ח'ראייב
| מדינה |
 לבנון |
|---|---|
| מחוז | דרום לבנון |
| נפה | נפת צידון |
| גובה | 180 מטרים |
ח'ראייב Kharayeb (בערבית: الخرايب; תעתיק מדויק: אל-ח'ראיב; באנגלית: Kharayeb) הוא כפר שיעי, לבנוני, בנפת צידון, מחוז דרום לבנון, לבנון.
לכפר יש מורשת היסטורית עשירה ונערכו בו מספר חפירות ארכאולוגיות שחשפו עדויות ממספר תקופות קדומות.
מיקום וגאוגרפיה
הכפר שוכן בגובה ממוצע של 190מטרים מעל פני הים, כ-30 קילומטרים דרומית לצידון, כ-2.5 קילומטרים צפונית לליטני, כ-7 קילומטרים מזרחית לים התיכון. כ-4 קילומטרים דרומית לכפר מזרעת כות'ריית אל-רז (ער'), מצד דרום, בתי הכפר נושקים לבתי הכפר ארזי.
אטימולוגיה
אין מידע מוסמך על מקור השם.
תושבי המקום סבורים ששם הכפר נגזר מהחורבות הרבות בכפר ובסביבתו. (בערבית ח'ראיב (خرايب) פירושו חורבות, צורת ריבוי של חורבה (خربة).
היסטוריה
בשנת 1946 נערכו חפירות ארכאולוגיות בח'ראייב והסביבה, בפיקוח מינהל העתיקות הלבנוני ובמהלכן נחשפו שכבות המעידות על התיישבות בתקופות שונות, החל מהתקופה הפרהיסטורית ועד לתקופה העות'מאנית. האזור היה מיושב מאז התקופה הפלאוליתית התיכונה (כלי צור רבים). ב"אתר ג'מג'ים" (site of Jemjim) שליד ח'ראייב, התגלתה אסטלה מתקופת הברזל המאוחרת. וכן ממצאים המעידים על יישוב כפרי, באותה תקופה, עם מערכת של בורות מים. כלי טרקוטה שנמצאו מעידים על כיבוש מהאלף השני לפני הספירה.
במהלך התקופה הפרסית (539–330 לפנה"ס) הערים הפניקיות שהיו לאורך החוף (כמו צור וצידון) שגשגו מבחינה כלכלית ואוכלוסייתן גדלה, מה שהצריך פיתוח של האזורים החקלאיים שהיו מזרחית לחוף: בניית יישובים חקלאיים חדשים, או הרחבה משמעותית של יישובים שהיו קיימים, כמו ח'ראייב), כפי שמעידים הממצאים מתקופה זו.
ה"מקדש"
מבנה שצורתו כמעט מרובעת: אורכו 11 מטרים ורוחבו 12.6 מטרים. במקדש נמצאו, בין היתר, 3 מזבחות אבן ועל אחד מספי המקדש נחקק ציור המתאר את השמש מוקפת בלווייתנים. תחילת הבניה תוארכה למאה ה-6 לפני הספירה.[1] על פי החוקרים, בתקופה ההלניסטית שינו את מבנה ה"מקדש" והוא הפך למלבן שרוחבו 11 מטרים ואורכו 17 מטרים.[1]
מטבעות
ב"מקדש" ובסביבתו נמצאו מטבעות הנושאים את שם העיר צור, ועליהם נכתב תאריך מתחילת המאה השנייה לספירה (112–115 לספירה).[1]
מנזרים באזור ח'ראייב
בח'ראייב והסביבה ישנם מספר חורבות הנקראות בשמות, כמו: "המנזר" (لأدير), שכונה מצפון לעיר העתיקה, הידועה בשם "שכונת אלדיר" (حي الدير), או "שכונת דיר ג'עפר", "דיר תין אבו תינה" (دير تين أبو تينة), "דיר אלמלולה" (دير الملّولة), "דיר חמזה" (دير حمزة), "דיר פליחאן" (دير فليحان) ו"דיר אל-אסד" (دير الاسد).[1]
הכפר בהיסטוריה המודרנית
עד אמצע המאה ה-19 אל-ח'ראייב וסביבתה היו רכושו של נאסיף אל-אסעד (ناصيف الاسعد), שהתגורר בזראריה והבעלות עברה למשפחת קדורה (قدورة) מצידון שהייתה אז בראשות "קדורה אגה" (قدورة آغا). לאחר מותו הבעלות עברה בירושה לשלושת ילדיו שלכל אחד מהם היה בית בכפר. בשנת 1925, בזמן המנדט הצרפתי בלבנון, החלה משפחת קדורה למכור אדמות לתושבי הכפר ולמשפחותיהם. המשפחות האמידות קנו שטחים גדולים ואילו משפחות האיכרים העניים קנו חלקות קטנות יותר.[1]
דמוגרפיה
בשנת 2006 היו כ-9,000 תושבים והאוכלוסייה היא ברובה שיעית .[2]
קישורים חיצוניים
.png){kind=link}
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 باسكال معوض بومارون (ע), الخرايب: جارة البحر المطوقة بزهر الليمون, سياحة في الوطن, מרץ 2006
- ^ الخرايب: جارة البحر المطوقة بزهر الليمون | الموقع الرسمي للجيش اللبناني, web.archive.org, 2023-06-02
39664932ח'ראייב