חילות האוויר של אזרבייג'ן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חיל האוויר וכוחות ההגנה האווירית של אזרבייג'ן
Azərbaycan Hərbi Hava Qüvvələri
Azərbaycan Hərbi Hava Qüvvələri
פרטים
מדינה אזרבייג'ן
שיוך הכוחות המזוינים של אזרבייג'ן
בסיס האם Nasosnaya Air Base
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1992–הווה (כ־32 שנים)
מלחמות מלחמת נגורנו קרבאך הראשונה, מלחמת נגורנו קרבאך השנייה
נתוני היחידה
ייעוד Defense of Azerbaijan
כוח אדם 12,000 אלף חיילים
ציוד עיקרי מטוסי מיג 29, סוחוי 25, הרמס 450, מיל מי-17 ועוד
כלי טיס כ-145 מטוסים
פיקוד
יחידת אם צבא אזרבייג'ן ושמירה על המדינה
דרגת המפקד 1
מפקד נוכחי Ramiz Firudin oglu Tahirov
מפקדים Ramiz Firudin oglu Tahirov

חילות האוויר וחיילות ההגנה האווירית של אזרבייג'ן הוא חלק מצבא אזרבייג'ן והם האחראים על ההגנה של המרחב האווירי של אזרבייג'ן וגם לספק שירות הגנה אווירית של הכוחות המזוינים של אזרבייג'ן. בשנים האחרונות צבא אזרבייג'ן מפתח קשרים צבאיים רחבים עם מדינות ידידותיות לו על מנת שיספקו לו נשק, בעיקר עם ישראל. מדינות נוספות שאיתן אזרבייג'ן מנסה לקיים יחסי מסחר ביטחוני הן: ארצות הברית, טורקיה, רוסיה, מתוך מטרה של שדרוג היכולות ההגנתיות וההתקפיות של צבא אזרבייג'ן.

הִיסטוֹרִיָה

חילות האוויר של אזרבייג'ן הוקמו לראשונה בשנת 1919 במהלך הרפובליקה הדמוקרטית של אזרבייג'ן, שקנתה את מטוס הקרב הצבאי הראשון שלה ב-26 ביוני 1918. לאחר עצמאותה של אזרבייג'ן מברית המועצות בשנת: 1991, סייעו בסיסי האוויר הסובייטיים לשעבר במדינה בפיתוח חילות האוויר וחיילות ההגנה האווירית.

ב-11 בפברואר 2009, מפקד חיל האוויר, סגן גנרל רייל רזאייב, נרצח מחוץ לביתו על ידי אדם חמוש שלא זיהו אותו עד היום[1] על פי הדיווחים, רזאייב ניהל משא ומתן על קשרים הדוקים יותר עם ארצות הברית בנוגע למודרניזציה של חיל האוויר לפני מותו, אולי כולל רכישת מטוסי קרב אמריקאים. ככל הנראה ההרג מגורמים אוינים לאזרבייג'ן שפחדו שהיא תתחזק[2] ירש אותו האלוף אלטאי מהדייב אשר מונה למפקד החדש של חילות האוויר ב-12 במאי 2009.[3][4]

מִבְנֶה החיל

עיתון ה-Brinkster.net דיווח בחודש אוקטובר 2004 כי חיל האוויר וההגנה האווירית של אזרבייג'ן הפעילה מחדש את טייסת קרב בבסיס האווירי Nasosnaya עם מטוסי מסוג מיג-25PD וגם את גרסאות האימון, וניסיון לשפר את גדוד המפציצים על מנת לשדרג בבסיס בקיורדמיר ושם נמצאים מטוסי ה-Su-17/24/25, מיג-21, ו-L-29/39s, וגם ישנם מספר טיסות קרב וגם טיסות תובלה בנמל התעופה גאנג'ה שהרכיבו מספר מטוסי תובלה ומפציצים Il-76(?), Аn-12/24, ו-Тu-134s, וגם ישנם מספר טייסות מסוקים בבסיס אוויר באקו קאלה המסוקים שיש להם הם Mi-2/8/24s, בתוך אזרבייג'ן יש 2 מקומות לתיקון מטוסי קרב, ושתי יחידות צבאיות שכוללות טילים וסוללות הגנה אווירית. בנוסף ישנם מספר בסיסים בסיס האוויר דוליאר (לפי דיווח בחדשות בסיס זה אינו פעיל)[5] נמל התעופה נחצ'יבאן באקסקלווה נחצ'יבאן, בסיס האוויר סנקאקל ובסיס האוויר סיטלקיי.

נראה כי יחידות אלו: בנאסוסנאיה, קיורדמיר ויחידות המסוקים בבאקו קלה שנקראות כיחידות ה-408, ה-411 וה-843.

חיל ההגנה האווירית

חיל ההגנה האווירית של אזרבייג'ן הוא חלק מחיל ההגנה האווירית ושמירת המדינה של אזרבייג'ן.[5]יש כמה מערכות ומתקנים מתקופת המלחמה הקרה שהותירו הסובייטים בימי ברית המועצות בשנת:1990.

הכשרת טייסים

באזרבייג'ן יש בית ספר צבאי שגבוה והוא של המדינה אזרבייג'ן והוא מוסד הלימודי שאחראי ללמד את חיל ההגנה והאוויר של אזרבייג'ן האחראי הוא מערכת החינוך של משרד ההגנה של אזרבייג'ן.[6] בשנת 1997 גמרו ללמוד הטייסים הראשונים של חיל האוויר של אזרבייג'ן[7][8] בשנת 2015 בתאריך 24 בדצמבר, בהוראת נשיא אזרבייג'ן דאז הוחלט לסגור את בית ספר זה להעביר את הלימוד לאקדמיה הצבאית הגבוהה באזרבייג'ן ובנוסך הוחלט להקים בתי ספר נוספים[9]

טייסים של אזרבייג'ן מתאמנים כיום בבתי הספר ללימוד להיות טיס קרב של חיל האוויר של אזרבייג'ן ולאחר מכן הם מפתחים את הכישרונות שלהם בסדנאות. אזרבייג'ן מדברת עם מספר מדינות ביניהם טורקיה, ארצות הברית, אוקראינה ומספר מדינות נאט"ו, ישראל ומספר מדינות נוספות. בית הספר של חיל האוויר הטורקי ממלא תפקיד רב בהכשרת טיסי קרב.[10] הטייסים האזרבייג'נים מתאמנים גם בבית הספר להכשרת טייסים באוקראינה.[11]

בסיסים

ארצות הברית היא המדינה המסייעת ביותר במודרניזציה של שדות התעופה של חיל האוויר.[11] שדות תעופה באזרבייגאן ובבסיס העיקר האוויר נאסוסנאיה ליד היישוב חאג'י זיינאלאבידין עברו מודרניזציה בסיוע ארצות הברית כחלק מתוכניות האמריקאיות של שותפות אינדיבידואלית של אזרבייג'ן-וברית נאט"ו התקינו בבסיס אמצעים מיוחדים על מנת לספק אבטחת טיסה. נקודות פיקוד של הבסיס, מערכות הבקרה ההנדסיות ושירות חיל האוויר ההנדסי סופקו עם מבנים חדשים. משא ומתן על המודרניזציה של שדה התעופה כורדמיר מתנהל כעת. מערכת בקרת טיסה מתקדמת הותקנה בבסיס האוויר דוליאר עם תמיכה מארצות הברית.

מאז ספטמבר 2008, טורקיה סייעה לשדרג את מטה הפיקוד המרכזי של חיל האוויר. על פי הסכמים בין טורקיה-אזרבייג'ן, טורקיה תתקין בבסיס מרכז ניהול פיקוד מרכזי בתקני נאט"ו. כמויות רבות של פרויקטים לדוגמה: ייצור בין שני המדינות של כלי טיס בלתי מאוישים שיבנו בטורקיה בעתיד הקרוב וגם הסכמים עם מדינת ישראל[12][13]

אמצעי לחימה

כלי הטיס

ה-MiG-29 סומן כמטוס הסטנדרטי של החיל האוויר.[14] בספטמבר עד אוקטובר שנת אלפיים ועשר, אזרבייג'ן רכשה כ-עשרים וארבעה Mi-35M מ־Rostvertol.[15][16][17] 8 מהם נמסרו בסוף של שנת אלפיים ושנים עשרה כארבעה מטוסים נוספים באוגוסט 2012.[18] שהגיעו מטוסי מיג-29, חיל האווירהוציא חלק ממטוסיו הישנים והוציא את מטוסי המיג מדגם מיג 25.[19] הערכות IISS בשנת 2007 דיווחו על כעשרים ושישה מטוסים שכעת פעילים; נתונים אחרים טוענים שיש כ־38 מטוסים פעילים.[20][21]

חיל האוויר של אזרבייג'ן מחזיק בבסיסים ומטוסי אימון קרב מסוג L-39 המיוצרים בצ'כיה ובאוקראינה.[11]

אזרבייג'ן מייצרת גם מטוסי ריגול ישראליים באישור ישראל ובפיקוח ישראל. בין המל"טים שנקנו הוא Orbiter-2M וה - Aerostar. שניהם מיוצרים במפעל Azad Systems Company שבניהול ממשלתית ליד באקו.[22][23][24] ראש התעשייה הביטחונית, יבר ג'מלוב, אמר כי עד סוף 2011 ייוצרו בסך הכל 60 מל"טים באישור ישראלי.[25][26]

בשנת 2016 נרכשו מקנדה שלושה מסוקי Bell 412, ובשנים שעד 2018 הוכשרו מספר טייסים. בנוסף בוצע רכש לא ידוע על בכמות על מספר מסוקי: Bell 407 ו־MD-530, אך אף אחד מהמסוקים אינם פעילים כעת מכיוון שלא הוכשרו עוד הטייסים שיוכלו לטוס במסוקים אלו.[27]

פרויקט שדרוג של מטוסי Su-25 :בנוסף נחתם גם חוזה לשדרוג של מטוסי Su-25 שמשמשים את חיל האוויר של אזרבייג'ן. המטרה היא לבצע שילוב של מערכות נשק מונחות תחמושת ישראלית וטורקית ופעילויות שדרוג של אוויוניקה במטוס.[28]

מלאי המטוסים

מטוסי Su-25 של חיל האוויר של אזרבייג'ן מבצעים טיסה ביום הצבא 2011
מטוסי Mil Mi-24 של חיל האוויר טסים במהלך מצעד להראות את איכות הצבא
מטוסי קרב
הערות בשירות גרסה אחרת סוג מקור כלי טיס
3 מטוסים משמשים לאימון 15 מטוס קרב רב משימתי ברית המועצות מיג 29
מטוס אחד משמש לאימון 12 תקיפה ברית המועצות סוחוי 25
תובלה צבאית
2 מטוס תובלה צבאית ברית המועצות אילושיין 76
1 בהזמנה מטוס תובלה צבאית איטליה C-27J
מסוקים
2 AB-412 תובלה ארצות הברית בל 412
64 תובלה רוסיה מיל מי-17
MI-35 מסוק תקיפה רוסיה מיל מי-24
KA-32 תובלה רוסיה קמוב 27
מטוסי אימון
12 מטוס אימון צ'יכה אארו L-39 אלבטרוס
7 מסוק אימון פולין מיל מי 2
10 מטוס אימון פקיסטן PAC MFI-17 Mushshak
כטב"מ
כמות לא ידוע שנמסרה תצפית וסיור טורקיה באירקטאר אקינסי
כמות לא ידוע שנמסרה תצפית וסיור טורקיה באירקטאר TB2
12 תצפית וסיור ישראל הרמס 450
2 תצפית וסיור ישראל הרמס 900
5 תצפית וסיור ישראל הרון 1
5 תצפית וסיור ישראל סרצ'ר
בנוסף מדינת ישראל בנתנה גם מפעל ליצור כטבמים מסוג זה באזרבייג'ן 10 תצפית וסיור ישראל Orbiter Mini UAV
בנוסף מדינת ישראל בנתנה גם מפעל ליצור כטבמים מסוג זה באזרבייג'ן 4 תצפית וסיור ישראל אירוסטאר

הגנה אווירית

לאזרבייג'ן יש גם מספר מערכות טילי קרקע אוויר שמגן על כל המרחב האווירי של אזרבייג'ן. ה-S-75 Dvina הורכב סביב הבירה באקו ומתקנים נוספים הוצבו ליד הגבול עם איראן ודאגסטן. חלק מהמערכות הותקנו על מנת להגן מפני מטוסי קרב ארמנים. מבחינת מספרים, ה־IISS דיווח בשנת 2002 שלצבא אזרבייג'ן היו 100 מערכות S-75 Dvina, S-125 Neva/Pechora ו-S-200.[29] בין המערכות ניתן למנות את הטווח הבינוני 2K11 Krug, לטווח קצר את ה-9K33 Osa ו--9K35 Strela-10 SAM הנייד ורכבי ZSU-23-4 Shilka לכיסוי כוחות השריון מפני תקיפות אוויריות. לאזרבייג'ן יש גם רובי AA קלים יותר ו־MANPADS ביצור במדינות שונות בנוסף היא מחזיקה גם המון מערכות הגנה תוצרת ישראל.

בשנת 2009 חתם משרד ההגנה של אזרבייג'ן על חוזה עם חברת Rosoboronexport החברה היא של הממשלה הרוסית לקניית שני גדודים של סוללות S-300PMU-2 Favorit.[30][31]

בינואר 2012, אזרבייג'ן ומדינת ישראל חתמו על 1.6 מייליארד דולר שכללה מערכות הגנה נגד מטוסים וטילים.[32]

מערכות ההגנה

הערות בשירות סוג מקור שם
מערכות טילי קרקע קרקע
2 סוללות ו־200 טילים מערכת טילי קרקע קרקע רוסיה S-300
כמות לא ידוע מערכת טילי קרקע קרקע ישראל ברק 8
3 מערכות מערכת טילי קרקע קרקע רוסיה S-125 נייבה/פצ'ורה
2 מערכות מערכת טילי קרקע קרקע רוסיה 9K37 בוק
1000 טילי קרקע קרקע ניידים לאדם טילי קרקע ניידים לאדם רוסיה 9K38 איגלה

תוכנית עתידית לשיפור הצבא

מספר עיתונאים אמרו בשנת 2009 כי "המאמצים של אזרבייג'ן לרכוש ציוד מודרני יותר מתקיימים כבר מספר שנים, אך אילוצי מימון הוכחו לא רק בהצלחות. עד לאחרונה, הושגה הצלחה מוגבלת בלבד, כאשר התוספת המשמעותית ביותר למלאי הייתה מספר קטן של מטוסי Su-25 שהושגו מגאורגיה בשנת 2002. למרות כך בשנת 2007 קיבלה אזרבייג'ן מספר מטוסי מיג 29.. ככל הנראה מקורם של המטוסים ממקורות שונים, ככל הנראה מהמדינות בלארוס, רוסיה ואוקראינה, כאשר לפחות כמה מהם עברו שיפוץ באודסה שבאוקראינה לפני המסירה.[33]

ב-20 בפברואר 2020, שר ההגנה של אזרבייג'ן, זקיר חסאנוב, חתם על עסקה של הסכם ראשוני על קניית ה-Alenia Aermacchi M-346 Master בזמן הביקור של הנשיא אילהם אלייב במדינת איטליה באותו היום. הודיעו כי חיל האוויר מתכוון לרכוש 10–15 מטוסים.[34]

בתאריך 24 בפברואר 2024, אזרבייג'ן ביצע הסכם על חוזה בשווי 1.6 מיליארד דולר לקניית מספר מטוסים כ: 62 JF-17 Thunder Block III מדגם ממדינת פקיסטן.

תאונות ותקריות

  • 29 בינואר 2008: מטוס מסוג מיג-29UB של חיל האוויר האזרי התרסק בים הכספי בזמן טיסת אימון. שני אנשי הצוות שטסו על המטוס ה-MiG-29UB נהרגו.
  • 3 במרץ 2010: מטוס סוחוי 25 של חיל האוויר האזרי התרסק באזור טובוז של אזרבייג'ן,[35] והרג את הטייס, פמיל ממדלי.
  • 3 בפברואר 2011: מטוס סוחוי 25 שקשור לכוח ההגנה האווירית וחיל האוויר של אזרבייג'ן התרסק באזור כורדמיר באזרבייג'ן. שני אנשי הצוות לא נפצעו.[36]
  • 24 ביולי 2019: בזמן טיסת אימון במהלך הלילה, מטוס קרב מיג עשרים ותשע של חיל האוויר של אזרבייג'ן התרסק בים הכספי לאחר שנפגע מציפורים. הטייס קולונל-סגן רשאד אטאקשייב נפצע קשה בכלי טיס והתרסק לים הכספי[37] הטייס נהרג בהתרסקות המטוס.[38]
  • 28 בפברואר 2022: כשלושה מטוסי קרב מסוג מיג 29 מספר טייסים אזרים נהרגו בתקיפות רקטות רוסיות בזמן שהם עברו תיקונים במפעל המטוסים הלאומי לבוב שבאוקראינה.[39]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חילות האוויר של אזרבייג'ן בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ The New York Times, Head of Azerbaijan's Air Force Shot Dead, February 11, 2009
  2. ^ Eurasia Critic, Only Bridge Between West and Caspian Falling Apart
  3. ^ "General-mayor Altay Mehdiyev HHQ və HHM qoşunlarının komandanı təyin olunub" [General Major Altay Mehdiyev was appointed the Commander of Azerbaijani Air and Air Defense Force]. אורכב מ-המקור ב-2011-10-08. נבדק ב-2010-12-07.
  4. ^ "ALTAY MEHDİYEV HƏRBİ HAVA QÜVVƏLƏRİ və HAVA HÜCUMUNDAN MÜDAFİƏ QOŞUNLARININ KOMANDAN ƏVƏZİ TƏYİN OLUNUB" [Altay Mehdiyev was appointed acting Commander of Azerbaijani Air and Air Defense Force] (באזרית). אורכב מ-המקור ב-2012-08-05. נבדק ב-2010-12-07.
  5. ^ 5.0 5.1 Jane's Sentinel Security Assessments – Russia and the CIS: Air Force, dated June 18, 2009
  6. ^ "Ministry of Defense of the Republic of Azerbaijan". mod.gov.az. ארכיון מ-22 ביוני 2020. נבדק ב-2020-06-21. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Ministry of Defense of the Republic of Azerbaijan". ארכיון מ-14 ביולי 2020. נבדק ב-21 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Azerbaijan Air Force". ארכיון מ-30 בספטמבר 2020. נבדק ב-21 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Военное образование в Азербайджане: Формула успеха". ארכיון מ-24 ביוני 2020. נבדק ב-22 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Interaction with Turkish Air Forces Boosts Azerbaijan's Air-Combat Capability". ארכיון מ-13 ביוני 2020. נבדק ב-21 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 Azerbaijani Press Agency, Azerbaijan's military aviation opportunities (אורכב 23.08.2011 בארכיון Wayback Machine), February 14, 2009.
  12. ^ "Turkish company Global Teknik offers joint production of unmanned aircraft to Azerbaijan". Defpro.com. 4 ביוני 2010. אורכב מ-המקור ב-10 ביוני 2012. נבדק ב-2012-06-21. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Turkey to propose joint production of drones with Azerbaijan". News.az. 3 בנובמבר 2010. ארכיון מ-23 באוגוסט 2011. נבדק ב-2012-06-21. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Azerbaijan shows 4th generation MiG-29 multirole fighter jets". Today.az. 29 במרץ 2007. ארכיון מ-29 בספטמבר 2007. נבדק ב-2012-06-21. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Azerbaijan buys 24 Russian attack helicopters". News.Az. 24 בפברואר 2011. ארכיון מ-26 בפברואר 2011. נבדק ב-2012-06-21. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ ""Роствертол" увеличил в прошлом году чистую прибыль в 3 раза". "1News". 23 בפברואר 2011. אורכב מ-המקור ב-3 באוקטובר 2011. נבדק ב-23 בפברואר 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ "Azerbaijan purchased from Russia 24 Mi-35M". "Arms-Tass". 24 בפברואר 2011. ארכיון מ-26 בפברואר 2011. נבדק ב-24 בפברואר 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ "В Азербайджан доставлена очередная партия вертолетов Ми-35М". "1News". 17 באוגוסט 2012. ארכיון מ-14 באוגוסט 2012. נבדק ב-17 באוגוסט 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ Flight Global World Air Forces 2014 (אורכב 07.01.2016 בארכיון Wayback Machine) December 10, 2013
  20. ^ "Defense Statistics 2013" (אורכב 27.09.2013 בארכיון Wayback Machine) August 1, 2013
  21. ^ "Defense Statistics 2014" (אורכב 19.10.2017 ב Archive-It) May 15, 2014.
  22. ^ "Azerbaijan's Spying Carpets". Eurasianet.org. 4 במרץ 2011. ארכיון מ-12 ביוני 2011. נבדק ב-2012-06-21. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "Azad Systems starts UAV production". "Flightglobal". 8 באפריל 2011. ארכיון מ-14 במרץ 2011. נבדק ב-8 באפריל 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ Reed Business Information Limited (2013-05-22). "Aeronautics strengthening Israel-Azerbaijan links". ארכיון מ-25 בדצמבר 2014. נבדק ב-24 בדצמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ "Azərbaycan ilin sonuna qədər 60 ədəd pilotsuz təyyarə istehsal edəcək". "ANS Press". 11 במאי 2011. אורכב מ-המקור ב-20 בספטמבר 2011. נבדק ב-11 במאי 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ "До конца года Азербайджан произведет 60 беспилотников". אורכב מ-המקור ב-14 במאי 2011. נבדק ב-12 במאי 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ "Centennial of the Azerbaijani Air Force". 29 באוקטובר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ "Azerbaycan'ın Su-25'lerini TUSAŞ Modernize Edecek" (בטורקית). 2023-07-26. נבדק ב-2023-07-26.
  29. ^ IISS Military Balance 2002, via Brinkster.net
  30. ^ "Russian press: Azerbaijan signed a contract to buy S-300 surface-to-air missile systems from Russia – UPDATED". En.apa.az. ארכיון מ-11 במרץ 2012. נבדק ב-2012-06-21. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ "Russian press: Azerbaijan signed a contract to buy S-300 surface-to-air missile systems from Russia". Milaz.info. אורכב מ-המקור ב-1 באוגוסט 2010. נבדק ב-2012-06-21. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ "Israel signs $1.6 billion arms deal with Azerbaijan". Haaretz.com. 26 בפברואר 2012. ארכיון מ-14 באוקטובר 2013. נבדק ב-24 בדצמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ Jane's Sentinel Security Assessment, Russia and CIS, June 18, 2009, http://www.janes.com/extracts/extract/cissu/azers120.html
  34. ^ "Azerbaijan Acquires Italian M-346 Master Combat Training Aircraft". turan.az. 29 בפברואר 2020. ארכיון מ-7 במרץ 2021. נבדק ב-25 בפברואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ "Military aircraft crashed in Azerbaijan". Today.az. 4 במרץ 2010. ארכיון מ-5 במרץ 2010. נבדק ב-2012-06-21. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ "Azerbaijani Military Plane Crashes". ארכיון מ-9 באוקטובר 2020. נבדק ב-4 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ "Azerbaijani MiG-29 Fighter Crashes into Caspian Sea, Pilot Missing". ארכיון מ-22 באוקטובר 2020. נבדק ב-4 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ "Causes of Azerbaijan's MiG-29 crash revealed". 22 באוגוסט 2019. ארכיון מ-7 בנובמבר 2020. נבדק ב-4 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ "Russia has destroyed Azerbaijani fighter jets in Ukraine". 28 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38501303חילות האוויר של אזרבייג'ן

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=חילות_האוויר_של_אזרבייג%27ן&oldid=2570294"