רבי חזקיה הכהן רבין
 | |
| רבי חזקיה הכהן רבין | |
| לידה |
11 בינואר 1872 א' בשבט ה'תרל"ב בוכרה |
|---|---|
| פטירה |
25 בדצמבר 1944 (בגיל 72) ט' בטבת ה'תש"ה ירושלים |
| מקום קבורה | בית הקברות בהר הזיתים, ירושלים |
| מקום פעילות | בוכרה וגלילותיה, ירושלים |
| תחומי עיסוק | דיינות (מומחה בענייני גיטין), הלכה, קבלה |
| תפקידים נוספים | הרב הראשי וראש בית הדין בבוכרה וגלילותיה, דיין בבית הדין לעדת הספרדים בירושלים |
| רבותיו | אביו רבי יצחק חיים הכהן רבין, רבי אהרון בן שמעון |
| תלמידיו | בנו רבי יהודה הכהן רבין, אחיינו וחתנו רבי בן ציון הכהן רבין |
| חיבוריו | עטרת חזקיה - מזכרת הגיטין |
הרב חזקיה הכהן רבין (א' בשבט ה'תרל"ב, 1872 – ט' בטבת ה'תש"ה, 1944) היה הרב הראשי וראש בית הדין בבוכרה, וצאצא למשפחת רבנים שכיהנו ברבנות ודיינות בבוכרה. בעלותו לארץ ישראל כיהן כדיין בבית הדין לעדת הספרדים בירושלים.
ביוגרפיה
נולד בבוכרה ב-11 בינואר 1872 (א׳ שבט ה׳תרל״ב) לרבי יצחק חיים הכהן רבין שהיה רבה של בוכרה, ולאמו יוכבד לבית מאמאן, נכדת רבי יוסף מאמאן המערבי. אבי אביו היה רבי פנחס הכהן רבין "הגדול". אחיו היו רבי ניסים הכהן (ה'תרנ"א, 1891 - כ"ג באדר ה'תשל"ח, 1978)[1], ורבי פנחס הכהן רבין, נשיא הקהילה בבוכרה שנרצח בשנת ה'תרפ"א על ידי הבולשביקים.
בילדותו, למד בתלמוד תורה בבוכרה. בצעירותו למד אצל רבי משה ברוך מחבר ספר ״תיבת משה״, כן למד אצל רבי אהרון בן שמעון.
ב-3 בדצמבר 1901 (כ"ב בכסלו ה׳תרס"ב) ירש את מקום אביו ברבנות ובדיינות. הראשון לציון, רבי יעקב שאול אלישר שלח לו סמיכה לרבנות ולדיינות. גם רבי חיים חזקיהו מדיני, בעל "השדי חמד", שלח לו סמיכה לרבנות ולדיינות.
בנו הוא רבי יהודה הכהן רבין, וחתנו, שהיה גם תלמידו ובן אחיו רבי פנחס, הוא רבי בן ציון הכהן רבין.
בית הדין בבוכרה
בשבתו על כיסא הרבנות והדיינות בבוכרה הגיעו מכל מחוזות בוכרה לסדר גיטין ייבום וחליצה בבית דינו. נחשב כבקיא בענייני גיטין.
בבית דינו היו יושבים כדיינים מפעם לפעם השדרי״ם שפקדו את ערי בוכארה בין השדרים שישבו בבית הדין אנו מוצאים את רבי אליהו משה פאניז'יל לימים הראשון לציון ורבי יצחק אשכנזי - בנו של הראשון לציון רבי אברהם אשכנזי.
בשבתו על כס הרבנות והדיינות שלח מספר שאלות לרבי חזקיה מדיני, ולראשון לציון רבי יעקב שאול אלישר. שאלותיו נדפסו בספריהם.
אל בית הדין היו מגיעים מכתבי תורה והלכה ממקומות שונים ברחבי העולם בספרו "עטרת חזקיה – מזכרת הגיטין" ניתן לראות את מכתבי תורה אלו.
יחסו לארץ ישראל
ארץ ישראל היוותה עבור הרב חזקיה ערך מרכזי, סכומי כסף נכבדים אשר ריכז בידיו מכספי תרומות של עשירי בוכארה היו נשלחים על ידי לטובת עניי ארבע הארצות, ירושלים חברון צפת וטבריה, ולשם כך גם שליחים רבים פקדו את ביתו, מהדמיות בולטות שהגיע לבוכרה ושהו בביתו הם: השדרי"ם רבי אליהו משה פאניז'יל לימים הראשון לציון, רבי חזקיה שבתי ראב"ד ירושלים, רבי אהרן בן שמעון, רבי חיים נאה, רבי שלמה זלמן קוק (אביו של הראי"ה), רבי אהרן הררי רפול. רשימה פרטנית של השליחים מובאת בספר "זרח כוכב מיעקב", ספר המתאר את דמותו של הרב.
רבי חזקיה הכהן רבין ביקר בארץ ישראל בשנת ה'תרע"א 1911 באותו זמן ביקר בארבע ערי הקודש ירושלים, צפת, חברון וטבריה את פניו קבלו אותם שליחים שהתארחו בביתו. בירושלים בחן את תלמידי התלמוד תורה בשכונת הבוכרים רחובות ומסר להם כתב המלצה לעודד את נדיבי העם לחזק את התלמוד תורה. גם בטבריה ביקר בתלמוד תורה ומסר כתב הסכמה לתלמוד תורה ובית היתומים. כמו כן נערך לו ביקור רב רושם בבית הזקנים "משגב לדך" שהיה דואג לשלוח תרומות רבות למען החזקתו.
כשברח מבוכרה דרך ערי פרס בשנת ה'תרפ"ט, מילא את מקומו אחיינו הרב בן ציון, עד לשנת ה'תרצ"ג.
התיישבותו ופעילותו בירושלים
בשנת התרצ"ה עלה לארץ ישראל וקבע את מקום מגוריו בירושלים, כבר בשבת הראשונה נשא דרשה בית הכנסת הגדול לעדת הבוכרים "בבא תמא" בין הנוכחים היו שדרי"ם רבים שהתאכסנו בביתו ובאו לקבל את פניו.
מאוחר יותר הצטרף ללומדי הקבלה בישיבת "רחובות הנהר" שם גם קבע את מקום תפילותיו. את לימודי הקבלה למד עם איש הקבלה רבי יעקב מונסה.
לאחר עלייתו ארצה החל הרב לפעול בענייני קהילתו בירושלים.
בשנת ה'ת"ש (1940) נתמנה כדיין בבית הדין לעדת הספרדים בירושלים בראשותו של הראב"ד רבי חזקיה שבתי.
ביוזמתו נוסדה בשכונת הבוכרים רחובות בשנת ה'תרצ"ח "ישיבת ש"ם" ע"ש הגביר רבי שלמה מוסיוף.
בשנת ה'תרצ"ט היה ממקימי בית שחיטה לעופות בשוק בשכונת הבוכארים רחובות, השוק בשכונה היה השוק הגדול ביותר בעיר, והיו בו שלושה עשר איטלזים, ואולם מאחר שלא היה בו בית שחיטה היו שוחטים תחת כיפת השמים, יסוד בית השחיטה הביא שהשחיטה נעשתה בנחת ושלוה.
פטירתו והנצחתו
.jpg)
נפטר ב-25 בדצמבר 1944 (ט' טבת ה׳תש"ה), הוספד על ידי רבני ירושלים, ונקבר בהר הזיתים.
על מצבתו נכתב:
"פה נטמן רב משרשיא, אחד מבני עליה, בנן של קדושים, מר דיינא הרה"ג רבי חזקיא הכהן רבין נ"ע בשמיא אשר שרת משך ארבעים שנה רב ראשי דיין ומו"ץ בעיר תהילה בוכארא ואגפיה נלב"ע ט' בטבת תש"ה"
בנו הרב יהודה הקים על שמו את בית הכנסת "עטרת חזקיה". עיריית ירושלים קראה על שמו רחוב בשכונת הר נוף. לציון חמישים שנה לפטירתו יצא לאור ספר זיכרון על ידי איגוד בני הישיבות יוצאי בוכרה.
ספרו
עטרת חזקיה - מזכרת הגיטין - מכתבי תורה והלכה שהגיעו אל שולחנו בבית הדין, ובתוכו רוכזו גיטין וחליצות מתקופת כהונתו בבוכרה.
לקריאה נוספת
- זרח כוכב מיעקב, ירושלים ה'תשנ"ט.
הערות שוליים
- ^ חכם ניסים הכהן רבין, באתר החכם היומי