חומת סרוויוס
חומת סרוויוס (בלטינית: Murus Servii Tullii) הייתה חומה הגנתית שנבנתה סביב העיר רומא במהלך המחצית הראשונה של המאה הרביעית לפנה"ס. עובייה של החומה בבסיסה היה כ-3.6 מטרים ואורכה כ-11 קילומטר. היא הקיפה שטח של כ-4,260 דונם, כולל שבע הגבעות המסורתיות של העיר. שׂרידי החומה הבולטים ביותר נמצאים ב-Piazza dei Cinquecento, ליד הכניסה הראשית לתחנת הרכבת טֵרמיני. בחומה היו כ-12 שערים.
היסטוריה
כבר בעת העתיקה נקראה החומה על שמו של סרוויוס טוליוס, מלך רומא השישי.[1] עם זאת, הממצא הארכאולוגי המודרני מלמד שככל הנראה לא כללו עבודות הביצורים של המאה השישית לפנה"ס חומה שהקיפה את העיר כולה, אלא מערכות נפרדות של סוללה וחפיר, שהגנו על נקודות תורפה שונות.[2] על-פי ההיסטוריון הרומי ליוויוס תוכנן מערך הגנה נרחב בסגנון סוללה וחפיר על ידי מלך רומא החמישי, טרקוויניוס פריסקוס, תכנון שהוצא לפועל על ידי סרוויוס טוליוס, חתנו ויורשו.[3] לפי הגאוגרף סטראבון התמקד סרוויוס טוליוס בביצורים שכללו את גבעות האסקווילינוס והוימינאליס.[4] הסוללה והחפיר שנמצאו בחפירות הארכאולוגיות מתחת לתוואי החומה הקיימת הוקמו, ככל הנראה, ברבע השני של המאה החמישית, כחלק מהמאמץ המלחמתי של רומא ובעלות בריתה הלטיניות נגד האָייקווים, הווֹלסְקים וההֵרניקים.[5]
החומה עצמה נבנתה בתגובה למתקפה הגאלית על רומא, שארעה לאחר התבוסה הרומית בקרב אלייה. ההחלטה על הקמת החומה התקבלה בשנת 378 לפנה״ס על ידי הקנסורים, ולוותה במס ציבורי שהושת למימון היוזמה.[6] הקמת החומה מעידה על חוזקה של רומא באותה עת, על אף התבוסה לגאלים.[7] מלאכת הבניין נסתייעה בכך שאדמת העיר האטרוסקית ויי, בה נמצאו מחצבות ה-Grotta Oscura שספקו אבן באיכות טובה, סופחה לרומא בשנת 396.[8] העבודות נמשכו ככל הנראה עד אמצע המאה הרביעית.[5]
על אף הסיבה לבנייתה, לא הותקפה החומה מעולם על ידי אויב חיצוני. במהלך המלחמה הפונית השנייה חנה צבאו של חניבעל במרחק של כ-5 ק״מ מן העיר, ולפי ההיסטוריון ליוויוס יצא חניבעל עצמו בליווי 2000 פרשים וסקר ברכיבה את החומה. צבא רומי יצא מן העיר להקביל את פניו, והאירוע הסתיים ללא עימות ישיר.[9] בימי מלחמת האזרחים בין גאיוס מריוס ולוקיוס קורנליוס סולה תוגברו הביצורים באמצעות חפירים נוספים וכלי ארטילריה שהותקנו על החומה.[10] אך גם הפעם לא עמדה החומה במבחן, וגורל המלחמה הוכרע בשׂדה הקרב מחוץ לעיר.
החומה ניצבה ותוחזקה עד סוף תקופת הרפובליקה, אולם העיר גדלה אל מחוץ לחומות, ובעת שהקיסר אוגוסטוס אירגן את רומא מבחינה מנהלתית, היו הרבעים II, III, VI, VIII, X, ו- XI מחוץ לחומות. כתוצאה מכך נעלמו מן העין חלקים של החומה כבר בימי אוגוסטוס.[11]
בראשיתה הייתה האימפריה הרומית חזקה דיה שלא נצרכה הגנה של רבעים אלה, אולם במהלך המאה השלישית לאחר התקפות השבטים הברברים, נאלץ הקיסר אורליאנוס לבנות את חומת אורליאנוס על מנת להגן על רבעים אלה, והחומה שהתייתרה, נזנחה.
חלקים מהחומה נותרו לעמוד עד ימינו. הבולטים באלה ב-Piazza dei Cinquecento, ליד הכניסה הראשית לתחנת הרכבת הראשית של רומא ובסמוך למרחצאות דיוקלטיאנוס.
מבנה החומה
אורכה של החומה כ-11 קילומטר. היא החלה בנהר הטיבר, דרומית לגבעת הקפיטוליום, עברה מערבית לגבעת הקפיטוליום ולגבעת הקווירינליס, ומשם דרך העמק שמזרחית לגבעת אסקווילינו נעה דרומה לעבר גבעת האוונטין ודרומית לפורום בואריום התחברה אל נהר הטיבר.
פרט לשערים לא היו בחומה מגדלים. כאמצעי הגנה הוצבו עליה בליסטראות. מחוץ לחומה נמשך חפיר, שרחבו היה כמעט 30 מטר ועמקו כתשעה מטר. בין החומה לחפיר נמתחה רצועה שטוחה של כשבעה מטר. רוחב החומה בבסיסה הוא 3.6 מטר, והיא עצמה התנשׂאה במקומות מסוימים עד עשׂרה מטר לגובה.
לבניית החומה שמשו שני סוגי אבני טוף: אחד אפרפר ופריך יחסית (cappellaccio, באיטלקית), נכרה בסביבת העיר. השני, צהבהב וקשה יותר מה-Grotta Oscura שליד ויי. אבני החומה ששׂרדו בשלמותן אינן אחידות בגדלן, שנע מ-75 ס״מ עד 2.1 מטר לאורך, ומ-45 עד 66 ס״מ לרוחב. גבהן הממוצע כ-60 ס״מ.[5]
שערי חומת סרוויוס, עם כיוון השעון:
- פורטה פלומנטנה (Porta Flumentana) – שער זה היה ראשיתה של ויה אורליה.
- פורטה קרמנטאליס (Porta Carmentalis) – שער בקצה המערבי של גבעת הקפיטוליום.
- פורטה פונטינליס (Porta Fontinalis) – שער שקישר בין הקצה הצפוני של גבעת הקפיטולין עם שדה מרס והויה לאטה.
- פורטה סנקווליס (Porta Sanqualis) – על גבעת הקווירינליס.
- פורטה סלוטריס (Porta Salutaris) – על גבעת הקווירינליס.
- פורטה קווירינליס (Porta Quirinalis) – על גבעת הקווירינליס.
- פורטה קולינה (Porta Collina) – השער הצפוני ביותר שעל גבעת הקווירינל. שער זה הוביל לעבר הויה סאלאריה.
- פורטה וימינליס (Porta Viminalis) – על גבעת הוימינליס. בסמוך למיקום תחנת הרכבת טרמיני של ימינו.
- פורטה אסקווילינה (Porta Esquilina) – שער על גבעת האסקווילין שנותר עד ימינו. לימים שולב השער בקשת של גליאנוס. שער זה הוביל לויה לביקנה, לויה פראנסטינה ולויה טריבורטינה.
- פורטה קוורקווטולנה (Porta Querquetulana)– שער זה הוביל לויה טוסקולנה.
- פורטה קאלימונטנה (Porta Caelimontana) – שער זה נותר עד ימינו.
- פורטה קאפנה (Porta Capena) – שער זה הוביל לעבר הויה אפיה.
- פורטה נאביה (Porte Naevia) – שער על גבעת האוונטין שהוביל לויה ארדאטינה.
- פורטה ראודוסקולאנה (Porta Raudusculana)– שער שהוביל לעבר ה ויה אוסטיאנסיס.
- פורטה לוורנאליס (Porta Lavernalis)– גם שער זה הוביל לעבר הויה אוסטיאנסיס.
- פורטה טריגמינה (Porta Trigemina) – שער משולש בסמוך לפורום בואריום. גם שער זה הוביל לעבר הויה אוסטיאנסיס.
לקריאה נוספת
- קורנל 1995 = Cornell, Tim. 1995. The Beginnings of Rome: Italy and Rome from the Bronze Age to the Punic Wars (c. 1000-264 BC). London: Routledge.
- פילדס 2008 = Fields, Nic. 2008. The Walls of Rome. Oxford: Osprey.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
- סמיואל בול פלאטנר, מילון טופוגרפי של רומא העתיקה - חומת סרביוס
- סמיואל בול פלאטנר, מילון טופוגרפי של רומא העתיקה - שערים ברומא העתיקה
- ד״ר אוֹרי אמיתי, החוג להיסטוריה כללית, אוניברסיטת חיפה, בהרצאה קצרה ליד שׂרידי החומה.
הערות שוליים
25335846חומת סרוויוס