חנצ'שט
| מחוז | חנצ'שט (מחוז) |
|---|---|
| חבל ארץ | אזור לפושנה, חבל בסרביה, מולדובה |
| ראש העיר | אלכסנדרו בוטנאר |
| תאריך ייסוד | - בסביבות 1500 (דוברן) - 1522 - תיעוד ראשון בשם חנצ'שט . במעמד עיר - משנת 1965; משנת 2016 חודש מעמד המוניקיפיום של היישוב. |
חנצ'שט (ברומנית: Hîncești, בכתב קירילי: Хынчешть, ברוסית: Ганчéшты/Хынчешты, ביידיש: "חונטשעשט", "גאנטשעשט" או "האנטשעשט") היא עיירה ומוניקיפיום באזור לפושנה שבחבל בסרביה, כיום בחלק המרכזי-מערבי של רפובליקת מולדובה. היא שוכנת על גדות הנהר קוגלניק (Cogîlnic), 36 ק"מ דרומית-מערבית מעיר הבירה של הרפובליקה - קישינב (קישינאו). החל משנת 2003 הוא בירת המחוז (ראיון) חנצ'שט. מספר תושביו בשנת 2005 היה 15,300 וב-2014 - 12,491.
עמדה גאוגרפית
העיר נמצאת בעמק הנהר קוגלניק, כ-36 ק"מ מרחק מקישינב ו-120 ק"מ מהעיר יאש ברומניה. הנחל קוגלניק חוצה אותה בחלק הדרומי. חנצ'שט היא צומת בדרכים קישינב-חנצ'שט-לאושן וקישיניב-לאובה-קאגול.
השם
שם העיירה קשור למשפחת הבויארים המולדובנים חנקו (Hîncu) או חנקולשט (Hînculești) שהחזיקה אחוזה באזור. הנציג הידוע ביותר של אותה משפחה היה הסרדאר מיכלצ'ה חנקו, אחת הדמויות ההיסטוריות שבלטו בתולדות חבל לפושנה.
סמל
סמל העיר - שעוצב על ידי ק. פולבוי - בהשראת סמליהם של משפחת הבויארים חנקולשט ושל מנוק ביי מרזאיאן, כפי שנבחר על ידי מועצת היישוב, מציג אריה מוזהב בעל לשון ושיניים אדומות, כתר מוזהב על ראשו, המחזיק בידו הימנית גרזן מוזהב. ברקע- מגן כחול המוחזק בצדדים על ידי שתי חסידותבעלות צבע טבעי המחזיקות במקורותיהן - מימין - ענף אלון ומשמאל - אשכול ענבים. מתחת על רצועה מזהב רשום המוטו של העיר באותיות שחורות: Compos sui - בלטינית: "אני שלוט בעצמי." [1]
היסטוריה
בימי נסיכות מולדובה
בימי הביניים היוו חבל מולדובה והנסיכות מולדובה שער אל אירופה מכיוון מזרח. המסלול מכיוון אסיה לאירופה שחצה אותה כונה "הדרך המולדבית" או "הדרך המולדובנית". היישוב חנצ'שט הוקם בסביבות שנת 1500 בשם "דוברן" (Dobreni) ב"אמפיתיאטרון" טבעי ענק בעמק מוקף בגבעות של הנחל קוגלניק-בוצ'ום והיה אחד הצמתים בדרך המסחר הנ"ל. הוא גבל בחלק המזרחי של יערות לפושנה שבו התרחשו אירועים היסטוריים רבים בימי השליט שטפן הגדול של מולדובה. אחת הדמויות הבולטות בתולדות חבל לפושנה היה מיכלצ'ה חנקו, בויאר בעל אחוזה, שלפי שם משפחתו נקרא היישוב עצמו.
חנצ'שט מוזכר לראשונה בשם זה ב-17 באוגוסט 1522. הוא לבש כבר אז אופי של עיירת סחר והיה בו פונדק לסוחרים זרים. הוא מוזכר על עמוד של ספר תהלים (פסלתיריון) שנקנה על ידי אדם בשם "דומיטרו בז'אן מחנצ'שט", ככל הנראה בימי שלטונו של גאורגה שטפאן בשנים 1658-1653.
בימי השלטון הקיסרי הרוסי
אחרי המלחמה העות'מאנית-רוסית (1806–1812) איש העסקים והדיפלומט הארמני מנוק ביי מרזאיאן שהוכרז על ידי השלטון העות'מאני ל"דרגומן" ותיווך בחתימת הסכם בוקרשט (1812) בין רוסיה לאימפריה העות'מאנית, התיישב בחנצ/שט ברשות הצאר הרוסי. הוא קנה את אחוזתו כאן מנסיכת דולגורוקי והביא לכאן את משפחתו.
לפי הערך בלקסיקון האנציקלופדי הרוסי של ברוקהאוס ואפרון (1907-1890) בשנת 1890 הייתה חנצ'שט בשנת 1890 עיירה בת 3098 תושבים. היא הייתה חלק ממחוז קישינב בגברניית בסרביה. ביישוב היו 587 בת משקים, פעלו שתי כנסיות אורתודוקסיות, כנסייה ארמנית גרגוריאנית, 4 בתי תפילה יהודים, 2 בתי ספר, בית חולים כפרי, בית מלאכה לפרוות, מזקקה, בתי חרושת לנרות, ללבנים, 3 בתי מלאכה לעיבוד עורות ו6 לצביעה.
תחת שלטון ממלכת רומניה
בשנת 1928 גדלה אוכלוסיית היישוב ל-5710 תושבים. פעלו בו פרטורה, עירייה, בית משפט, שומרי יערות, דואר, טלגרף, נקושת משפטרה, 3 בתי ספר יסודיים, סניפי בנקים, מפעל לסבון, 27 חניות, 2 בתי מלון. פעלו גם כנסיות ובתי תפילה יהודים. כמו כן - רופאים, מיילדות, רופאים וטרינרים ונוטריונים.
בשנים 1918–1940 הייתה כמו כל בסרביה חלק ממלכת רומניה. עם סיפוחה לברית המועצות בשנים 1940–1941 נקראה "קוטובסקויה" לזכר גריגורי קוטובסקי, יליד העיירה, שנודע כאחד מגיבורי המשמרות האדומים הבולשוויקיים במלחמת האזרחים ברוסיה.
לפני מלחמת העולם השנייה חיו בחנצ'שט 13,028 תושבים, ולעיירה היו כפופים 18 כפרים. חנצ'שט הייתה המרכז הכלכלי השני במחוז אחרי קישינב. התושבים עסקו בהורטיקולטורה והסחר בבקר, בפירות, בדגנים וביין.
ימי מלחמת העולם השנייה והשואה
בעת השלטון הרומני החוזר בימי מלחמת העולם השנייה בשנים 1941–1944 נקראה שוב חנצ'שט. בימי שואת יהודי בסרביה ורומניה ביולי 1941 מעל מאה יהודים אזרחים שהובאו לחפירות מחוץ ליישוב נטבחו על ידי ז'נדרמים רומנים. במלחמה העיר ניזוקה מאוד. נהרסו בדליקה הארמון של מנוק ביי, טחנת קמח, מזקקה, בית התרבות, חנויות, מסעדות ובתי אחרים.
ימי השלטון הקומוניסטי הסובייטי - מולדובה הסובייטית
בשנים 1945–1965, עם סיפוחה לברית המועצות בשנית, נקראה "קוטובסקויה". בשנת 1965, תחת השלטון הסובייטי, שונה שם היישוב מקוטבסקויה לקוטובסק. בימי השלטון הסובייטי, במסגרת הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית המולדובנית פעלה בחנצ'שט, אז קוטובסקי, תעשיית מזון, של יינות, תעשייה קלה, מפעלים לאספלט ולבטון, ללבנים, ומכללה טכנית להנדסאות בניין. בשנת 1970 הגיעה אוכלוסיית העיר ל 14,300 תושבים .
ברפובליקת מולדובה
אחרי עצמאות רפובליקת מולדובה בשנת 1990 הוחזר לעיירה שמה הרומני-מולדובני הקודם - חנצ'שט. בשנת 1991 מנתה העיר 19,300 תושבים ובשנת 2006 ירדה האוכלוסייה ל-15,300. בעיר פועלות כיום 80 חברות, סניפי בנקים, בתי חרושת ממלכתיים ופרטיים, וכן חברות ביטוח.
דמוגרפיה
בשנת 1890 חיו בחנצ'שט 3098 תושבים. ב-1930 1523 מהתושבים היו יהודים. ב-1970 אוכלוסיית העיירה הגיעה ל־14,300 תושבים וב-1991 ל 19,300. במפקד האוכלוסין בשנת 2006 חיו בה 19,500 תושבים. בשנת 2008 ההרכב האתני העיר היה כדלהלן: 88.4% מודלובנים (רומנים), 7.7% אוקראינים, 2.8% רוסים, 0.3% צוענים, 0.2% יהודים, 0.2% בולגרים, 0.4% אחרים.
| קבוצה אתנית | Part |
|---|---|
| מולדובנים, רומנים | 89.06% |
| רוסים | 4.17% |
| אוקראינים | 3.65% |
| צוענים | 1.02% |
| בולגרים | 0.54% |
| גגאוזים | 0.25% |
| אחרים | 1.29% |
יהודי חנצ'שט
בשנת 1897 חיו בעיירה 2,278 יהודים, בשנת 1930 1,521.
גאוגרפיה פיזית
אקלים
האקלים הוא אקלים ממוזג יבשתי בעל אופי בלתי יציב. הטמפרטורה הממוצעת היא +9 ° C, בעוד הטמפרטורה הירודה ביותר נרשמה בינואר (-32 ° C) והטמפרטורה המרבית - ביולי - היא + 40 ° C)
טבע
על יד העיר נמצאים שמורת הטבע הגדולה ביותר ברפובליקת מולדובה - יער חנצ'שט, כמו כן והשמורה הגדולה ביותר במדינה לצמחי מרפא - "סראטה גאלבנה" Sărata Galbenă.
| שטח הגנים, דונם | שטח היערות, דונם | שטח שמורות הטבע, דונם | שטח משאבי מים, דונם | שטח הכרמים, דונם | שטח בסך הכל, דונם |
|---|---|---|---|---|---|
| 760 | 27,790 | 670 | ? | 3790 | 72,175 |
כלכלה
ביישוב פועלים 494 משקים חקלאיים ו-109 בתי מלאכה ומפעלים. מתוכם 14 הם חברות רשומות בבורסה, 4 מפעלים מוניקיפליים ומפעל אחד הוא ממלכתי. ידועים יותר הם בית החרושת למוצרי חלב "אלבה", בית החרושת לנעלים "רומניצה", המפעל לעיבוד יינות "ויטיס-חנצ'שט" ,המפעל הבין-משקי לגידול חזירים, וכו'. בשטח העיר פועלות 8 תחנות דלק, בית מלון בעל 36 מקומות, 2 שווקים, 6 סניפים של בנקים מסחריים ו 2 מוסדות לשרותי רווחה. התעשייה הקלה בעיר מיצאת בעיקר לאיחוד האירופי, לאוקראינה ולרוסיה.
תשתיות
כמעט כל העיר מקבלת אספקה בגז באמצעות מוביל גז. האספקה במים שוטפים לשתייה היא בעיה המעסיקה את הנהגת העיר. לפי שעה אורך רשתות האספקה במי שתייה הוא 43 ק"מ. היקף התפוקה של הציוד לאיסוף מים הוא 1920 מ"ר ב-24 שעות. רוב המשקים מספקים מים לעצמם באופן עצמאי. אורך הדרכים בעיר הוא בסה"כ 43,3 ק"מ. רובן ללא אספלט. הרחוב הראשי של העיר נקרא מיכלצ'ה חנקו.
חינוך
כיום פועלים בחנצ'שט 5 גני ילדים שנועדו ל-980 ילדים, 8 בתי ספר, כולל גימנסיה אחת ו- 3 בתי ספר תיכון:התיכון על שם מיכאי האמיץ (Liceul Mihai Viteazul), התיכון על שם מיכאיל לומונוסוב בשפה הרוסית, התיכון על שם מיכאיל סדוביאנו, התיכון על שם מיכאי אמינסקו, בית ספר מקצועי. בנוסף פועל ביישוב בית ספר לאמנויות על שם טימוטיי בטרנו.(Batrînu), בית ספר למוזיקה, בית ספר לספורט. נמצאת בבנייה מכללה. במערכת החינוך בעיר מועסקים 380 מורים.
בריאות
בחנצ'שט פועל בית חולים מחוזי עם 395 מיטות, מרכז לרפואת משפחה ומרפאה לרופאי משפחה. מספר הרופאים בעובדים בעיר הוא 94.
תרבות
בעיר פועל בית תרבות, בית ספר למוזיקה, מוזיאון ושתי ספריות ציבוריות המאחסנות מעל 68000 ספרים. כמו כן פועלים בה 7 הרכבים אמנותיים ו 5 להקות בעלות תואר "להקה לדוגמה".
תקשורת
ממגדל הטלוויזיה של חנצ'שט משודרים ערוצי הטלוויזיה:
- 2 Plus (ערוץ 7),
- Dixi TV / СТС (ערוץ 36),
- רדיו נורוק ("רדיו מזל טוב") (106,2 MHz),
- השומרוני הקטן (68,93 MHz).
כמו כן הערוצים הארציים:
- ערוץ אחת מולדובה (ערוץ 30),
- טי ווי מולדובה 1 (ערוץ 3).
ספורט
בחנצ'שט אצטדיון עירוני וקבוצת כדורגל FC Petrocub-Hîncești
פוליטיקה ומנהל
ראש העיר הוא אלכסנדרו בוטנאר מהמפלגה הדמוקרטית של מולדובה, שנבחר לראשונה בשנת 2003. הרכב המועצה המקומית של העיר (23 חברים) שנבחר ב-14 ביוני 2015 הוא כדלהלן:
| מפלגה | חברי מועצהi | הרכב המועצה | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| המפלגה הדמוקרטית של מולדובה | 9 | ||||||||||
| המפלגה הליברלית הדמוקרטית של מולדובה | 4 | ||||||||||
| מפלגת הסוציאליסטים של רפובליקת מולדובה | 2 | ||||||||||
| המצע העממי האירופי של מולדובה - יוריה ליאנקה | 2 | ||||||||||
| המפלגה שלנו | 2 | ||||||||||
| המפלגה הליברלית (רפובליקת מולדובה) | 1 | ||||||||||
| מפלגת הקומוניסטים של רפובליקת מולדובה | 1 | ||||||||||
| המפלגה הלאומית ליברלית (רפובליקת מולדובה) | 1 | ||||||||||
| אאורל ביריוקוב, פוליטיקאי עצמאי | 1 | ||||||||||
תקציב העיר שאושר לשנת 2003 במדור הכנסות היה 7,703,000 ליי מולדובנים. נצברו 10,800,000 ליי (מעל הסכום המתוכנן). בהוצאות חלק נכבד נתפס על ידי ההוצאות לחינוך. לבניית מוביל הגז הוקצבו 1,680,000 ליי ולשיפוץ כללי של הדרכים 1,862,000 ליי.
אטרקציות תיירותיות ואתרים חשובים
- ביתן הציד של משפחת מירזויאן
נבנה בשנת 1881 . לפי מקורות מסוימים - ב 1891. בנייתו הוזמנה על ידי בנו של מאנוק ביי, מוראד (איוואן) מירזויאן, ובוצעה לפי תכנונו של האדריכל הרוסי ממוצא שווייצרי אלכסנדר ברנרדאצי מקישינב. הכוונה של מירזויאן הייתה להקים ביתן ציד מקושט בבזורלייפים עם סמלי משפחתו. הבניין נועד להשתלב במתחם אדריכלי אחד יחד עם הארמון ששכן לא רחוק ממנו. ברנרדאצי בנה אותו בסגנון צרפתי, עם גן חורף, מגדלי שמירה ופארק. לבניין מראה קליל ואלגנטי, כמו של צעצוע מתוחכם. בשנת 1979 בימי השלטון הסובייטי נפתח בבניין מוזיאון. האוסף שבו כולל כיום מעל 20000 מוצגים. אוסף הביגוד והתלבושות הלאומיות המולדוביות שווה ערך במיוחד. באותה תקופה התקיימו במוזיאון תערוכות קבועות בנושאים "מפות ותעודות", "שליטי מולדובה", "אתנוגרפיה", הדיורמה "המבצע יאש-קישינב בימי מלחמת העולם השנייה" וכמו כן תערוכה המוקדשת לצומח והחי של מולדובה. מעוררים עיניין אופסי הבובות והצפורים של המוזיאון. כל שנה מבקרים במוזיאון כאלפיים איש.
ערים תאומות
קישורים חיצוניים
- אתר עיריית חנצ'שט כולל סרטון על העיר בשפה הרומנית
- מפקד האוכלוסין של רפובליקת מולדובה 2014
- באתר jewishgen.org/Bessarabia
- מצבות לא מזוהות בבית העלמין היהודי של חנצ'שט - באתר jewishgen.org/Bessarabia
- מראות מבית העלמין היהודי בחנצ'שט - צילומים מאת Charles Burns בבלוג Galician traces
הערות שוליים
- ^ אתר עיריית חנצ'שט
- ^ תבנית:Lien web.
חנצ'שט30226728Q1141853