חיים נחמני
| פעילות בולטת | נציג תנועת המזרחי במרוקו, מחבר ומוציא לאור, פעיל לימוד עברית במרוקו |
|---|---|
חיים נחמני (Hayyim Nahmani) (נולד ב- 1902) היה סיטונאי וסוחר, שפעל בקזבלנקה. מראשית שנות השלושים של המאה הקודמת שימש סוכן תרבות לקידום לימוד השפה העברית, ונציג תנועת המזרחי במרוקו.
הוא הוציא עיתון שחולק בבתי הכנסת בסופי שבוע, וכן את הספר 'ההיסטוריה של יהודי מרוקו' במרוקאית יהודית.
קורות חיים
נחמני נולד בפברואר 1902 בעיר סטאת במרוקו, הנמצאת כ־80 קילומטר דרומית לקזבלנקה. בילדותו התחנך במסגרות לימוד מסורתיות, ובערבים למד צרפתית ולימודים כלליים. בצעירותו היגר לקזבלנקה בה עבד כסיטונאי של כלי בית מיובאים מצרפת ומרוסיה[1].
באמצע שנות השלושים של המאה העשרים, כשהתרחבה הפעילות הציונית והעברית במרוקו, נחמני לקח בה חלק מרכזי. בתחילה השתתף בוועד המארגן של האגודה המרכזית להפצת השפה העברית בקזבלנקה -"מגן דוד"[2]. בתקופת מלחמת העולם השנייה הקים אגודה נוספת להפצת העברית בשם "חובבי השפה"[3]. במסגרת האגודה קיים בביתו ובבית הכנסת שהחזיק בבעלותו, מפגשי עונג שבת בהן לקחו חלק מרכזי הפייטן רבי דוד בוזגלו, ואשר חסין, לימים ח"כ במפלגת מפא"י[4]. בנוסף למועדון הקים בביתו מוסד בלתי פורמלי ללימודי עברית. במועדון בלטה דמותה של בתו של נחמני, דינה, ששימשה מזכירתו של אביה והיא לקחה חלק פעיל בהקראת חדשות ונאומים לקהל.
בשנת 1954 עלה נחמני עם משפחתו והתגורר בכפר סבא. בישראל שימש כחבר בתנועת הפועל המזרחי, הוא סייע בעלייה וקליטה של יהודי מרוקו, והרחיב את פעילותה של תנועתו בקרב יהודי מרוקו בישראל. חיים נחמני נפטר בשנת 1984.
פעילות ציונית במרוקו
נחמני הזדהה עם תפיסותיה של הציונות הדתית - תנועת המזרחי - והיה לאחד מנציגיה במרוקו. פעילותו הציונית התייחדה בין היתר בכך שהגיש לקהילה היהודית במרוקו את עיקרי התורה הציונית וחשיבות העלייה בשפתם, מרוקאית יהודית.
לימודי העברית שעודד בקרב הקהילה, נשים וגברים כאחד, נבעו ממניעים ציונים ומטרתם הייתה להכין את הקהילה לעלייה לישראל. בשלהי מלחמת העולם השנייה סייע לצעירים לעלות לישראל במסגרת העלייה הבלתי לגאלית[5]. בעקבות הפעילות הציונית של נחמני הושם בבית הכלא בקזבלנקה, ושכנו לתא היה מנדס פראנס, ראש ממשלת צרפת, שנמלט מצרפת למרוקו. בהגיעו לקזבלנקה נתפס על ידי הרשויות שהיו כפופות למשטר וישי והושם בכלא. בין נחמני למנדס נוצר קשר הדוק שנשמר כל חייהם[6].
כתביו
הספר "היסטוריה דליהוד דל מארוק"
באוגוסט 1953 פרסם נחמני את הספר "היסטוריה דליהוד דלמארוק בלערבייא מטרזמנא מן לפראנציץ". הספר תורגם מצרפתית לערבית-יהודית. במקורו, הספר פורסם בצרפתית בספטמבר 1952 על ידי יצחק דוד אבו, אשר שימש כראש הקהילה היהודית ברבאט ולאחר מכן בקזבלנקה. נחמני ראה חשיבות להגיש ליהודי מרוקו את ההיסטוריה שלהם בשפתם, ובהקדמה לתרגומו כתב: "כפי שחובה על כל לאום להכיר את ההיסטוריה שלו ושל אבותיו, כך חובה עלינו להכיר את ההיסטוריה שלנו ושל אבותינו"[7]. על רקע הזדהותו של נחמני עם תפישותיה האידאולוגיות של תנועת המזרחי, הוסיף בסוף הספר תרגום למרוקאית יהודית של המאמר "הסיבות המחייבות את היהודי להיות ציוני", מתוך הספר "דרושים וחמר לדרש" (1920) של יצחק ניסנבוים, מהוגיה הראשונים של הציונות הדתית ותנועת המזרחי[8].
בהקדמה לספר הגדיר נחמני את קהל קוראיו כך: "מרבית היהודים, המון העם, כמונו, בערים ובכפרים [אשר] לא יצלחו להגיע לספר [של אבו] או לא ימצאו משהו שיקריא להם ויתרגם להם לערבית, הלשון בהם הם מדברים."
בהקדמה ובכריכה האחורית של הספר מופיע משפט מפתח המשקף את תפיסתו של נחמני:
פחאל די לָאזְם עלא כול גנס יעארף להיסטוריה דיאלו ודי זדודו, חתתא חנא לאזמנא נעארפו להיסטוריה דיאלנא ודי זדודנא
— היסטוריה דליהוד דל מארוק
ובעברית: "כפי שחובה על כל לאום להכיר את ההיסטוריה שלו ושל אבותיו, כך חובה עלינו להכיר את ההיסטוריה שלנו ושל אבותינו".
העיתון "כבאראת עלא כואנא בארץ ובעולם"
בנוסף לספר הוציא לאור נחמני את העיתון "כבאראת עלא כואננא בארץ ובגולה" - חדשות על אחינו בארץ ובגולה. העיתון פורסם בכל סוף שבוע בין השנים 1949 ל 1956. בתקופה זו יצאו לאור יותר מ-200 גיליונות. העיתון הכיל גיליון אחד שהודפס על דף בגובה 40 ס"מ, וכלל אוסף של ידיעות חדשותיות קצרות על קורות היהודים במדינת ישראל הצעירה, במרוקו ובקהילות אחרות באירופה ובארצות הברית. בגיליונות העיתון דווח על פעילותם של ארגונים יהודיים שונים, עליית הנוער והעלייה לישראל, ההתיישבות במדינת ישראל בקיבוצים ובמושבים, התפתחות המשק הכלכלי בישראל ועל יהדות העולם ויחסי מדינת ישראל עם מדינות אחרות. העיתון גם דיווח על פעילות תרבותית ציונית ועברית שהתקיימה בערים השונות. העיתון נשלח מקזבלנקה והגיע לערים ולכפרים ביום שישי. בתפילת יום השבת, לפני הקריאה בספר התורה, הקריא שליח הציבור את החדשות לקהל המתפללים בבית הכנסת[9].
העיתון נכתב במרוקאית יהודית, ערבית-יהודית מדוברת של יהודי מרוקו, בה נשזר מרכיב עברי שהובלט באמצעות אותיות מודגשות. המרכיב העברי שימש השלמה לאוצר מילים יהודי ייחודי שלא היה קיים בערבית ושמקורו בתרבות היהודית[10].
ראו גם
לקריאה נוספת
- ורדית לוי ודינה דנינו, ברית ביני ובינך: סיפורו של ר' חיים נחמני ז"ל, תשע"ח, 2018
- ישי ארנון, ציונות דתית בארץ מבוא השמש: מ"אהבת ציון" בצפון אפריקה לאתוס של "תורה ועבודה" בישראל (1943–1956), תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 2016. זמין למנויים במאגר כותר
- רפאל (רפי) בזיז, אלה תולדות קבוצת חובבי השפה: מנערותנו לימינו בישראל 1955-2016, אופיר הוצאה לאור, 2017
קישורים חיצוניים
- עבו יצחק, תרגום: חיים נחמני, היסטוריה דליהוד דלמארוק' בלערבייא מטרזמנא מן למצחאף דלהיסטוריה די כתב ודפס מסיו יצחק ד. עבו בלפראנציץ, דפוס י. ראזון, קזבלנקה, תשי"ג
- סרטון הרצאתו של דוד גדג': לאוויר די ארץ ישראל כא יעאוון לחכמה: בין היסטוריה של יהודי מרוקו לעלייה לישראל לפי המשכיל העברי חיים נחמני
- דוד גדג', היסטוריה דליהוד דלמארוק' בלערבייא: ההיסטוריה של יהודי מרוקו על פי חיים נחמני, הארץ, 5 דצמבר 2016
- הציונות בארצות האסלאם: סדרת מפגשים ציוניים תשע"ח, הארכיון הציוני, 6 במרץ 2018
- שישים שנה לגל העלייה הגדול של יהודי מרוקו, מרכז דהאן, 4 באפריל 2017
- סרטון: קטע מתוך העיתון כבאראת משנת 1952, קורס מרוקאית-יהודית, הספרייה הלאומית, 2018
- בני ציפר, על שולחן האוכל בבית במושב בני דרום גיליתי אוצר, הארץ, 21 מאי 2015
- דוד גדג', "תחרות הסיפור הקצר של מועדון העברי מקזבלנקה". הארץ 03.01.2014
- אתר מורשת יהודי מרוקו(הקישור אינו פעיל)
הערות שוליים
- ^ בני ציפר, "על שולחן האוכל בבית במושב בני דרום גיליתי אוצר", באתר עיתון 'הארץ', 21.05.2015
- ^ "העיתון שעדכן את יהודי מרוקו ב"חדשות על אחינו בארץ ובגולה"". הספרנים. 2018-07-08. נבדק ב-2018-11-29.
- ^ אלה תולדות קבוצת חובבי השפה, אופיר הוצאה לאור צומת ספרים, 01/04/2017
- ^ אתר הכנסת, אשר חסין
- ^ ישי ארנון, ציונות דתית בארץ מבוא השמש: מ"אהבת ציון" בצפון אפריקה לאתוס של "תורה ועבודה" בישראל (1943–1956), תל אביב: הקיבוץ המאוחד, ספריית הילל בן חיים למדעי היהדות, 2016, עמ' 102-103
- ^ בני ציפר, על שולחן האוכל במושב בני דרום גיליתי אוצר, באתר הארץ, 21 מאי 2015
- ^ הארץ, כתבה, באתר עיתונות, 21.01.2019
- ^ דוד גדג', "ההיסטוריה של יהודי מרוקו על פי חיים נחמני", באתר הארץ, 12.2016
- ^ כבאראת עלא כואננא בארץ ובגולה, באתר עיתונות יהודית היסטורית
- ^ הספרייה הלאומית, עיתונות יהודית, באתר אוניברסיטת תל אביב, 21.01.2019
30677743חיים נחמני