ח'ביזה
 | |
| עלית קבוצת "הגרעין" (אבן יצחק) על אדמות חובייזה מרץ 1945 | |
| טריטוריה |
 המנדט הבריטי |
|---|---|
| מחוז | מחוז חיפה |
| נפה | נפת חיפה |
| שפה רשמית | ערבית |
| תאריך ייסוד | לפני המאה ה-17 |
| שטח | 4,854 דונם עות'מאני (1945) |
| סיבת נטישה | נכבש בידי הארגון הצבאי הלאומי |
| תאריך נטישה | 12 במאי 1948 |
| יישובים יורשים | קיבוץ גלעד |
| דת | מוסלמים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 290[1] (1945) |
| אזור זמן | UTC +2 |
חֻ'בַּיזָה (בערבית: خبْيزة) היה כפר ערבי ברמת מנשה, כשלושים ק"מ מדרום לחיפה וכ-500 מטר ממערב לקיבוץ גלעד. הכפר, שרוב תושביו נמלטו בתחילת אפריל 1948, נכבש בידי הארגון הצבאי הלאומי (האצ"ל), במהלך מלחמת העצמאות, ב-12 מאי 1948[2].
היסטוריה
לפי עדויות ארכאולוגיות האזור היה מיושב החל מהתקופה הכלקוליתית. באזור הכפר מספר רב של אתרים ארכאולוגיים אותם חקר הארכאולוג מיכאל מאיר, חבר קיבוץ גלעד. בין היתר הוא גילה את האתר הפרוטוהיסטורי נחל ספלול צפון במדרון גבעה שמצפון לכפר[3].
מרישומים עות'מאנים מסביבות 1859 עולה שבכפר גרו 270 תושבים. ב-1870 ביקר בכפר החוקר הצרפתי ויקטור גרן וכתב על מסגד הבנוי מאבנים עתיקות.
ב-1882 ביקרה בכפר הקרן לחקר ארץ ישראל.
תקופת המנדט הבריטי
בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת חיפה.
במפקד האוכלוסין של המנדט הבריטי בשנת 1922 נמנו בכפר 140 תושבים[4] ובמפקד של 1931 209 תושבים ב-42 בתים[5].
בשנת 1939 הוקם קיבוץ דליה שלושה קילומטר מצפון לכפר, על ידי חניכי השומר הצעיר מרומניה וגרמניה, במסגרת יישובי "חומה ומגדל" על קרקע שרכשה חברת "צור". לאחר שפונו אריסים ערבים שעיבדו את הקרקע במקום הוקם יישוב הקבע של הקיבוץ[6]. וב-13 מרץ 1945, עלה על הקרקע, על גבעה כ-500 מטר מצפון מערב לכפר, בידי תנועת הקיבוץ המאוחד, קיבוץ גלעד[7]. אדמות הקיבוצים גלעד ודליה, כ-6,500 דונם[8], נקנו בתרומתו של יצחק אוכברג, נדבן יהודי מדרום אפריקה.
אזור הכפר נכלל בשטח שיועד למדינה היהודית, לפי תוכנית החלוקה של 1947.
מלחמת העצמאות
במהלך קרב משמר העמק, בתחילת אפריל 1948, ברחו תושבי הכפר לאום אל-פחם, אנשי הכנופיות הערביות אפשרו לנשים ולילדים להישאר אך לא לגברים שסירבו להצטרף לכנופיות[9].
בתקופה הקצרה שבין חתימת ה"הסכם לאחדות לוחמת" (הסכם לשיתוף פעולה בין האצ"ל לההגנה) באפריל 1948 ובין ההכרזה על הקמת מדינת ישראל ב-14 במאי, ועד להשתלבות בצבא ההגנה לישראל, פעלו כוחות האצ"ל בפעילות מבצעית כחלק מהמערכה הכללית של מלחמת העצמאות באופן עצמאי. בין השאר ערכו מבצע לכיבוש חמישה כפרים ערביים באזור "הרי אפרים": אום אל שוף, בריקי, סינדיאני, סובארין, וח'ביזה ב-12 מאי 1948. מבצר שוני ששימש את מחתרת האצ"ל כמרכז-אימונים ארצי היה בסיס היציאה למבצע ההתקפה. הכוח שמנה כ-160 לוחמים בפיקודו של אברהם דרורי עם משוריין נושא מקלע "ברן", נועד להתקיף ולכבוש את בריקי, סינדיאני וסובארין מכיוון בנימינה (המשוריין הוחרם בפברואר מחיילים בריטיים בכביש חיפה-תל אביב והובא לצורך המבצע עם צוות מתל אביב). צוות נוסף בסיוע של מרגמה "3, בפיקודו של יוסף בן-דור, נועד להתקיף ולכבוש את חוביזה ואום אל שוף מכיוון הקיבוצים דליה וגלעד. חברי קיבוץ גלעד שהיו ביחסים טובים עם תושבי הכפרים באזור הגיעו להסכם אי התקפה. והיזהרו את מי שנשאר בכפר מההתקפה הצפויה של האצ"ל, לאחר ששומר השדות של גלעד, פגש כמה ימים לפני המבצע סיור מקדים של האצ"ל והכפר היה ריק בעת שנכבש. חברי קיבוץ סירבו לשתף פעולה במבצע עם האצ"ל לאחר פרשת דיר יאסין[10].
הכוח בפיקודו של יוסף בן-דור יצאה לפנות בוקר להתקפה על חוביזה מקיבוץ גלעד. ההתקפה החלה לאחר הפגזת-ריכוך מהמרגמה, הריכוך היה יעיל והסתערות הרגלים, שבאה לאחר כך, לא נתקלה בשום התנגדות. טיהור הכפר לא נמשך אלא 10 דקות והכוח יצא לנוע לעבר אום אל שוף, הכפר השני שהוטל עליו לכבשו. אף כאן קדמה להסתערות הפגזת המרגמה "3, שכוונה אל מרכז הכפר ואל מדרונו האחורי. מיד לאחר ההפגזה הוחל בחיסול קני-ההתנגדות המעטים שהיו שם. גם בחוביזה באום אל שוף לא נמצאו תושבים רבים עם תחילת ההתקפה. בשעה 9.30 נפגשו שני הכוחות בעמק שבין סובארין ואום אל שוף. במבצע נהרגו 20 ערבים ונשבו 120, ללוחמי האצ"ל לא היו אבדות[2].
קישורים חיצוניים
- בין גלעד וחובייזה, דבר, 10 ביולי 1973
ג'קי חורי, אלפים השתתפו בתהלוכה לציון יום הנכבה: "למדינה יש אינטרס שהחברה הערבית תדמם", באתר הארץ, 9 במאי 2019
הערות שוליים
- ^ Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 14- נתוני סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל
- ^ 2.0 2.1 אצ"ל כבש 5 כפרים בגבול המשולש נהרגו 20 ערבים ונשבו 120 אנשי כנופיות-. טיהור הרי אפרים נמשך, המשקיף, 13 במאי 1948
- ^ נמרוד גצוב (28/6/2006), "נחל ספלול צפון", חדשות ארכאולוגית - חפירות וסקרים בישראל 118 (2006) [מהדורה מקוונת].
- ^ Barron, 1923, Table XI, Sub-district of Haifa, p. 34
- ^ Mills, 1932, p. 93
- ^ אדמת דליה נמסרה למתישבים, הארץ, 31 באוקטובר 1939
- ^ נקודה חדשה בהרי אפרים, דבר, 18 במרץ 1945
- ^ 10 יישובים חדשים בתש"ה, משמר, 19 בספטמבר 1945
- ^ מכוניתו הפרטית של קאוקג"י באה לתל־אביב בלי בעלה, על המשמר, 18 באפריל 1948
- ^ בין גלעד וחובייזה, דבר, 10 ביולי 1973
29773572ח'ביזה