חיים פרס
| לידה | י"ב בחשוון תר"ד |
|---|---|
| פטירה | כ"ט באדר א' תרנ"ד (בגיל 50) |
חיים פְּרֵס (פרעסס; י"ב בחשוון תר"ד, 1843 - כ"ט באדר א' תרנ"ד, 1894) היה ממשכילי ירושלים במחצית השנייה של המאה ה-19, ממחיי השפה העברית ועורך כתב העת "שערי ציון".
ביוגרפיה
נולד בביאליסטוק, בנו של ישעיהו פרעס. בשנת 1850, בהיותו בן שש, עלה עם הוריו לארץ ישראל והמשפחה התיישבה בעיר העתיקה בירושלים. אביו היה כורך ספרים ואמו מיילדת. למד לימודים תורניים. בשנת 1860, בהיותו בן שבע עשרה, נישא לשרה, בת יעקב הכהן, חסיד חב"ד ממשפחת רבי מנחם מנדל מוויטבסק. לאחר נישואיו התגורר בדרום הרובע המוסלמי, בחצר ר' נחום משקלוב ברחוב הכרי, סמוך לחצר רייסין.
פרס היה ממחיי השפה העברית בארץ ישראל. היה בקי בתורת הדקדוק העברי ועסק בחקר הלשון העברית ובהוראתה. בלוח ארץ ישראל (ט"ז) כתב עליו אברהם משה לונץ:
” אחד ממשכילי הזמן ההוא שעבד בכל כוחו להפצת ההשכלה, הוא הח' וכו' כמוהר"ר חיים פרס ז"ל... את כל עתותיו הפנויות הקדיש למחקר ומדע. בייחוד התמחה בתורת הדקדוק ולא היה ספר חדש או ישן שלא למד אותו. ובמאוד שמח כאשר ביקש אחד מצעירי ירושלים שילמדהו תורת הדקדוק בחינם.”
פרס נמנה עם הכותבים הקבועים בעיתון "חבצלת". פרסם מאמרים בחקר הלשון העברית במוסף הספרותי-מדעי של העיתון, "פרחי החבצלת". בשנת 1873 יצא בשליחות העיתון למזרח אירופה כדי לגייס מנויים לעיתון.
בשנת 1873 נמנה עם מייסדי חברת תפארת ירושלים, וכעבור שנתיים נמנה עם מייסדי הספרייה על שם מונטיפיורי.
בשנת 1876, עם צאתו של כתב העת "שערי ציון" על ידי המו"ל והמדפיס יצחק גאשצינני, התמנה פרס לעורך העיתון. הגיליון הראשון הופיע באייר תרל"ו. בשנה הראשונה הוא יצא פעמיים בחודש והיה דו לשוני, בעברית וביידיש, ומתחילת השנה השנייה יצא מדי שבוע ובשפה העברית בלבד. שמו של פרס החל להופיע בו רק החל מן השנה השנייה. הוא כתב את המאמרים הפובליציסטיים הראשיים וקרא לחנך את הנוער לעבודה ובכלל זה לעבודת האדמה. הוא פרסם בעיתון רומן היסטורי בהמשכים בשם "גיא החזיון".
בשנת 1880 יצא פרס למזרח אירופה כדי להרחיב את מעגל מנויי העיתון. בתקופת היעדרותו מילא את מקומו כעורך אברהם משה לונץ. בתקופה שבה שימש לונץ כממלא מקומו של פרס הוא התעוור ופרס הקדים את שובו ארצה.
"שערי ציון" נחשב מתחרה לעיתון "חבצלת". בשנות השמונים של המאה ה-19 החל תהליך שקיעתו של העיתון והוא הופיע בתדירות לא קבועה. בשנת 1885 חדל להופיע.
פרס נפטר בירושלים בשנת 1894, בגיל 50, ונקבר בהר הזיתים. אשתו עסקה בהוראה בבית הספר לבנות שייסד משה מונטיפיורי והיא האריכה ימים ונפטרה בשנת 1938, בגיל 96. בנם הוא החוקר והגאוגרף ישעיהו פרס.
לקריאה נוספת
- ישעיהו פרס, שערי ציון, קובץ מאמרים, ב', עמ' 61-54
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "חיים פרס", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 287
