חישוב על גב מעטפה
חישוב על גב מעטפה הוא מונח שבו משתמשים פיזיקאים, מתמטיקאים ומהנדסים לתיאור חישוב מהיר ופשוט, המשמש תחליף לחישוב ארוך ומסובך, ובא לתת במהירות את התמונה הכללית. חישוב כזה עדיף במידה רבה על ניחוש על סמך אינטואיציה, אך תוצאתו פחות מדויקת מזו של חישוב מדוקדק ומפורט. מקור המונח הוא ברעיון שהחישובים הם כה פשוטים עד שניתן לבצע אותם על צדה האחורי של מעטפה. לא ידוע מי המציא את המונח, אך מי שהפך אותו למקובל ולפופולרי היה הפיזיקאי אנריקו פרמי. חישובים מסוג זה נעשים פעמים רבות על פה, ללא צורך בנייר.
חישובים על גב המעטפה הם לרוב חישובים מקורבים, המזניחים גורמים רבים, ומאפשרים לקבל את סדרי הגודל החשובים, מבלי להיכנס לפרטים. ביצוע חישובים כאלה דורש ידע פיזיקלי ואינטואיציה פיזיקלית על הגורמים החשובים באמת ועל הגורמים שמהם אפשר להתעלם. עקב ההזנחות, חישובים אלה לעולם ייתנו רק את סדרי הגודל, ולא ערכים מדויקים.
כך לדוגמה מסופר על אנריקו פרמי שבעת ניסוי פצצת האטום הראשונה, בזמן שגל ההדף הגיע עד עמדת התצפית שבה שהה, הפיל פרמי פיסות נייר, ועל ידי מדידה של המרחקים ביניהן יכול היה לקבל הערכה מהירה על עוצמת פצצת האטום. מסופר שפרמי העריך את האנרגיה שהשתחררה מהפצצה כאנרגיה המקבילה ל-10 קילוטון TNT, ובמדידה מדויקת חושב ערך של 18.6 קילוטון TNT.
בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20 ביקר אלברט איינשטיין עם אשתו, אלזה, במצפה הכוכבים שבהר וילסון. מספרים שכאשר הסביר מנהל המצפה כי טלסקופ 100 האינץ' של המצפה, שהיה הגדול בעולם באותה עת, חודר את סודות היקום, הגיבה אלזה - "בעלי עושה זאת על צדה האחורי של מעטפה משומשת".