חומצה גופרתית

חומצה גופרתית

שם סיסטמטי	חומצה גופרתית
שמות נוספים	מספר או"ם 1830
מסה מולרית	98.07844 גרם/מול
מראה	שקוף-חסר צבע, חסר ריח.
מספר CAS	7664-93-9
צפיפות	1.84 גרם/סמ"ק
מצב צבירה	נוזל
מסיסות	מסיס לגמרי במים (בתהליך אקסותרמי)
טמפרטורת היתוך	10 °C 283.15 K
טמפרטורת רתיחה	290 °C 563.15 K
חומציות	pKa1=-3, pKa2=1.92 ‏pKa
NFPA 704	0 W OX 3 2
הערה כללית	אנתלפיית התהוות סטנדרטית : 814- קילוג'אול למול אנטרופיה מולרית: 157 ג'אול למול למעלה

חומצה גופרתית היא חומצה שמנונית חסרת צבע וריח, נוזלית בטמפרטורת החדר. נוסחתה: H₂SO₄. החומצה הגופרתית היא מחמצן חזק מאוד ולכן היא אחד החומרים הנפוצים ובעלי השימושים הרבים ביותר בתעשייה הכימית.

המבנה המרחבי של החומצה הוא טטרהדרלי. קשרי מימן בין-מולקולריים מקנים לה טמפרטורת רתיחה גבוהה (ומכאן שניתן לעבוד איתה בטמפרטורות גבוהות) וכן מסיסות טובה במים.

מאפיינים כימיים

החומצה הגופרתית היא מחמצן פעיל מאוד, במיוחד בטמפרטורה גבוהה. כיוון שהיא מהווה חומצה חזקה, היא מסוגלת לגרום פרוטונציה למלחים של חומצות חלשות יותר: $\ H_{2}SO_{4}+KNO_{3}\rightarrow KHSO_{4}+HNO_{3}$

בתגובה עם בסיסים ומתכות הנמצאות שמאלה מהמימן בשורת המתחים, החומצה הגופרתית יוצרת את הסולפט (או ההידרוסולפט) המתאים:
$\ 2NaOH+H_{2}SO_{4}\rightarrow Na_{2}SO_{4}+2H_{2}O$
, $\ Cu+2H_{2}SO_{4}\rightarrow CuSO_{4}+SO_{2}+2H_{2}O$
. תגובות אלו מתרחשות בתמיסה מרוכזת וחמה.

כל הבסיסים במים הם גם בסיסים בחומצה גופרתית. קיימות חומצות אחרות שתתנהגנה כבסיס בהוספתן לחומצה גופרתית. דוגמה לכך הן החומצה האצטית (CH₃COOH) והחומצה החנקתית (HNO₃). כך למשל תגיב חומצה חנקתית כבסיס
$HNO_{3}+2H_{2}SO_{4}\rightarrow 2HSO_{4}^{-}+NO_{2}^{+}+H_{3}O^{+}$. אמידים ומים למשל יתנהגו כבסיס בעת הוספתם לחומצה זו. אולם ה-super acid (סופר חומצה) fluorosulfuric acid) FSO₃H) תגרום לכך שחומצה גופרתית תתנהג כבסיס ותקבל פרוטון (⁺H).

בסביבה מימית, התפרקות החומצה תהיה מלווה בפליטת חום לסביבה (תגובה אקסותרמית). החומצה הגופרתית היא חומצה דו-פרוטית חזקה, כלומר בתגובה עם בסיס היא עוברת פירוק מלא, שמתרחש בשני שלבים. בשלב הראשון תתרחש סתירה חלקית (פרוטון ראשון, H+) יון ההידרוקסיד המקבל מהבסיס נקשר עם הפרוטון הנמסר מהחומצה ליצירת מולקולת מים ראשונה, נקודה B, עם המשך התגובה מתקבלת סתירה מלאה, יון הידרוקסיד נוסף נקשר לפרוטון השני של החומצה ליצירת מולקולת מים שנייה.

החומצה הגופרתית מגיבה עם מים בתגובה אקסותרמית אלימה מאוד, שבה מופק חום רב. מסיבה זו לעולם אין לשפוך מים לתוך חומצה גופרתית, אלא רק חומצה גופרתית למים. מסיבה זו גם חומצה גופרתית משמשת לעיתים בתהליכי ייבוש, כגון בתהליכי הכנת פירות יבשים. ביטוי אחר לזיקה (affinity) של החומצה הגופרתית לאטומי מימן וחמצן, שאותם היא "קורעת" מתוך מולקולות, היא תגובתה עם עמילן, שבמהלכה מתפרק האחרון כליל לפחמן ולמים.

מכיוון שהמקדם הדיאלקטרי היחסי (ε=110) של החומצה הוא גבוה משל מים, היא מהווה ממס טוב לחומרים יוניים. החומצה הגופרתית עוברת יינון עצמי חזק: $2H_{2}SO_{4}\Leftrightarrow H_{3}SO_{4}^{+}+HSO_{4}^{-};Ion\quad product\quad constant\quad (K)=2.7\times 10^{-4}M^{2}$

ייצור

חומצה גופרתית מייצרים מגופרית, מחמצן וממים, בתהליך של חיבור בשלבים הנקרא contact process. התהליך פותח בשנת 1831 על ידי יצרן חומץ בריטי בשם Peregrine Phillips או בתהליך דסולפוריזציה (הסרת גופרית) הנקרא Wet sulfuric acid process.

חיבור בשלבים

שלב 1: קבלת גז SO₂

ראשיתו של תהליך זה בשריפת הגופרית וקבלת דו-תחמוצת הגופרית SO₂ בתגובה $S_{(s)}+O_{2(g)}\rightarrow SO_{2(g)}$,

את גז הגופרית הדו-חמצנית יש לנקות מאדי מים, אבק ותחמוצת ארסן כדי למנוע תגובות לא רצויות עם הזרז (תחמוצת ונדיום) בשלב הבא. כדי להיפטר מאבק מזרימים את הגז החם במגדל עם קיטור (dusting tower). השלב הבא בניקוי הוא העברת הגז לאחר קירור ב"מגדל שטיפה" שם מרססים אותו בטיפות מים כדי להרחיק חומרים מסיסים. ייבוש הגז המבוצע במגדל בו מרססים את הגז שהתקרר בחומצה גופרתית הסופחת את אדי המים. לבסוף מורחקת תחמוצת הארסן על ידי ספיחה לברזל הידרוקסיד Fe(OH)_3.

שלב 2: חמצון SO₂ ל SO₃

את דו חמוצת הגפרית מחמצנים לתלת-תחמוצת הגופרית SO₃ בנוכחות הזרז חמש-תחמוצת הוונדיום V₂O_5. הוונדיום בדרגת חמצון 5+ מחמצן את הגפרית בתגובה $4V^{+5}+2SO_{2}+2O^{2-}\longrightarrow 2SO_{3}+4V^{4+}$

חמצן אטמוספירי מחמצן את הוונדיום חזרה לדרגת חמצון 5+;

$4V^{+4}+O_{2}\longrightarrow 4V^{5+}+2O^{2-}$

כך שהתגובה הכוללת בשלב זה:

$2SO_{2}+O_{2}\rightleftarrows 2SO_{3}$.

זוהי תגובה אקסותרמית בשיווי משקל כך שהתגובה נוטה לכיוון המגיבים ככל שעולה הטמפרטורה בהתאם לעקרון לה שטלייה. עם זאת כדי שיתרחש הזרוז באמצעות תחמוצת הוונדיום על הטמפרטורה להיות לפחות 400°C.

התהליך מבוצע במגדל בו עובר הגז דרך כמה שכבות זרז. כדי להשיג יעילות גבוהה (מעל לריכוז התוצר בשיווי משקל) מזרימים את הגז היוצא מהמגדל שהוא תערובת של התוצר SO₃ עם SO₂ דרך מגדל נוסף בו מטפטפים חומצה גופרתית המגיבה עם SO₃ כך שהגז היוצא מהמגדל הוא בעיקר SO₂ המוזרם שוב למגדל התגובה. בשיטה זו מושגת יעילות של עד 99.8% בהפיכת SO₂ ל SO₃.

שלב 3: תגובה עם מים לקבלת חומצה גופרתית

כעקרון את תלת-התחמוצת SO₃ ניתן להמיס במים, וכך לקבל את החומצה בתגובה $SO_{3(g)}+H_{2}O_{(l)}\rightarrow H_{2}SO_{4}$ אבל המסה ישירה זו של SO₃ במים אינה מעשית בשל האקסותרמיות הגבוהה של התגובה, שגורמת היווצרות אדי חומצה במקום נוזל. במקום המסה ישירה, סופחים SO₃ על H₂SO₄ על ידי העברת גז חם דרך החומצה ומתקבל H₂S₂O₇ (חומר הנקרא oleum) $H_{2}SO_{4(l)}+SO_{3(g)}\longrightarrow H_{2}S_{2}O_{7(l)}$, שאותו מגיבים עם מים לקבלת התוצר הסופי $H_{2}S_{2}O_{7(l)}+H_{2}O_{(l)}\longrightarrow 2H_{2}SO_{4(l)}$.

הסרת גופרית

שלב 1: קבלת גז SO₂

ראשיתו של תהליך זה בשריפת הגופרית וקבלת דו-תחמוצת הגופרית SO₂ בתגובה $S_{(s)}+O_{2(g)}\rightarrow SO_{2(g)}$ (297- קילוג'ול למול)

או, לחלופין, שריפת מימן גופרי וקבלת דו-תחמוצת הגופרית בתגובה $2H_{2}S_{(g)}+3O_{2(g)}\rightarrow 2H_{2}O_{(l)}+2SO_{2(g)}$ (1036- קילוג'ול למול)

שלב 2: חמצון SO₂ ל SO₃

את דו חמוצת הגפרית מחמצנים לתלת-תחמוצת הגופרית SO₃ בנוכחות הזרז חמש-תחמוצת הוונדיום V₂O_5. הוונדיום בדרגת חמצון 5+ מחמצן את הגפרית בתגובה $4V^{+5}+2SO_{2}+2O^{2-}\longrightarrow 2SO_{3}+4V^{4+}$ (198- קילוג'ול למול)

ומוסיפים מים לקבלת חומצה גופרתית בתגובה $2SO_{3(g)}+2H_{2}O_{(l)}\longrightarrow H_{2}SO_{4(g)}$ (101- קילוג'ול למול)

שלב 2: זיקוק H₂SO₄ לנוזל בריכוז 97-98%

$H_{2}SO_{4(g)}\longrightarrow H_{2}SO_{4(l)}$ (69- קילוג'ול למול)

עקב היותה חומר פעיל מאוד, לחומצה הגופרתית שימושים רבים. להלן העיקריים שבהם:

• החומצה משמשת לעיתים כזרז, כגון בתהליכי ניטרציה וייצור ניילון. כמו כן חומצה גופרתית עם סיליקה משמשת כזרז בהמרה אורגנית.
• החומצה היא האלקטרוליט בסוללת עופרת-חומצה, המשמשת כמצבר במכוניות מודרניות.
• מן החומצה הגופרתית ומחנקות (בעיקר אשלגן חנקתי) מפיקים חומצה חנקתית על פי התגובה הבאה: $\ KNO_{3}+H_{2}SO_{4}\rightarrow KHSO_{4}+HNO_{3}$; כמו כן, מהחומצה הגופרתית וממלח בישול מפיקים חומצת מלח: $\ H_{2}SO_{4}+2NaCl\rightarrow 2HCl+Na_{2}SO_{4}$

שיטות נוספות

שיטה פחות ידועה היא שיטת הדיסולפט ובה דיסולפט מונח בתחתית הכוס ומתווספת חומצה הידרוכלורית,

הגז שמתווצר מועבר דרך חומצה חנקתית שתשחרר אדי חנקן דו-חמצני בתגובה $2SO_{2}+2HNO_{3}+2H_{2}O\rightarrow H_{2}SO_{4}+2NO$

שריפת גופרית עם אשלגן חנקתי בנוכחות אדי מים הייתה בשימוש לאורך ההיסטוריה, האשלגן החנקתי מחמצן את הגופרית לגופרית תלת חמצנית שמגיבה עם המים ליצירת חומצה גופרתית

ניתן להמיס גופרית דו-חמצנית בתמיסה מימית של מלח מתכת מחמצן כמו נחושת דו-כלורית או ברזל תלת כלורי בתגובות

$2FeCl_{3}+2H_{2}O+SO_{2}\rightarrow 2FeCl_{2}+H_{2}SO_{4}+2HCl$

$2CuCl_{2}+2H_{2}O+SO_{2}\rightarrow 2CuCl+H_{2}SO_{4}+2HCl$

ניתן גם להפיק את החומצה בדרכים פחות מוכרות באמצעות אלקטרוליזה של תמיסה מימית של נחושת גופרתית

או באמצעות מימן ברומי (בתהליך מסוכן ויקר מאוד)

בנוסף לכך, בחומצה גופרתית משתמשים לצורך ייצור דשנים מסוימים, כגון דשני זרחן ודשני אמוניה; בתהליכי זיקוק נפט ועיבוד עורות; בעת ייצור סיבים כימיים, צבעים וחומרי נפץ.

בטיחות

בשל היותה מחמצן חזק, החומצה הגופרתית היא חומצה מסוכנת, משום שהיא מפרקת את כל התרכובות האורגניות. למשל, ערבוב חומצה גופרתית מרוכזת עם החד-סוכר גלוקוז, יגרום לכך שהגלוקוז יתפרק למים ולפחמן. במגע עם גוף חי החומצה הורסת את רקמותיו.

במגע עם העור גורמת החומצה לכוויות חמורות יותר משאר החומצות החזקות, (כגון החומצה החנקתית וחומצת המלח) בשל הנזק השניוני שנגרם מהחום שנוצר כשהחומצה מגיבה עם המים שברקמה. מסיבה זו יש לסלק את החומצה מהעור קודם לשטיפת המקום הפגוע במים במשך כ-10 עד 15 דקות.

אדי החומצה מזיקים גם הם, והם פוגעים בעיניים, בדרכי הנשימה וברקמות הריריות של הגוף. חשיפה חוזרת ונשנית לאדים של חומצה גופרתית עלולה לגרום לשחיקת השיניים.

ראו גם

• סולפט - הבסיס המצומד, או המלח, של חומצה גופרתית

קישורים חיצוניים

• גיליון בטיחות חומרים של חומצה גפרתית (באנגלית)
• סרטון המתאר את תהליך הייצור של חומצה גפרתית, סרטון באתר יוטיוב
• חומצה גופרתית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34568548חומצה גופרתית