חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)
 | |
| תאריך לועזי | 8 בדצמבר 2005 |
|---|---|
| תאריך עברי | ז' בכסלו תשס"ו |
| כנסת | הכנסת השש עשרה |
| תומכים | 19 |
| מתנגדים | 0 |
| נמנעים | 1 |
| חוברת פרסום | ספר החוקים 2038, עמ' 42 |
| הצעת חוק | ממשלתית |
| משרד ממונה | משרד המשפטים |
| מס' תיקונים | 4 |
| נוסח מלא | הנוסח המלא |
חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), תשס"ו-2005 (להלן: "החוק") הוא חוק שנחקק בשנת 2005 ומטרתו הנגשת מערכת המשפט לאנשים עם מוגבלויות ושמירה על זכויותיהם, בין היתר על ידי העברת חקירתם במשטרה לידי חוקרים מיוחדים המתמחים בתחום, תיעוד חקירתם בווידאו וכן באמצעות החלת כללים מיוחדים בבואם להעיד בבית המשפט.
רקע
ההכרה העקרונית בזכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות עוגנה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח-1998. במסגרת דוח שהגישה בשנת 1997 "הוועדה הציבורית לבדיקת חקיקה מקיפה בנושא זכויות אנשים עם מוגבלות" בראשות ד״ר ישראל כץ, צוין כי:
אנשים עם מוגבלות, בעיקר שכלית או נפשית, חשופים לניצול ולפגיעה פיסית יותר מכלל האוכלוסיה. המשטרה ומערכת בתי המשפט בישראל אינן ערוכות בצורה הולמת לטפל בתלונותיהם של אנשים עם מוגבלות, שהיו קורבנות לעבירות אלימות: במשטרה אין חוקרים אשר הוכשרו לחקירתם של אנשים וילדים עם מוגבלות, ובבתי המשפט אין מערך מתאים להעדתם, והם נאלצים להעיד ללא התאמה לצורכיהם ולקשייהם המיוחדים, דהיינו, לתת עדות בפני הנאשם, ולעמוד בחקירה ראשית ובחקירה נגדית. בשל היעדר מנגנונים מתאימים, נותרים אנשים עם מוגבלות ללא ההגנה הניתנת לכל אדם אחר, ולא מתאפשר מיצוי הדין עם העבריינים.
— דו"ח הועדה הציבורית לבדיקת חקיקה מקפה בנושא זכויות אנשים עם מוגבלות (1997), בעמ' 74
מסגרת חקיקתית
הגדרת אדם עם מוגבלות
סעיפי החוק חלים על אנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית.
סעיף 1 לחוק מגדיר "אדם עם מוגבלות שכלית" כאחד מאלה:
- מי שאובחן על ידי ועדת אבחון כאדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית.[1]
- אדם עם לקות שכלית אחרת, שבגללה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות במשטרה.[2]
- אדם עם הפרעה התפתחותית מורחבת (כולל אוטיזם), שבגללה מוגבלת יכולתו להיחקר או למסור עדות.[3]
לפי הסעיף, אדם יוגדר כבעל "מוגבלות נפשית" אם לקותו הנפשית מגבילה את יכולתו להיחקר או לתת עדות במשטרה.
חוקר מיוחד
במקרה ובו אדם בעל מוגבלות נדרש להגיע לחקירה, מחויבת המשטרה על פי החוק להפנותו לחוקר אשר עבר הכשרה מיוחדת לחקירת אנשים על מוגבלויות.[4] חוקר זה יכול להיות פסיכולוג, עובד סוציאלי, קרימינולוג קליני או אדם שעבר הכשרה בתחום החינוך המיוחד.[5] עם זאת, במקרים חריגים, יכולה החקירה להתבצע על ידי חוקר משטרה רגיל וזאת כדי למנוע שיבוש חקירה, כשיש סכנה לשלומו ובריאותו של אדם (צורך דחוף בחקירה), כשחקירת אותו אדם תאפשר את מעצרם של חשודים נוספים וכו'.[6]
תיעוד החקירה
חקירתו של אדם עם מוגבלות תתועד, ככל שניתן, בתיעוד חזותי (וידאו), תיעוד קולי ותיעוד בכתב.
עדות בבית המשפט
אי הזהרה לגבי אמירת האמת
במסגרת החוק, נעשתה התאמה לכללים שונים הנוגעים לסדרי הדין בבית המשפט, על מנת להתאימם לצרכים המיוחדים של אנשים עם מוגבלויות. בנוגע לחובת בית המשפט להזהיר עד לפני מתן עדותו כי הוא חייב לומר את האמת, אחרת ייענש בהתאם לחוק, במקרים הנוגעים לאנשים עם מוגבלות, רשאי בית המשפט שלא להזהיר את העד כי הוא חייב לומר את האמת, במקרים בהם הגיע למסקנה כי העד אינו מסוגל, בגלל מוגבלותו, להבין את משמעותה של החובה לומר את האמת.
איסור חקירה נגדית בידי הנאשם
כלל נוסף ששונה במסגרת חוק זה הוא יכולתו של נאשם בעבירה לחקור בחקירה נגדית את הקורבן. לאור העובדה כי חקירתו של העד על ידי מי שנאשם בפגיעה בו עלולה להשפיע לרעה על יכולתו למסור עדות, נקבע בחוק כי בית המשפט רשאי לאסור על ביצוע חקירה נגדית על ידי הנאשם וכי החקירה תיערך על ידי סניגורו. אם הנאשם סירב למינוי סניגור, תיערך החקירה הנגדית על ידי "מתווך" שהוכשר כחוקר מיוחד.
הסתמכות על תיעוד החקירה בווידאו
במקרים מסוימים, רשאי בית המשפט לאשר שימוש בתיעוד חזותי שבוצע במסגרת החקירה במשטרה, במקום שיידרש העד המוגבל למסור עדות בבית המשפט או בנוסף לעדות שמסר. בית המשפט ייטה לאשר שימוש בתיעוד זה במצבים בהם העד אינו מסוגל למסור עדות עקב מוגבלותו, או עלול להיפגע אם ימסור.
התאמות בנוגע למתן העדות
החוק מעניק גמישות יחסית לבית המשפט בנוגע ליכולתו לבצע התאמות הנוגעות להליך מתן העדות של אדם עם מוגבלות. בהקשר זה, רשאי בית המשפט לקבוע כי העדות תימסר שלא בנוכחות הנאשם אלא בנוכחות סניגורו בלבד, או כי העד לא ימסור את עדותו מעל דוכן העדים כלל. על מנת להקל על אותו אדם רשאי בנוסף בית המשפט לקבוע כי העדות תימסר בלשכת השופט או במקום אחר שייקבע, כי העדות תימסר בנוכחות מלווה מטעם העד, או כי השופט ועורכי הדין לא יהיו לבושים בלבוש בית המשפט הרשמי, וזאת כדי ליצור חוויה פחות רשמית שעלולה להרתיע את העד ולהלחיצו. ככלל, קובע החוק כי בית המשפט רשאי להורות על גביית העדות אף בדרך אחרת הנראית לו לנכון ואינה מפורשת בסעיפי החוק, כל עוד הדרך אינה גורמת לעיוות דין לנאשם.
ראו גם
- חוק זכויות נפגעי עבירה
- הסנגוריה הציבורית
- תקשורת תומכת וחליפית
- עובד סוציאלי להגנה על אנשים עם פיגור שכלי
קישורים חיצוניים
חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), באתר ויקיטקסט
היסטוריית החקיקה של חוק הליכי חקירה והעדה, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), תשס"ו-2005, באתר הכנסת
- חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), תשכ"ט-1969. באתר נבו.
- הזכות להליך הוגן ולהתאמות בדין הפלילי – נגישות לצדק, ארגון בזכות – המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות.
- מאחורי הסורגים, בתוך הבועה, זיו נבו, ידיעות אחרונות, 17/08/17.
הערות שוליים
32011062חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)