יצחק אוכברג
| לידה |
1878 אומן |
|---|---|
| פטירה | 1937 (בגיל 59 בערך) |
| מקצוע | יזם נדל"ן, נדבן |
יִצְחָק אוֹכְבֶּרְג (1878–1937) היה פעיל ציוני ונדבן יהודי מדרום אפריקה.
ביוגרפיה
אוכברג נולד באומן שבאוקראינה. בגיל 17 היגר לדרום אפריקה[1] שם התעשר מהשקעות בנדל"ן ובעסקים אחרים. הוא היה בעלים של חברת ספנות ובתי קולנוע רבים[2].
במקביל עסק בפילנתרופיה והרבה לתרום לארגונים יהודיים. הוא היה מראשי בית היתומים היהודי בקייפטאון. ב-1921 בעקבות הפרעות באוקראינה פעל לגייס כספים למען יתומים יהודים מהפרעות ולקבלת אישור להבאת יתומים לדרום אפריקה[3] ויצא למזרח אירופה והביא משם לדרום אפריקה 187 ילדים יהודים יתומים. אוכברג דאג לחינוכם ולמחסורם בשני בתי יתומים שהקים בקייפטאון וביוהנסבורג[4]. הילדים כינו אותו "אבא אוכברג" ("Daddy Ochberg"). בשנת 1927 הביא עוד קבוצה של 200 יתומים יהודים מאוקראינה לדרום אפריקה[5]. במקביל היה מהתורמים להקמת כפר ילדים[6].
אוכברג היה ממייסדי ההסתדרות הציונית בדרום אפריקה[7][8], נשיא קרן היסוד בדרום אפריקה[9] ומהמתרימים והתורמים הגדולים לקרן היסוד[10][11]. ב-1926 ביקר בארץ ישראל וב-1929 היה ציר בקונגרס הציוני העולמי בציריך. בקונגרס ה-17 וה-18 נבחר לוועד הפועל[12] והיה בין הסגנים במועצה של הסוכנות היהודית[13].
במאי 1936, לאחר פטירת בתו רות תרם להקמת קתדרה לכלכלה חקלאית ע"ש בתו רות[14][2], עליו הופקד פרופ' יצחק אלעזרי-וולקני[15], שהיווה יסוד של הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית ברחובות.
בדצמבר 1937 נפטר בעת הפלגה חזרה לדרום אפריקה[8]. בצוואתו הוריש 110,000 ליש"ט לקרן הקיימת לישראל[16], התרומה הגדולה ביותר שניתנה לקרן הקיימת עד אז[17]. בכסף זה נקנו 6,500 דונם ברמת מנשה עליהם הוקמו אדמות הקיבוצים דליה וגלעד[18]. קיבוץ גלעד נקרא בראשיתו על שמו: "אבן יצחק"[19] או "אבן יצחק הוכברג"[20][21]. במרץ 1941 נטעו בקיבוץ דליה עץ לזכרו של אוכברג ליד חדר האוכל[22]. ביוני 1943 הוקם בקיבוץ דליה אכסדרה לזכרו והוכרז שחבל הארץ עליו הוקם הקיבוץ יקרא "חבל יצחק אוכברג"[23]. בשנת 2011 הוקם לזכרו מצפור אוכברג המשקיף על הקרקעות שנרכשו בתרומתו.
בצוואתו השאיר גם 90,000 לירות לאוניברסיטה העברית[22][24]. 35,000 לא"י מעזבונו שנתרמו לאוניברסיטה העברית הוקדשו בשנת 1946 להקמת אגף לבוטניקה לזכרו בבניין הביולוגיה החדש באוניברסיטה העברית[25].
כן תרם בצוואתו 2500 לא"י למכבי שיועדו לבניית בית מכבי בירושלים כחלק מבית העם בירושלים[26].
הערות שוליים
- ↑ ה' יצחק אוכברג ז"ל, העולם, 23 בדצמבר 1937
- ^ 2.0 2.1 יצחק אוכברג השאיר אלף לא"י לצרכי צדקה, הארץ, 10 בפברואר 1938
- ↑ בשאר הארצות, העולם, 3 במרץ 1921
- ↑ התרומה הגדולה ביותר של יחיד לקה"ק, דבר, 25 ביוני 1943
- ↑ 200 יתומי פוגרומים נסעו לאפריקה הדרומית, הצפירה, 1 בספטמבר 1927
- ↑ בתנועה הציונית, העולם, 19 ביולי 1929
- ↑ ידידיה בלומנטל, הועידה הציונית בדרום אפריקה, דואר היום, 5 ביולי 1929
- ^ 8.0 8.1 יצחק הוכברג ז"ל, הארץ, 16 בדצמבר 1937
- ↑ שונות עוד על וייצמן באפריקה, דואר היום, 25 במאי 1932
- ↑ תנועת קרן היסוד, העולם, 22 באפריל 1930
- ↑ שליחי קרן היסוד אצל סמוטס, דבר, 27 ביוני 1936
- ↑ הרכבו של הועד הפועל, הארץ, 23 ביולי 1931
נעילת הקוננרס הציוני הי"ח, הארץ, 12 בספטמבר 1933 - ↑ הברי המועצה של הסוכנות היהודית, הארץ, 27 ביולי 1931
- ↑ קרן להקמת המכון החקלאי, דואר היום, 14 במאי 1936
- ↑ האוניברסיטה העברית, העולם, 13 באוגוסט 1939
- ↑ 25000 לא"י לקרן הקיימת, הארץ, 17 בדצמבר 1937
מתוך הדין וחשבון של ההנהלה לקונגרס הכ"א, העולם, 13 באוגוסט 1939
נטיעת "יער קירשר" על רמות חניתה, הצופה, 11 במרץ 1941 - ↑ 5600 לא"י עזבונות בשנה לקהק"ל, הצופה, 18 בדצמבר 1939
מנחם אוסישקין, קרקע, אנשים וביטחון, הצופה, 21 בנובמבר 1940 - ↑ 10 יישובים חדשים בתש"ה, משמר, 19 בספטמבר 1945
- ↑ מפה, 1947, עם שם היישוב 'אבן יצחק אוכברג', באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ↑ 11 ישובים ו־4 חוות הכשרה הוקמו בחודש וחצי, המשקיף, 1 באוגוסט 1948
- ↑ גלעד (אבן יצחק אוכברג), דבר, 11 באוקטובר 1946
קבוץ גל עד (אבן יצחק אוכברג), למר מ. לונץ, דבר, 18 ביולי 1963 - ^ 22.0 22.1 סיום הנטיעה ביער קירשנר בחניתה, דבר, 11 במרץ 1941
- ↑ פנת יצחק אוכברג ז"ל בהרי אפרים, הבוקר, 14 ביוני 1943
חבל יצחק אוכברג בהרי אפרים, הארץ, 25 ביוני 1943 - ↑ ב-יהדות דרום אמריקה למען האוניברסיטה העברית, חרות, 17 במאי 1951 כתוב שהסכום הוא 130,000 ל"י
- ↑ אגף ע"ש י. הוכברג בבנין לביאולוגיה, המשקיף, 20 באוגוסט 1946
אנו בונים בעצם ימי המצור והדיכוי, הצופה, 30 באפריל 1947 - ↑ אבךפינה לבית המכבי-בקיץ, הארץ, 8 באפריל 1946
יצחק אוכברג40752257Q94663039