חוק איסור אפליה לפי גיל בעבודה (ארצות הברית)
| פרטי החוק | |
|---|---|
| מדינה |
 ארצות הברית |
| שטחים שעליהם חל החוק |
ארצות הברית |
חוק איסור אפליה לפי גיל בעבודה משנת 1967 הוא חוק עבודה בארצות הברית שאוסר על אפליה בתעסוקה נגד אנשים שגילם לפחות 40 שנים בארצות הברית. בשנת 1967, נחתם החוק על ידי הנשיא לינדון ג'ונסון. החוק מונע אפליה על רקע גיל ומספק הזדמנות שווה בתעסוקה בתנאים שלא כוסו במפורש בחוק זכויות האזרח משנת 1964.[1] החוק חל גם על תקנים לפנסיות והטבות הניתנות על ידי מעסיקים, ודורש שמידע בנוגע לצורכי עובדים מבוגרים יועבר לציבור הרחב.
היקף ההגנה
החוק כולל איסור רחב על אפליה על רקע גיל נגד עובדים מעל גיל ארבעים, ובאופן ספציפי, החוק אוסר על:
- אפליה בהעסקה, קידום, שכר, סיום עבודה ופיטורין;
- הצגת העדפות או מגבלות גיל;
- שלילת הטבות לעובדים מבוגרים: מעסיק רשאי להפחית הטבות על בסיס גיל, רק אם עלות מתן ההטבות המופחתות לעובדים מבוגרים היא זהה לעלות מתן ההטבות המלאות לעובדים צעירים יותר;
- מאז 1986, הוא אוסר על פרישה כפויה ברוב המגזרים, עם ביטול הדרגתי של פרישה כפויה לעובדים בתפקידים קבועים, כגון פרופסורים במכללות, בשנת 1993.
פרישה כפויה על בסיס גיל מותרת עבור:
- מנהלים מעל גיל 65 בתפקידים בכירים בקביעת מדיניות, הזכאים לפנסיה על פני תקופה שנתית מינימלית.
החוק חל על מעסיקים המעסיקים לפחות עשרים עובדים באופן קבוע בשנה הנוכחית או הקודמת.[2]
תיקונים
החוק תוקן בשנת 1986 וגם בשנת 1991, על ידי חוק הגנת הטבות עובדים מבוגרים (Pub. L. 101-433) וחוק זכויות האזרח של 1991 (Pub. L. 102-166).
פסיקה
החוק שונה מחוק זכויות האזרח בכך שהוא חל על מעסיקים עם 20 עובדים או יותר, בעוד שחוק זכויות האזרח חל על מעסיקים עם 15 עובדים או יותר. עם זאת, שני החוקים חלים רק על מעסיקים בתעשיות המשפיעות על מסחר בין-מדינתי. 20 העובדים יכולים לכלול עובדים מעבר לים.[3]
החוק מגן על אזרחי ארצות הברית העובדים עבור מעסיקים אמריקאים הפועלים בחו"ל, למעט במקרים שבהם הדבר יפר את חוקי אותה מדינה.[4]
ייתכן שמגבלת גיל תוצג חוקית במקרים שבהם הוכח כי הגיל הוא "כישורים תעסוקתיים לגיטימיים ובתום לב (BFOQ), הנדרשים באופן סביר לפעולתו הרגילה של העסק המסוים". בפועל, BFOQs לגיל מוגבלים למקרים הברורים (כגון העסקת שחקן צעיר לתפקיד דמות צעירה בסרט) או כאשר בטיחות הציבור מוטלת על הכף (כגון במקרים של מגבלות גיל לטייסים ונהגי אוטובוסים).
החוק אינו אוסר על מעסיק להעדיף עובד מבוגר על פני עובד צעיר יותר, אפילו כאשר הצעיר הוא מעל גיל 40. עם זאת, פרקטיקה כזו עשויה להיות בלתי חוקית במדינות כמו ניו ג'רזי, ניו יורק, ומחוז קולומביה שבהן מוגנים עובדים בני 18 ומעלה מפני אפליה על רקע גיל, ולכן מעסיקים לא יכולים להעדיף עובדים צעירים או מבוגרים.[5][6]
הערות שוליים
- ^ Glenn, Jeremy J.; Little, Katelan E. (בנובמבר 2014). "A Study of the Age Discrimination in Employment Act of 1967". GPSolo. 31 (6).
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Thresholds for Coverage Under Employment-Related Laws". Texas Workforce Commission. נבדק ב-28 בספטמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Morelli v. Cedel, 141 F.3d 39, 45 (d Cir. 1998).
- ^ Mahoney v. RFE/RL, Inc., 47 F.3d 447, 449 (D.C. Cir. 1995).
- ^ "Legislation".
- ^ "Age Discrimination" (PDF). www.nj.gov. נבדק ב-2023-05-08.
39093170חוק איסור אפליה לפי גיל בעבודה (ארצות הברית)