חלבון (יישוב)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חלבון
הכניסה לחלבון
הכניסה לחלבון
מדינה סוריהסוריה סוריה
מחוז ריף דמשק
נפה (منطقة) א־תל
תת־נפה (ناحية) מרכז א־תל
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 6,521
קואורדינטות 33°41'N, 36°16'E

חֶלְבּוֹן, חָלִיבּוֹןיוונית: Χαλυβών)[1][2] או חַלְבּוּןערבית: حلبون)[3] הוא יישוב בקרבת דמשק. בעת העתיקה היה ידוע ביינותיו המשובחים. ב־2004 חיו בו כ־6,500 תושבים.[3]

בעת העתיקה

בעת העתיקה נודעה חלבון ביינה. בקינת יחזקאל על צור (פרק כ"ז, פסוק י"ז), בין הסחורות מהערים והארצות השונות שעמדו בקשרי מסחר עם צור, מוזכר: ”דַּמֶּשֶׂק סֹחַרְתֵּךְ בְּרֹב מַעֲשַׂיִךְ מֵרֹב כָּל הוֹן בְּיֵין חֶלְבּוֹן וְצֶמֶר צָחַר” (פרק כ"ז, פסוק י"ח).[4] הפשיטתא, סימכוס, התרגום הכלדי והוולגטה תרגמו "חלבון" בצירוף "יין חלבון" כמושג המתאר יין איכותי, אך תרגום השבעים תעתק Χελβών ("חֶלְבּוֹן"; בווריאציות אחרות: Χεβρών – "חֶבְּרוֹן") כשם מקום.[5]

בתעודות בבליות מימי נבוכדראצר מופיע יין מ־ḫilbûnu.[6]

יישוב בשם חָלִיבּוֹן (Χαλυβών) מופיע בטקסטים קלאסיים קדומים, לרוב בהקשר של יין.[5] סטראבון כתב שבין מוצרי היוקרה שהזמינו לעצמם מלכי פרס בשושן נמנה יין חליבוני.[1] אתנאיוס כתב שהמלך הפרסי שתה רק יין חליבוני, "אשר פוסידוניוס אומר שמיוצר בדמשק של סוריה, מגפנים שנשתלו שם על־ידי הפרסים".[7] הסיכיוס מאלכסנדריה (אנ') הזכיר בלקסיקון שלו "Χαλυβώνιος" ("חליבוני") כסוג של יין מסוריה.[8] תלמי הזכיר את חליבון בתיאורו את הלבנט.[2]

במגילה החיצונית לבראשית,[9] במלחמת ארבעת המלכים את החמישה, במקום "חוֹבָה אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל לְדַמָּשֶׂק" (בראשית, י"ד, ט"ו) מופיע "חלבון די שימא על שמאל דרמשק".[9][6]

בתקופה המודרנית

חלבון (המקראית – HELBON, והמודרנית – Halbôn) במפת ארץ ישראל וירושלים (אנ') של היינריך קיפרט (אנ')

במאה ה־19 היו תושבי חלבון מוסלמים.[10]

ב־1909, החוקר ג'. א. הנאוור (אנ') שתושבי חלבון ידועים כשוטים, וציין שהסיפורים אודותם מזכירים את הסיפורים על תושבי דיר א־סִנּה שליד סילואם.[11]

לפי מפקד האוכלוסין הסורי ב־2004, היו בחלבון 1277 משפחות, 6521 תושבים, מתוכם כ־51.6% גברים.[3]

זיהוי חלבון המודרנית עם חלבון הקדומה

הריסות קדומות בחלבון

חוקרים מוקדמים נהגו לזהות את חלבון המקראית עם חלב שבסוריה; אלא שחלב לא מתאימה במיוחד לייצור יינות. זה הביא לזיהוי עם ואדי חלבון, שיינותיו נחשבים למובחרים שבסוריה; בסביבת הכפר חלבון, שבאמצע העמק, שרידים קדומים רבים, הלניסטיים ורומיים, ובהם טרסות רבות המעידות על גידול גפנים אינטנסיבי (וגם כיום ידוע האזור בענבים משובחים).[5][6] בבתיו משולבים אלמנטים אדריכליים עתיקים בשימוש משני, ובמערבו חורבה נרחבת, ככל הנראה של מקדש.[5] זיהוי חלבון העתיקה עם הכפר חלבון מקובל בימינו.[6][12][13][4][14]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חלבון בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 סטראבון, גאוגרפיקה, 15.3.22 (ראו במקור היווני ובתרגום לאנגלית)
  2. ^ 2.0 2.1 תלמי, גאוגרפיקה, במהדורת Nobbe:‏ 5.15.17, במהדורת Müller:‏ 5.14.13
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 نتائج تعداد السكان والمساكن لعام 2004 على مستوى المدينة / قرية, محافظة: ريف دمشق, منطقة: التل, ناحية: مركز التل (תוצאות מפקד האוכלוסין והדיור לשנת 2004 ברמת עיר/כפר, מחוז: ריף דמשק, נפת: א־תל, תת־נפה: מרכז א־תל), הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסוריה (מאורכב)
  4. ^ 4.0 4.1 אליה שמואל הרטום, יחזקאל, יבנה, 1992, תורה נביאים כתובים – מפורשים פרוש חדש בצרוף מבואות, עמ' 90
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 John M‘Clintock, James Strong, "Hel´bon", in: Cyclopedia of Biblical, Theological, and Ecclesiastical Literature Vol. IV.–H, I, J, Harper & Brothers, 1882, p. 163
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 יעקב ליוור, ערך "חֶלְבּוֹן", בתוך: אנציקלופדיה מקראית ג' (חבב–יתת), מוסד ביאליק, 1962, עמ' 139 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
  7. ^ אתנאיוס, משתה המלומדים, 1.51 (ראו במקור היווני ובתרגום לאנגלית)
  8. ^ הסיכיוס מאלכסנדריה, Γλώσσαι, אות Χ
  9. ^ 9.0 9.1 טור XXII שורה 10, ראו: Devorah Dimant, Donald Parry, Dead Sea Scrolls Handbook, Brill, 2014, עמ' 28
  10. ^ Robinson, E.; Smith, E. (1841). Biblical Researches in Palestine, Mount Sinai and Arabia Petraea: A Journal of Travels in the year 1838. Vol. 3. Boston: Crocker & Brewster. p. 172.
  11. ^ J. E. Hanauer, Notes from Damascus and the Anti-Libanus, Palestine Exploration Quarterly 41, 1909, עמ' 37 doi: 10.1179/peq.1909.41.2.119
  12. ^ יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, מהדורה שנייה, הוצאת כרטא, 1974, מפה 172 משבצת ב2
  13. ^ גרשון ברין (ע), אנציקלופדיה עולם התנ"ך: יחזקאל, דברי הימים, 2002, עמ' 137 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
  14. ^ זאב וילנאי, "חֶלְבּוֹן", בתוך: אריאל: אנציקלופדיה לידיעת ארץ־ישראל כרך 3 (ח–י), עם עובד, 1976, עמ' 2373
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

חלבון (יישוב)40246250Q16892062