כמה גנבים זריזים, נטלו את מעיליהם ונמלטו מהמקום. כשהגיעה שעת ערב, התעייפו התושבים וביקשו לנוח ולאכול. משהביטו לאחור ראו כי המעילים שהושארו שם אינם נראים עוד באופק. על כן צהלו ושמחו שהצליחו להזיז את ההר מרחק רב ביום אחד.

— ספר הבדיחה והחידוד, בדיחה 1026

כיוון שחכמי חלם הם יהודים, נכללים בסיפוריהם, בנוסף לסיפורים המופיעים גם בעמים אחרים, גם סיפורים יהודיים מובהקים. דוגמה:

משזקן שמשהּ של חלם התחיל קובל: תש כוחו ורגליו כושלות, ואין הוא מספיק להלך מבית לבית ולהקיש על כל תריס ותריס ולעורר ישנים, שיקומו ל"סליחות".
נענו לו ראשי-העדה ותיקנו: מכאן ואילך יכנסוּ כל התריסים לחצר בית-הכנסת הגדול והשמש יקיש על כוּלם בבת-אחת...

— ספר הבדיחה והחידוד, בדיחה 1039

"ספר הבדיחה והחידוד" מספר על שלוש ערי טיפשים, כל אחת וייחודה:

שלושה טיפשים הם: חלמאי, שיקלוֹבי ודרוּיי, ומה בין שלושתם?
דרוּיי בביתו – אדם ככל האדם; דרוּיי בציבור – טיפש מופלג.
חילופו בשׁקלוֹבי; בציבור – אדם ככל האדם, בביתו – טיפש מופלג.
חלמאי, בין בביתו ובין בציבור – טיפש שבטיפשים.

— ספר הבדיחה והחידוד, בדיחה 1085

בשנת 1940 כתב משה גרשנזון בברית המועצות את המחזה "חכמי חלם" שהוצג על במות תיאטראות ביידיש בכל העולם, כולל בישראל.

סיפורי חלם, נפוצו בשנים האחרונות גם לתחום התורני, כמו משליו של רבי שלום שבדרון מסיפורי 'חכמי חלם', וכן את הספר "חכמי חלם ולקחיה - שני כרכים", שם קובצו עשרות מהסיפורים,

זאת יחד עם מוסר השכל הלקוחים ממגידי הדורות השנים.

בחלק הראשון של הספר, סוקר בהרחבה כל ההיסטוריה של חלם, מראשיתה, עד החרבתה בימי השואה.

ראו גם

• קהילת יהודי חלם
• תרבות יהודית חילונית
• הומור בתרבות היהודית

לקריאה נוספת

• אורי סלע, "חכמי חלם", בספרו מלה בסלע, הוצאת כתר, 1990.
• אדיר כהן, "ההומור של חכמי חלם", מעגלי קריאה 30, מאי 2004, עמ' 65–75.

קישורים חיצוניים

• אלתר דרויאנוב, ספר הבדיחה והחידוד: טפשים שוטים ומשוגעים, באתר פרויקט בן-יהודה
• אודות הספר "חלם וחכמיה" באתר "דףדף"
• עמי בן-בסט, חכמי חלם
• אורי סלע, מלה בסלע | חכמי חלם, דבר, 3 ביוני 1977
• אריאלה קרסני, חכמי חלם, באתר של קרסני, 14 ביולי 2011
• אריאלה קרסני, חכמת השוטים: חכמי חלם אל מול חכמי גוטהאם, שאנן (שנתון המכללה הדתית לחינוך) יד (תשס"ט), 215–231, באתר שאנן – המכללה האקדמית הדתית לחינוך
• חן מלול, חכמי חלם: הקהילה היהודית שזכתה לשיימינג לא מוצדק, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, מרץ 2022

הערות שוליים

37950698חכמי חלם