חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות, תשע"ט-2018
תאריך לועזי 24 בדצמבר 2018
תאריך עברי ט"ז בטבת תשע"ט
כנסת הכנסת העשרים

חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות, תשע"ט-2018 הוא חוק שחוקק בשנת 2018 ועיקרו התקנת מצלמות במעונות יום לילדים בגילאי 0–3. החוק נועד למנוע אלימות של מטפלות כלפי פעוטות ובכך להגן על שלומם הנפשי והגופני. הוא חוקק על רקע גילוי של מקרי אלימות כלפי פעוטות על ידי מטפלות במעונות, אשר הביא למחאת הורים בכל רחבי הארץ ולקידום החוק.[1]

רקע

מעונות יום להשגחה על פעוטות מגיל לידה עד שלוש בישראל נמצאים תחת אחריות משרד העבודה והרווחה. ישנן מגוון מסגרות פרטיות, ביניהן משפחתונים, פעוטונים וגנים, כאשר שמותיהן לא משקפים הבדלים ביניהם.[2] על המסגרות הפרטיות עדיין לא חלה חובת פיקוח, כלומר, המטפלות אינן חייבות לעבור הכשרה, אין בקרה על יחס מספרי בין כמות המטפלות לכמות הילדים במסגרת, ואין פיקוח על התנאים הפיזיים בהם שוהים הפעוטות. במקביל, קיימים גם מעונות הנמצאים תחת פיקוח משרד העבודה והרווחה ובהם ישנה בקרה על עמידה בתקינה, לרבות חובת הכשרה על אנשי הצוות המטפל תחת החוק לפיקוח על מעונות היום לפעוטות שנועד להבטיח את שלומם של הפעוטות.

התפתחות היסטורית של החוק

במדינת ישראל חל חוק לימוד חובה שנכנס לתוקפו בשנת תש"ט-1949 על מסגרות לילדים מגיל שלוש ומעלה. בעקבות עלייה באחוזי הילודה בישראל בין השנים 2000–2018 קמו מסגרות חינוכיות רבות לילדים מגיל לידה עד שלוש בנוסף לאלו הקיימות שנמצאות תחת פיקוח משרד העבודה והרווחה, עליהן אין פיקוח מלא מטעם המדינה. כבר בשנת 1965 חוקק "חוק הפיקוח על מעונות- התשכ"ה" העוסק בפיקוח על מעונות בהם שוהים חסרי ישע כגון ילדים, זקנים, בעלי מום גופני או הלוקים בפיגור שכלי. החוק קבע כי יש לפקח על כל מעון יום לפעוטות בו שוהים שני ילדים ומעלה. בשנת 2018 חוקק חוק חדש אשר התייחס למעונות יום לפעוטות לפיו: "כל אדם המפעיל או מבקש להפעיל מעון יום לפעוטות המיועד לשהייה של שבעה פעוטות או יותר חייב ברישיון הפעלה קבוע או ברישיון זמני, לפי העניין, שאותו יש לבקש מהממונה על יישום החוק".[3]

החוק הובל על ידי ח"כ יפעת שאשא-ביטון וח"כ קארין אלהרר בעקבות מקרי התעללות של מטפלות בפעוטות שתועדו ופורסמו.[4] החוק אושר בכנסת ב-24 בדצמבר 2018. תחילת מרבית סעיפיו נקבעה ל-1 בספטמבר 2019, ותחילתם של סעיפים 9, 12(1) ו־13 נקבעה ל-1 בספטמבר 2020.

בקיץ 2020 הודיעו שר הרווחה איציק שמולי ושר המשפטים אבי ניסנקורן על מחויבותם ליישומו המיידי של החוק.[5]

עיקרי החוק

החוק מחייב כל מעון בו שוהים שבעה ילדים ומעלה מגיל לידה עד שלוש להתקין מצלמות במרחב המבנה אשר יתעד את כל הנעשה במעון בכל שעות הפעילות בצילום וידאו ללא קול, וכן להוסיף שלטים המיידעים על כך לסובבים. לפי החוק, המצלמות יותקנו בכל חלל בו שוהים הפעוטות, למעט במרחבי השירותים וחדרי הרחצה בכדי לשמור על פרטיותם הן של הגננות והן של הפעוטות. צילומי הווידאו יישמרו לתקופה של 30 יום, ולאחר מכן יימחקו, למעט חריגות הניתנות בהוראת הוועדה הממונה על החוק.[6]

במקרה של חשד לפגיעה נפשית או גופנית בפעוטות או לשם מניעת פגיעות מסוג זה תינתן גישה לצילומים למפקח המעון, מנהל האגף למעונות יום ומשפחתונים לגיל הרך במשרד ומשטרת ישראל, או לגורם אחר על פי צו של בית משפט. הוחרגו מכך התקנת מצלמות במעון הנמצא במקום המשמש למגורים פרטיים או הנמצא בתוך מוסד רפואי, וכן במקרה בו לפחות 70% מהורי הפעוטות מתנגדים בכתב להתקנת המצלמות. החוק קורא לתמיכה כספית של המדינה בהתקנת המצלמות. החוק מדגיש כי חוק זה אינו פותר מחובת הדיווח, על פיה מבוגר או מחנך היודע על דבר התעללות בקטין חייב לדווח על כך לרשויות החוק.

השיח הציבורי בעד ונגד החוק

השיח הציבורי סביב חוק המצלמות מתמקד במספר נושאים מרכזיים. אחד מהם הוא נושא הפרטיות. קולות שעולים נגד החוק טוענים כי בהתקנת מצלמות בגני ילדים יש משום פגיעה בזכות לפרטיות הן של הפעוטות והן של המטפלות. בנוסף לפגיעה בזכותם הטבעית לפרטיות, מחקרים מראים כי יש לפגיעה בפרטיות בגילים מוקדמים השפעה שלילית על התפתחות הילד.[7] כנגד קולות אלו, מקדמי החוק ותומכיו טוענים כי הפגיעה בפרטיות מינורית לעומת ההגנה שהן מספקות. פעוטות אינם יכולים להתריע על מקרי אלימות נגדם ולכן הפגיעה בפרטיות הכרחית למען שמירה על שלומם. פתרונות חלופיים שפגיעתם בפרטיות פחותה אינם מספקים מספיק הגנה.[8] ההתנגדות לחוק נובעת גם מחשש של דליפת הסרטונים ממצלמות האבטחה והפצתם.[9] כמו כן, קיים חשש שהחוק ישמש פרצה לשינוי התנאים הנוכחיים בשוק העבודה השומרים על פרטיותם של העובדים.

אלו המתנגדים לחוק מתייחסים גם להשפעת המצלמות על הסביבה הנוצרת במעון. לטענתם, המצלמות יוצרות סביבה מרתיעה ולא מכילה כפי שמסגרת בה שוהים ילדים קטנים ופעוטות אמורה להיות. סביבה זו פוגעת באמון הבסיסי בין ההורים למטפלות.[10] טענת נגד נוספת שעולה בקרב הציבור ואנשי מקצוע מתייחסת להשפעת החוק על החינוך במעון – הצבת מצלמות תשפיע על מעשיהן על סמך הנראות של כך דרך המצלמות ולא על פי בחירות חינוכיות שקולות.

ישנם קולות התומכים בחוק המצלמות בשל יעילותו בהרתעה - 90% מהתיקים שהוגשו בשנים האחרונות בגין אלימות כלפי קטינים בגני ילדים ומעונות יום נסגרו בשל חוסר בראיות.[11] ריבוי ראיות יוביל לריבוי אכיפת מקרי האלימות במעונות יום וייצור הרתעה בקרב המטפלות. בצורה זו, עתידה להיות מגמת ירידה במקרי האלימות במעונות יום לפעוטות. לעומתם, טוענים כי נכון להיום גם במסגרות בהן הותקנו מצלמות הייתה פגיעה בפעוטות. המצלמות לא יוצרות הרתעה מספקת ואינן מונעות מקרים של אלימות כלפי הפעוטות.[12] על פי התומכים בחוק, יעילותן של המצלמות בתור ראייה באה לידי גם ביכולתן להגן על המטפלות במקרים של תלונות שווא.

התנגדות נוספת שעולה מהציבור היא החשש שחוק הצבת מצלמות במעונות יום לפעוטות יעכב קידום חוקים רלוונטיים לסוגיה, כמו חוק הפיקוח על פעוטות בגיל לידה עד שלוש. על פי טענה זו, חוק המצלמות יהיה משמעותי רק בהוצאה לפועל של חוק הפיקוח על מעונות יום (הכולל חיוב הכשרה צוות המטפל) כך שיהיה מחד אמצעי המספק תיעוד וראיות במקרי אלימות, ומאידך גם שיפור יכולות ההוראה והפיקוח שלא בדרך החודרת לפרטיות ויוצרת סביבה מאיימת ואי אמון בין הצוות המטפל להורי הפעוטות.[10]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כללים ליישום חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות, התשע"ט-2018, באתר משרד המשפטים, ‏19 אוקטובר 2020
  2. ^ מסגרות לילדים בגיל הרך, באתר הכנסת, ‏14 יולי 2019
  3. ^ מסגרות לילדים בגיל הרך והפיקוח הממשלתי עליהן, באתר הכנסת, ‏2 פבואר 2020
  4. ^ אור רביד, "צריך לצאת לרחובות": עשרות הגיעו לגן שבו נהרגה הפעוטה בפ"ת, באתר וואלה חדשות, ‏8 יוני 2018
  5. ^ שירית אביטן כהן, מקרי ההתעללות בגנים: בעוד שבוע ייכנס לתוקפו "חוק המצלמות", באתר מקור ראשון, ‏23 אוגוסט 2020
  6. ^ חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות, תשע"ט-2018, בספר החוקים הפתוח
  7. ^ נרמול של פרקטיקות מעקב שונות, המתרחש במישורים חברתיים שונים, נתפס כיום על ידי חוקרים שונים כאחד המהלכים המרכזיים העומדים בבסיס הפיכתה של החברה המערבית לחברת מעקב )society surveillance .)ראו David Murakami Wood & C. William R. Webster, Living in Surveillance Societies: The ,לדוגמה Normalisation of Surveillance in Europe and the Threat of Britain’s Bad Example, 5 J. CONTEMP. (2009 (259. RES EUROPEAN .מאמר זה טוען, באופן ביקורתי, כי השימוש בכלי הפיקוח השונים הופך ל"נורמלי" יותר ויותר ברחבי אירופה וכי למהלך זה השפעה על היחס בין חירות לביטחון. מתוך: כללים ליישום חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות, התשע"ט-2018, משרד המשפטים.
  8. ^ כללים ליישום חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות, התשע"ט-2018, באתר משרד המשפטים, ‏19 אוקטובר 2020
  9. ^ עו"ד יודן קוריצקי, חוק המצלמות: התנגשות חזיתית בין חירויות, באתר גלובס, ‏30 אוגוסט 2020
  10. ^ 10.0 10.1 רייצ'ל פינק, שש סיבות מדוע חוק המצלמות בגני ילדים הוא גרוע, באתר הארץ, ‏17 פבואר 2020
  11. ^ כרמית ספיר ויץ, התקנת מצלמות בגני ילדים תמנע התעללות? "לפתוח מסגרת זה פשוט מלפתוח דוכן פלאפל", באתר מעריב, ‏25 יולי 2017
  12. ^ ד"ר ימית אלפסי, אריאל כדורי, ניצב-משנה ד"ר בשורה רגב, שי עמרם, תחת מעקב, ביטחון פנים 7
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31596941חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות