גיל המעבר אצל נשים
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הערך בחלקו כתוב לא טוב וריקני. בנוסף דרושה מכלולזציה.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הערך בחלקו כתוב לא טוב וריקני. בנוסף דרושה מכלולזציה. |
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מחלה ריקה. גיל המעבר אצל נשים (נקרא גם מנופאוזה או אמצע החיים[1] (בעבר כונה "גיל הבלות" אך כיום נחשב למונח מיושן ואף פוגעני) הוא התקופה בחיי אישה שבה נפסק המחזור החודשי, כלומר, זהו הגיל שמעבר לתקופת הפוריות. מקור המונח במילים היווניות מנו (=חודש) ופאוזה (=הפסקה). התהליך מתאפיין בירידה חדה ברמת ההורמונים. שמקורם בהפסקה כמעט מוחלטת של הפעילות השחלתית. רוב האיברים בגוף האישה מכילים קולטנים לאסטרוגן ומושפעים ממנו[2], על כן ירידה זו היא בעלת השפעה על מרבית אברי גופה של האישה. בישראל, גיל הפסקת הווסת נע בין 45-54[3].
תהליך הפסקת המחזור החודשי כולל שלושה שלבים:
- שלב הפרה-מנופאוזה (קלימקטריום) שלב מקדים המתחיל כשעדיין יש ביוץ, אולם הווסת אינה סדירה ומופיעה בתדירות גבוהה או נמוכה יותר עד להפסקתה. שלב זה נובע מירידה הדרגתית בכמות האסטרוגן המיוצר על ידי השחלות ובמקביל ירידה בייצור ההורמון פרוגסטרון. כ-20% מהנשים סובלות מתסמינים של גיל המעבר כשהווסת שלהן עדיין מופיעה באופן סדיר[4].
- שלב המנופאוזה, שלב שבו לאישה אין וסת במשך 12 חודשים רצופים או יותר ובמהלכו חלה ירידה בייצור והפרשת אסטרוגן ופרוגרסטרון, הביוץ נפסק והאישה כבר אינה יכולה יותר להיכנס להיריון. שלב זה מאופיין אצל חלק מהנשים בתסמינים שונים כגון: גלי חום, דיכאון, בעיות שינה, הפרעות בקצב הלב ועוד - תסמינים שיכולים לארוך בין שנה לשש שנים[5][6].
- שלב הפוסט מנופאוזה, שלב בחיי נשים שהוא החל משנה ללא וסת ועד בכלל, ובו אצל חלק מהנשים יש התעצמות של התסמינים ואצל אחרות מסתיימים התסמינים.
מבחינה רפואית, רק לאחר שנה בלי וסת ורק בהסתכלות לאחור אפשר להגיד מתי הייתה הווסת האחרונה, שהיא רגע המנופאוזה[7].
רקע
נשים נולדות כשבשחלות שלהן ישנם כשני מיליון זקיקים (שמתוכם יתפתחו הביציות). עם הגעתה של האישה לבגרות מבשילות כ-400,000 ביציות. במסגרת המחזור החודשי, כאירוע ביולוגי, משוחררת על-פי-רוב ביצית אחת מדי חודש. יתר הביציות יתפרקו בתהליך הקרוי אטרזיה. ביציות שכבר נאגרו בשחלה לא יוחלפו בביציות חדשות במהלך חייה הפוריים של האישה. מספר הזקיקים מתמעט עם השנים וכשמספרם מגיע לאלף, מתחיל גיל המעבר. עם התמעטות הביציות בשחלות, ישנה ירידה הדרגתית בכמות האסטרוגן המיוצר על ידי השחלות ובמקביל ירידה בייצור ההורמון פרוגסטרון.
עד לפני כמאה שנים תוחלת החיים של נשים הייתה נמוכה מחמישים ולכן ההתעניינות במנופאוזה הייתה נמוכה יחסית. עם עליית תוחלת החיים עלתה המודעות לתופעה.
גורמים שיכולים להשפיע על הגיל בו מתחיל גיל המעבר
בין הגורמים המשפיעים על התחלה מוקדמת יחסית של גיל המעבר, ניתן לציין עישון, רזון קיצוני או אנורקסיה, מחלות אוטואימוניות, שמאליות (נשים שהיד הדומיננטית שלהן היא יד שמאל), משקל לידה נמוך וחיים במקומות גבוהים.
מנופאוזה מוקדמת -המונח מתייחס למקרים בהם נשים חוות מנופאוזה לפני גיל 40 בדרך כלל כתוצאה מהתערבות רפואית תרופתית או ניתוחית כגון הסרת שחלות. התסמינים של נשים עם מנפאוזה מוקדמת יהיו חריפים יותר. הטיפול מצריך התייחסות מיוחדת ושונה[8].
תסמינים
נדיר כי אישה תסבול מכל התסמינים, יתרה מזאת, ישנן נשים שאינן סובלות מתופעות לוואי כלל. התסמינים משתנים מאישה לאישה, בתמהילם ועוצמתם, אך שמירה על אורח חיים בריא עשויה להקל עליהם:
- מחזור בלתי סדיר
- גלי חום
- הזעה מוגברת
- פעימות לב מואצות
- יובש בנרתיק
- יובש, צריבה וכאבים בזמן יחסי אישות
- אבדן עניין באישות
- דלקות ובעיות אחרות בדרכי השתן או במתן שתן
- עלייה במשקל, לרוב כתוצאה מצבירת נוזלים
- נשירת שיער
- צמיחת שיער במקומות שלא היה בהם קודם (אזור הפנים)
- שינויים במצב הרוח
- עצבנות
- חרדות
- דיכאון
- הפרעות שינה
- הפרעות בזיכרון, בייחוד ירידה בזיכרון לטווח קצר
- כאבי ראש
- תחושת לחץ בראש ובגוף
- תחושת נימול או עקצוץ בגוף
- תחושת סחרחורת ועילפון
- כאבי שרירים ומפרקים
- אבדן תחושה בידיים ובכפות הרגליים
- קשיי נשימה
- עייפות
- חוסר ריכוז
סיכונים מיוחדים
- דלדול עצם (בריחת סידן). לרוב מומלץ על צריכת סידן למניעתו
- מחלות לב
- מחלות דמנטיות.
גלי חום
תסמין מוכר לשינויים ההורמונלים המיוחס למאפייני גיל המעבר אצל נשים[5][6]. גל חום מאופיינים לרוב בתחושת חום חזקה ופתאומית, המלווה בהזעה ובהגברת קצב לב. גל חום אופייני אורך בין 30 שניות לחמש דקות, אבל יכול להימשך גם שעה. תחושת החום מתחילה לרוב בפנים ובאוזנים, מתפשטת לחזה ומתפשטת לשאר הגוף. בנוסף לתחושת החום הפנימית, גם פני העור ובמיוחד הפנים הופכים חמים למגע וסמוקים (זהו גם מקור השם באנגלית – hot flush - הסמקה חמה).
תכיפות גלי החום נעה בין כמה פעמים ביממה, לבין מספר פעמים בשבוע. גלי החום עלולים להתחיל כמה שנים לפני גיל המעבר (פרה מנופאוזה) ולהימשך מספר שנים במהלך ואחרי גיל המעבר.
גלי חום פוגעים בתפקוד היומיומי ומקשים בעיקר על השינה. נשים רבות מתקשות להשלים שנת לילה מלאה ללא הפרעות, היעדר השינה מוביל לרוב למצבי רוח משתנים, לפגיעה בריכוז ולבעיות פיזיולוגיות אחרות[8]. חלק מהנשים חוות הפרעות שינה מבלי שהן חוות גלי חום היות שרמות האסטרוגן נוטות להיות נמוכות ביותר במהלך הלילה[9].
טיפול
גיל המעבר הוא תהליך טבעי, שלב נוסף בחיים, ולא מחלה. עם זאת, כשהתסמינים מפריעים, כדאי לטפל בהם. גם כדי לשמור על איכות חיים (מחסור בשינה או דיכאון, למשל, יכולים לפגוע קשות באיכות החיים) וגם כדי להימנע מפגיעה מתמשכת (כמו אוסטיאופורוזיס) קיימות מספר אפשרויות טיפול:
טיפול הורמונלי
ערך מורחב – טיפול הורמונלי
טיפול הורמונלי או HT הוא טיפול המבוסס על הרעיון של אספקת הורמונים במקום אלו שכבר אינם מיוצרים, כאשר ההורמון העיקרי הוא אסטרוגן.
אולם, הוכח כי מתן של אסטרוגן בלבד לנשים שיש להן רחם מעלה את שכיחות מקרי סרטן רירית הרחם. זאת הסיבה שטיפול הורמונלי שניתן לנשים בעלות רחם מורכב משני הורמונים: אסטרוגן – שמטפל בתופעות גיל המעבר, ופרוגסטרון – ששומר על רירית הרחם. נשים שעברו כריתת רחם וסובלות מתופעות גיל המעבר יכולות להשתמש בטיפול הורמונלי על בסיס אסטרוגן בלבד ללא חשש.
עד שנת 2002, הטיפול ההורמונלי היה הכלי העיקרי שבאמצעותו רופאים נהגו לטפל בתסמינים של המנופאוזה. בשנה זו, התפרסמו שני מחקרים משמעותיים אשר סקרו למעלה מ 16,000 נשים בארצות הברית (הראשון על ידי ארגון Women's Health Initiative) והשני על ידי קרן מיליון נשים באנגליה. המחקרים הראו שהטיפול ההורמונלי אמנם יעיל בטיפול בתופעות הלוואי המלוות את גיל המעבר אך הוא מעלה את ההסתברות לחלות בסרטן השד ב-24% (ביחס לנשים שלא מטופלות בהורמונים) וכן מעלה את הסיכוי לשבץ ב-31%.
פרסום מוקדם בעיתונות הפופולרית (ולא הרפואית) זרע בהלה בקרב רופאים ונשים כאחד, וכתוצאה מכך חלה ירידה דרסטית בכמות מרשמי הרופאים לטיפול הורמונלי.
לא מעט דברי ביקורת הושמעו על מחקר ה WHI, בעיקר על גיל הנשים שהשתתפו במחקר, שהיה מבוגר מדי (רק 32% מהנשים היו בגיל הרלוונטי). מחקרי המשך שהתבססו על אותו מאגר נתונים והתייחסו לקבוצת הגיל הרלוונטית, הראו תוצאות הפוכות: בקרב נשים שגילן היה פחות מ 60, וקיבלו אסטרוגן בלבד, לא עלה הסיכון לסרטן שד, למחלות לב ולשבץ מוחי, לעומת נשים שלא קיבלו הורמונים[10][11].
על פי הצהרת עמדה שפורסמה בחודש יולי 2017 בכתב העת (NAMS (The North American Menopause Society טיפול הורמונלי חליפי (RHT) הוא הטיפול היעיל עבור סימפטומים ואזומוטוריים כגון: גלי חום, הזעה, דופק מהיר, קשיי שינה ועבור תסמונות אורוגניטליות.
כמו כן הוכח שטיפול הורמונלי אפקטיבי במניעת דלדול עצם (אוסטאופורוזיס) ובמניעת שברים.
טיפול באמצעות SERMs
בעשור האחרון התפתחו מספר תרופות מבטיחות השייכות לקטגוריית ה SERMs (מודולטור סלקטיבי של קולטנים לאסטרוגן) לטיפול בתופעות גיל המעבר.
עקרון הפעולה של תרופות אלה מבוסס על יכולתם של החומרים הפעילים לחקות את פעילותו של אסטרוגן בחלק מהרקמות, תוך שהם סותרים את פעולתו ברקמות אחרות. כך למשל, ברקמת העצם הוא יעבוד כמו אסטרוגן (היעיל במינעת אוסטיאופורוזיס) אך ברחם (שם פעילותו של האסטרוגן אינה רצויה) יסתור את הפעילות הזו.
מנגון פעולה סלקטיבי שכזה מאפשר טיפול יעיל בסימפטומים של גיל המעבר תוך צמצום תופעות הלוואי של הורמון הפרוגסטרון, האחראי על רוב תופעות הלוואי המטרידות של הטיפולים ההורמונליים (כאב וגודש בשדיים, דימומים ואגינליים)[12].
תרופות נוספות
- טיפול מקומי לטיפול ביובש נרתקי.
- חלק מהרופאים משתמשים בתרופות אנטי-דיכאוניות (SSRI).
- תרופות לניהול לחץ דם. תרופות אלה בעלות אפקטיביות דומה לתרופות אנטי-דיכאוניות לטיפול בגלי חום, אך ללא השפעות על שינויים במצבי רוח.
ראו גם
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
- הערך "גיל המעבר - Menopause", באתר ויקירפואה
- פרופ` דרורית הוכנר-צלניקר, תקופת הפרי-מנופאוזה – בין פריון למנופאוזה
- תופעות גיל הבלות – מנופאוזה באתר דוקטורס
- תופעות גיל המעבר - מנופאוזה באתר טבע הריפוי
- תופעות גיל המעבר בראי הרפואה הסינית באתר גיל במעבר
סיון קלינגבייל, נשים לא רוצות לדבר, רופאים לא רוצים לשמוע - אבל בסוף זה יגיע אל כולנו, באתר TheMarker, 9 בדצמבר 2018
הערות שוליים
- ^ נשים לגופן, מודן, 2011
- ^ פרופ' ברי קפלן וד"ר גדעון קופרניק ואחרים, גיל המעבר, באתר ויקירפואה
- ^ גיל המעבר - Menopause – ויקירפואה, באתר www.wikirefua.org.il
- ^ המדריך הישראלי לבנות 40+, ידיעות אחרונות ועליית הגג, 2011, עמ' 33
- ^ עמותת נשים לגופן, מנופאוז-אמצע החיים, באתר http://www.wtb.org.il/hebrew/?page_id=3821, 18.3.18
- ^ טלי רוזין, ד"ר גדעון קופרניק וד"ר עמוס בר, המדריך הישראלי לבנות 40 +, ידיעות ספרים, 2011
- ^ טלי רוזין, ד"ר גדעון קופרניק, ד"ר עמוס בר, המדריך הישראלי לבנות 40+, ידיעות ספרים, ספרי עליית הגג, 2011, עמ' 25-29
- ^ גיל המעבר - Menopause – ויקירפואה, באתר www.wikirefua.org.il
- ^ University of Glasgow :: :: University news
- ^ Stefanick ML, et al, 2006, . JAMA 2006;, עמ' :1647-1657; 2. L
- ^ LaCroix AZ, et al, 2011, JAMA, עמ' 1305-1314
- ^ המדריך הישראלי לבנות 40 פלוס, ידיעות אחרונות וספרי עליית הגג, 2011
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
25739144גיל המעבר אצל נשים