חברת הטלגרף האטלנטי
חברת הטלגרף האטלנטי (באנגלית: Atlantic Telegraph Company) הייתה חברה שהוקמה ב-6 בנובמבר 1856 כדי לקדם כבל טלגרף מסחרי הראשון מסוגו שיחצה את האוקיינוס האטלנטי.
היסטוריה
הפרויקט התחיל מהסכם בין סיירוס פילד לבין ג'ון ווטקינס ברט וצ'ארלס טלסטון ברייט, עם הון התחלתי של £350,000, אשר גויסו בלונדון, ליברפול, מנצ'סטר וגלאזגו. דירקטוריון החברה הורכב משמונה עשר נציגים מהממלכה המאוחדת, תשעה מארצות הברית ושלושה מקנדה. לשלושת המייסדים הצטרף בהמשך ווילדמן וייטהאוס כחשמלאי הראשי של החברה.
כמו כן, הממשלה הבריטית (ולאחר מכן הממשל האמריקאי) הבטיחה להעביר £14,000 בשנה לחברה וסיוע נוסף בהנחת הכבלים בעזרת הספינות שלהן[1].
מועצת המנהלים גייסה את הפיזיקאי ויליאם תומסון (שנקרא מאוחר יותר לורד קלווין), שערער באופן פומבי על חלק מהטענות של וייטהאוס. השניים נהנו יחסים מתוחים לפני שוייטהאוס שוחרר כתוצאה מהכישלון של הכבל הראשון ב-1858.[2]
במטרה לשפר את קצב העברת האותות החשמליים, תומסון הפציר בפילד לעשות את המיטב בתהליך הייצור כדי להבטיח שהכבל המיוצר יהיה בעל סטנדרט מוליכות גבוהה[1]. ניתן היה לבדוק את קצת העברת הנתונים (כדי להבטיח שמגיעים לסטנדרט המדובר) באמצעות מכשירי שליחה והקלטה רגישים במיוחד, תחום שתומסון התמחה בו.
אחרי הכישלון השני של המשלחת בהנחת הכבל בשנת ב-1865, חברה נוספת הוקמה כדי לגייס כסף עבור ניסיון נוסף. שתי הספינות שנעשה בהן שימוש בעבר להנחת הכבלים נקראו לעבודה שוב ב-1866 וב-1869.
המשלחת הבאה ב-1866 הייתה מוצלחת, ובין היתר הצליחה לשחזר את הכבל השני שאבד. השירות יצר הכנסות בשווי 1,000 ליש"ט ביום המבצעי הראשון. המחיר המשוער לשליחת מברק היה: מילה אחת, מייל אחד (1.6 קילומטר) = $0.0003809
חברת הטלגרף האטלנטי הפעילה שני כבלי טלגרפיה טרנס-אטלנטיים מבלי שהייתה לה תחרות עד 1869, כאשר הונח כבל צרפתי. זמן קצר לאחר מכן נחתם הסכם לתיאום מחירי שירותי הטלגרפיה ואופן חלוקת הרווחים.
קישורים חיצוניים
- ״נכנס לטראנס״ - סיפור חייו של סיירוס ווסט פילד והנחת הכבל הטראנס אטלנטי הראשון בפודקאסט ״מינהר הזמן״, ״כאן״, תאגיד השידור הישראלי
הערות שוליים
23514856חברת הטלגרף האטלנטי