חוק חיילים משוחררים
 | |
| פרטי החוק | |
|---|---|
| תאריך חקיקה | 2 ביולי 1984 |
| תאריך חקיקה עברי | ב' בתמוז ה'תשמ"ד |
| גוף מחוקק | הכנסת העשירית |
| חוברת פרסום | ספר החוקים 1121 מ-11 ביולי 1984, עמ' 188 |
| הצעת חוק | ממשלתית |
| משרד ממונה | ממשלת ישראל |
| מספר תיקונים | 3 |
| נוסח מלא | הנוסח המלא |
חוק חיילים משוחררים, התשמ"ד-1984 אושר בהכנסת העשירית וקבע הטבות לחיילים משוחררים. בשנת 1994 הוחלף החוק בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994.
היסטוריה חקיקתית
החוק אושר בכנסת ב-2 ביולי 1984[1] ונכנס לתוקף עם פרסומו, ב-11 ביולי 1984. דברי ההסבר להצעת החוק הציגו את מטרתו:
- מטרתה של הצעת החוק לסייע לחיילים משוחררים בקליטתם בחיים האזרחיים בכך שיקל עליהם להתקבל לעבודה, להכשרה מקצועית ולמוסדות להשכלה, במתן סיוע בהלוואות לצורכי שיכון ולימוד ובהגדלת הזיכוי ממס הכנסה.[2]
בתיקון לחוק נדחתה, מחמת מצוקה תקציבית, כניסתו לתוקף של הסעיף העוסק בהשלמת השכלה תיכונית ל-1 בספטמבר 1987.[3]
בתיקון מס' 2 הוגדלה התקופה שבה ניתנות הזכויות לחייל משוחרר משלוש שנים לארבע שנים.[4]
חוק חיילים משוחררים בוטל ב-28 באפריל 1994, עם חקיקתו של חוק קליטת חיילים משוחררים, שהעניק לחיילים משוחררים זכויות רחבות יותר.
הוראות החוק
החוק מגדיר חייל משוחרר כמי ששוחרר לאחר ששירת שירות חובה בצה"ל או במשמר הגבול על פי חוק שירות ביטחון תקופה של שנתיים לפחות – בגבר, ותקופה של שנה וחצי לפחות – באישה, וכן מי ששוחרר לפני תקופה כאמור מחמת נכות. החוק קובע שמי שסיימה תקופת שירות של שנתיים לפחות בשירות לאומי רואים אותה כחייל משוחרר לעניין חוק זה.
החוק העניק לחייל משוחרר זכויות שיינתנו לו במשך ארבע שנים מהיום שבו נעשה חייל משוחרר. זכויות אלה הן:
- קדימות בשליחה לעבודה על ידי לשכות התעסוקה לפי חוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959, בכל עבודה מועדפת שחלה עליה זיקת חובה ללשכות שירות התעסוקה לפי החוק כאמור.
- במכרז לקבלת אדם לעבודה המתקיים על פי חיקוק תינתן עדיפות לחייל משוחרר המשתתף במכרז לעומת מי שאינו חייל משוחרר, ובלבד שמתקיימים בו דרישות הכשירות שפורטו במכרז והוא בעל נתונים הנוגעים לעניין שאינם נופלים מנתוני שאר המשתתפים.
- (א) קדימות, על פני מי שאינו חייל משוחרר, בקבלה להכשרה מקצועית שנותנת המדינה או הניתנת מטעמה, ובלבד שמתקיימים בו התנאים לקבלה לאותה הכשרה.
- (ב) פטור חלקי משכר הלימוד בעד הכשרה מקצועית, לפי תנאים שיקבע שר העבודה והרווחה בהסכמת שר האוצר; ניתנה ההכשרה שלא מאת המדינה או מטעמה, יישא אוצר המדינה בסכום שבו ניתן הפטור לחייל המשוחרר; הפטור והשתתפות אוצר המדינה כאמור יהיו במסגרת הסכום שנקבע למטרה זו בחוק התקציב לאותה שנת כספים.
- השתתפות של אוצר המדינה ב-75% משכר הלימוד שמשלם חייל משוחרר המשלים את השכלתו התיכונית במוסד חינוך המתנהל בפיקוחו או באישורו של משרד החינוך והתרבות.
- עדיפות, לעומת מי שאינו חייל משוחרר, בקבלה למסלול לימודים פלוני ולמעונות סטודנטים במוסד להשכלה גבוהה, ובלבד שמתקיימים בו תנאי הכשירות הנהוגים במוסד לאותו מסלול ולאותם מעונות.
- חייל משוחרר שנתקבל ללימודים במוסד להשכלה גבוהה או במוסד על-תיכוני אחר ששר החינוך והתרבות הכיר בו לעניין זה, יהיה זכאי להלוואה בסיוע למימון שכר הלימוד.
- חייל משוחרר הזכאי להלוואה מאת המדינה או מטעמה לצורכי שיכון, יוגדל סכום ההלוואה בשיעורים ובתנאים שקבע שר הבינוי והשיכון בהסכמת שר האוצר.
בתיקון עקיף הגדיל החוק את הזיכוי ממס הכנסה שניתן לחייל משוחרר.
קישורים חיצוניים
- חוק חיילים משוחררים, התשמ"ד-1984, באתר "נבו"
היסטוריית החקיקה של חוק חיילים משוחררים, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
הערות שוליים
- ^ חוק חיילים משוחררים, התשמ"ד-1984, ס"ח 1121 מ-11 ביולי 1984
- ^ הצעת חוק חיילים משוחררים, תשמ"ד-1984, ה"ח 1687 מ-4 ביוני 1984
- ^ חוק חיילים משוחררים (תיקון), התשמ"ו-1986, ס"ח 1193 מ-13 באוגוסט 1986
- ^ חוק חיילים משוחררים (תיקון מס' 2), התשנ"ב-1992, ס"ח 1387 מ-12 במרץ 1992
35131164חוק חיילים משוחררים