חלבון (יישוב)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חלבון
הכניסה לחלבון
הכניסה לחלבון
מדינה סוריהסוריה סוריה
מחוז ריף דמשק
נפה (منطقة) א־תל
תת־נפה (ناحية) מרכז א־תל
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 6,521
קואורדינטות 33°41'N, 36°16'E

חֶלְבּוֹן, חָלִיבּוֹןיוונית: Χαλυβών)[1][2] או חַלְבּוּןערבית: حلبون)[3] הוא יישוב בקרבת דמשק. בעת העתיקה היה ידוע ביינותיו המשובחים. ב־2004 חיו בו כ־6,500 תושבים.[3]

בעת העתיקה

בעת העתיקה נודעה חלבון ביינה. בקינת יחזקאל על צור (פרק כ"ז, פסוק י"ז), בין הסחורות מהערים והארצות השונות שעמדו בקשרי מסחר עם צור, מוזכר: ”דַּמֶּשֶׂק סֹחַרְתֵּךְ בְּרֹב מַעֲשַׂיִךְ מֵרֹב כָּל הוֹן בְּיֵין חֶלְבּוֹן וְצֶמֶר צָחַר” (פרק כ"ז, פסוק י"ח).[4] הפשיטתא, סימכוס, התרגום הכלדי והוולגטה תרגמו "חלבון" בצירוף "יין חלבון" כמושג המתאר יין איכותי, אך תרגום השבעים תעתק Χελβών ("חֶלְבּוֹן"; בווריאציות אחרות: Χεβρών – "חֶבְּרוֹן") כשם מקום.[5]

בתעודות בבליות מימי נבוכדראצר מופיע יין מ־ḫilbûnu.[6]

יישוב בשם חָלִיבּוֹן (Χαλυβών) מופיע בטקסטים קלאסיים קדומים, לרוב בהקשר של יין.[5] סטראבון כתב שבין מוצרי היוקרה שהזמינו לעצמם מלכי פרס בשושן נמנה יין חליבוני.[1] אתנאיוס כתב שהמלך הפרסי שתה רק יין חליבוני, "אשר פוסידוניוס אומר שמיוצר בדמשק של סוריה, מגפנים שנשתלו שם על־ידי הפרסים".[7] הסיכיוס מאלכסנדריה (אנ') הזכיר בלקסיקון שלו "Χαλυβώνιος" ("חליבוני") כסוג של יין מסוריה.[8] תלמי הזכיר את חליבון בתיאורו את הלבנט.[2]

במגילה החיצונית לבראשית,[9] במלחמת ארבעת המלכים את החמישה, במקום "חוֹבָה אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל לְדַמָּשֶׂק" (בראשית, י"ד, ט"ו) מופיע "חלבון די שימא על שמאל דרמשק".[9][6]

בתקופה המודרנית

חלבון (המקראית – HELBON, והמודרנית – Halbôn) במפת ארץ ישראל וירושלים (אנ') של היינריך קיפרט (אנ')

במאה ה־19 היו תושבי חלבון מוסלמים.[10]

ב־1909, החוקר ג'. א. הנאוור (אנ') שתושבי חלבון ידועים כשוטים, וציין שהסיפורים אודותם מזכירים את הסיפורים על תושבי דיר א־סִנּה שליד סילואם.[11]

לפי מפקד האוכלוסין הסורי ב־2004, היו בחלבון 1277 משפחות, 6521 תושבים, מתוכם כ־51.6% גברים.[3]

זיהוי חלבון המודרנית עם חלבון הקדומה

הריסות קדומות בחלבון

חוקרים מוקדמים נהגו לזהות את חלבון המקראית עם חלב שבסוריה; אלא שחלב לא מתאימה במיוחד לייצור יינות. זה הביא לזיהוי עם ואדי חלבון, שיינותיו נחשבים למובחרים שבסוריה; בסביבת הכפר חלבון, שבאמצע העמק, שרידים קדומים רבים, הלניסטיים ורומיים, ובהם טרסות רבות המעידות על גידול גפנים אינטנסיבי (וגם כיום ידוע האזור בענבים משובחים).[5][6] בבתיו משולבים אלמנטים אדריכליים עתיקים בשימוש משני, ובמערבו חורבה נרחבת, ככל הנראה של מקדש.[5] זיהוי חלבון העתיקה עם הכפר חלבון מקובל בימינו.[6][12][13][4][14]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חלבון בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 סטראבון, גאוגרפיקה, 15.3.22 (ראו במקור היווני ובתרגום לאנגלית)
  2. ^ 2.0 2.1 תלמי, גאוגרפיקה, במהדורת Nobbe:‏ 5.15.17, במהדורת Müller:‏ 5.14.13
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 نتائج تعداد السكان والمساكن لعام 2004 على مستوى المدينة / قرية, محافظة: ريف دمشق, منطقة: التل, ناحية: مركز التل (תוצאות מפקד האוכלוסין והדיור לשנת 2004 ברמת עיר/כפר, מחוז: ריף דמשק, נפת: א־תל, תת־נפה: מרכז א־תל), הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסוריה (מאורכב)
  4. ^ 4.0 4.1 אליה שמואל הרטום, יחזקאל, יבנה, 1992, תורה נביאים כתובים – מפורשים פרוש חדש בצרוף מבואות, עמ' 90
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 John M‘Clintock, James Strong, "Hel´bon", in: Cyclopedia of Biblical, Theological, and Ecclesiastical Literature Vol. IV.–H, I, J, Harper & Brothers, 1882, p. 163
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 יעקב ליוור, ערך "חֶלְבּוֹן", בתוך: אנציקלופדיה מקראית ג' (חבב–יתת), מוסד ביאליק, 1962, עמ' 139 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
  7. אתנאיוס, משתה המלומדים, 1.51 (ראו במקור היווני ובתרגום לאנגלית)
  8. הסיכיוס מאלכסנדריה, Γλώσσαι, אות Χ
  9. ^ 9.0 9.1 טור XXII שורה 10, ראו: Devorah Dimant, Donald Parry, Dead Sea Scrolls Handbook, Brill, 2014, עמ' 28
  10. Robinson, E.; Smith, E. (1841). Biblical Researches in Palestine, Mount Sinai and Arabia Petraea: A Journal of Travels in the year 1838. Vol. 3. Boston: Crocker & Brewster. p. 172.
  11. J. E. Hanauer, Notes from Damascus and the Anti-Libanus, Palestine Exploration Quarterly 41, 1909, עמ' 37 doi: 10.1179/peq.1909.41.2.119
  12. יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, מהדורה שנייה, הוצאת כרטא, 1974, מפה 172 משבצת ב2
  13. גרשון ברין (ע), אנציקלופדיה עולם התנ"ך: יחזקאל, דברי הימים, 2002, עמ' 137 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
  14. זאב וילנאי, "חֶלְבּוֹן", בתוך: אריאל: אנציקלופדיה לידיעת ארץ־ישראל כרך 3 (ח–י), עם עובד, 1976, עמ' 2373
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

חלבון (יישוב)40246250Q16892062