חד גדיא (קישון)
.jpg)
חד גדיא הוא טור הומוריסטי-סאטירי מאת אפרים קישון, שהתפרסם בעיתון "מעריב" במשך כשלושים שנה, החל משנת 1952 ועד אמצע שנות ה-80.
טור "חד גדיא" הראשון התפרסם ב-14 במאי 1952.[1] בטורים יצר קישון דמויות אחדות, ובהן ארבינקא הערמומי,[2] הפקיד הממשלתי ד"ר בר-ביצוע,[3] השחקן ירדן פודמניצקי,[4] האינסטלטור שטוכס[5] (ומאוחר יותר: שטוקס[6]) ועוד. כן הופיעו בהם בני משפחתו של קישון: האישה הקטנה[7] וילדיו רפאל, עמיר ורננה.[8]
בחלק מהטורים הגיב קישון על אירועים אקטואליים,[9] אך פעמים רבות הוא עוסק בתלאות היומיום, כדוגמת בעלי מלאכה הנותנים שירות לקוי (האינסטלטור שטוכס,[5] הנגר יוסף קדמון,[10] המוסכניק מיקו המחליף[11]) והבירוקרטיה הבלתי נסבלת.[12]
בטורים נכללו חידושי לשון של קישון, כגון הפועל "לגמוז",[13] שמשמעו לחסל ולהרוס, ונגזר משמו של מבקר התיאטרון הנודע חיים גמזו, משחקי מילים וכן צורות לשוניות אידיוסינקרטיות כגון "באחד האמשים" (כלומר, באחד הימים האחרונים). קישון כינה את טורו "המדור הציבורי" (ובראשי תיבות: "המ"צ").
הטורים לוּו תחילה באיורים פרי עטו של קישון, ובהמשך בקריקטורות, בעיקר מפרי עטו של ידידו זאב.
בראשית 1987 פרסם קישון במעריב "סיבוב שני" של טוריו.[14]
רבים מהטורים שהופיעו בעיתון נאספו לאחר מכן בספרים. הראשון שבהם, "אלף גדיא וגדיא", יצא לאור ב-1954, פחות משנתיים לאחר ראשית הופעתו של הטור (הוצאת כתבים, תשי"ד 1954), ואחריו הופיעו "לא נורא" (נ' טברסקי, תשי"ז 1957), "הכל תלוי" (נ' טברסקי, תשכ"א 1961), "באחד האמשים" (נ' טברסקי, תשכ"ג 1962), "הכל-בו של אפרים קישון" (ספרית מעריב, תשל"ב 1972)[15] ועוד.
חנה זמר עמדה על שיטתו של קישון בטוריו: "הטכניקה של קישון היא ההגזמה. הוא נזקק להפרזה כשם שנזקקים למשקפיים – ומרכיבם לקורא על מנת שיראה את אשר סמוי מעינו הבלתי-מזוינת; יראה ויצחק."[16] הוסיף על כך י. רם: "לדידי, הצד האהוב ביותר של קישון הוא ההומור הפרוע, המגיע לעיתים לידי סוריאליזם של חלום בלהות. ... קישון מסוגל לקחת נושא שחוק, כמו הרדיפה אחרי שרברב עמוס עבודה, ולהופכו ליצירת מופת קטנה של בלהה."[17]
בשנת 1958 זיכה "חד גדיא" את קישון בפרס סוקולוב לעיתונאות. ועדת השופטים (פרופ' ישראל אפרת, מאיר גרוסמן, אהרן קלאוס, ברוך קרוא ויעקב רבי) קבעה כי "אפרים קישון ביצר לו טור קבוע ב"מעריב" והצליח להכניס נעימה מיוחדת משלו לפליטון ולרשימה ההומוריסטית העברית. רשימותיו מצטיינות בתכנון החריף, בקיצורן, בשנינותן וגם בלשונן העברית הגמישה והחיננית."[18]
קישורים חיצוניים
- גידי נבו, הסָטירה הבורגנית של אפרים קישון, עיונים בתקומת ישראל, חברה וכלכלה בישראל: מבט היסטורי ועכשווי (2005), עמ' 711-745
- עמנואל בן גריון, אלף גדיא וגדיא, דבר, 9 באפריל 1954
- י. רם, הומור להמונים, דבר, 31 במאי 1963
- משה בן-שאול, "הפולקלור המהיר" של קישון, דבר, 4 ביוני 1965
- לקט מטוריו הראשונים בליווי הסברים להקשרים לכתיבתם
- ד. ב. מלכין, גדיא חד, מעריב, 23 באפריל 1954 (עם הופעת ספרו "אלף גדיא וגדיא")
- האדם – שגונבים ממנו..., דבר, 19 באפריל 1957 (ריאיון עם הופעת ספרו "לא נורא")
- בנימין פלד, קישון – "לא נורא", מעריב, 17 במאי 1957 (עם הופעת ספרו "לא נורא")
- ד. ל., מעט לעט | קישון שמיני, מעריב, 13 בינואר 1961 (עם הופעת ספרו "הכל תלוי")
- ד. ל., מעט לעט | עשור ל"חד-גדיא", מעריב, 22 ביוני 1962
- משה בן-שאול, "קומדיה-דל-ארטה" ישראלית: סוד ההומור של אפרים קישון, מעריב, 21 בדצמבר 1962 (עם הופעת ספרו "באחד האמשים")
- תמר אבידר, האיש שיצא מן החד-גדיא, מעריב, 17 בפברואר 1967 (במלאת 15 שנה לטורו)
- ד. גלעדי, אלף הגדיים של קישון, מעריב, 1 בינואר 1971 (עם הדפסה חוזרת של ספרו "אלף גדיא וגדיא")
הערות שוליים
- ^ אפרים קישון, אל המוני העם!, מעריב, 14 במאי 1952
- ^ הטור הראשון של ארבינקא: ביקור בשיכון, מעריב, 26 ביוני 1952
- ^ אפרים קישון, מבצע בבל, מעריב, 27 ביוני 1952
- ^ אפרים קישון, שחקן, מעריב, 11 ביוני 1954
- ^ 5.0 5.1 אפרים קישון, שטוכס, מעריב, 17 במאי 1954
- ^ אפרים קישון, אז גם שטוקס, מעריב, 27 בינואר 1967
- ^ אפרים קישון, הקצר, הארוך והגמוז, מעריב, 14 באוגוסט 1970
- ^ אפרים קישון, אם תרצו אין זו הגדה, מעריב, 3 באפריל 1970
אפרים קישון, המשפחה כנושא, מעריב, 16 במאי 1980 - ^ למשל: היד החזקה, מעריב, 15 במאי 1952, שנכתב בעקבות שביתת רעב של עולים מהודו שרצו לחזור להודו.
- ^ אפרים קישון, טוטו קדמון, מעריב, 11 בדצמבר 1959
- ^ אפרים קישון, מיקו ומדמואזל, מעריב, 3 בנובמבר 1961 ורבים אחרים
- ^ אפרים קישון, לשר אוצרי, שלום רב, מעריב, 2 באפריל 1954
אפרים קישון, "חוק זליגזון", מעריב, 7 באפריל 1960
אפרים קישון, חוק עפרוני, מעריב, 11 ביולי 1961 - ^ אפרים קישון, אי אפשר לדעת מראש, מעריב, 31 באוגוסט 1959
- ^ הטור הראשון: אפרים קישון, חד גדיא סיבוב שני | משיכת-הבל, מעריב, 6 במרץ 1987.
- ^ שבו נדפסו שבעים קטעים שפורסמו במדור בעשרים השנים שלפני כן (ספרים חדשים: עיון ראשון | "כל-בו קישון", מעריב, טור 1, 11 בפברואר 1972).
- ^ חנה זמר, הומור לשמו, דבר, 23 באפריל 1954
- ^ י. רם, הומור להמונים, דבר, 31 במאי 1963
- ^ פרס סוקולוב הוענק להפטמן ז"ל, גוטהלף, קישון וריבליס, דבר, 29 באוגוסט 1958; המשך, טור 4.
| יצירותיו של אפרים קישון (רשימה חלקית) | ||
|---|---|---|
| מחזות | הכתובה (1959) • אף מלה למורגנשטיין (1959) • הו, הו יוליה (1972) | |
| סרטים | סאלח שבתי (1964) • ארבינקא (1967) • תעלת בלאומילך (1969) • השוטר אזולאי (1970) • השועל בלול התרנגולות (1977) | |
| תוכניות טלוויזיה | ייסורי אפרים (1995) | |
| ספרים | השועל בלול התרנגולות (1955) • נקמתו המתוקה של פיקאסו (2004) | |
| שונות | חבילה הגיעה | |
29232094חד גדיא (קישון)