ח'אלד אל-אסעד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ח'אלד אל-אסעד (ערבית: خالد الأسعد1934 - 18 באוגוסט 2015) היה ארכאולוג סורי ומנהל העתיקות של העיר העתיקה תדמור.

חייו

ח'אלד אל-אסעד נחשב לחלוץ בארכאולוגיה הסורית. היה לו תואר בהיסטוריה ובחינוך מאוניברסיטת דמשק. במהלך הקריירה שלו הוא עסק בחפירות ובשימור של תדמור. משנת 1963 ואילך כיהן כמנהל רשות העתיקות בתדמור במשך 40 שנה, עד לפרישתו בשנת 2003, כדי להפוך למומחה במחלקת העתיקות והמוזיאונים. ממצאיו הארכאולוגיים הביאו לקביעת תדמור כאתר מורשת עולמי של ארגון אונסק"ו.

הוא שלט בשפה הארמית ותרגם טקסטים בשפה זו עד שנת 2011.[1]

בשנת 2001 הכריז על גילוים של 700 מטבעות כסף מהמאה ה-7, הנושאים את דמותם של המלכים ח'וסרו הראשון וח'וסרו השני מהאימפריה הסאסאנית ששלטה בפרס לפני הכיבוש המוסלמי של פרס. בשנת 2003 היה חלק מצוות סורי-פולני שחשף פסיפס מהמאה ה-3 שתיאר מאבק בין אדם לחיה מכונפת. הוא תיאר את הפסיפס כ"אחת התגליות היקרות ביותר שנעשו אי פעם בפלמירה".[2]

הוא היה חבר במפלגת הבעת' הסורית (אנ') מאז 1954. קיבל את אות מסדר ההערכה של הרפובליקה של פולין (אנ')‏ (1998).

היה אב ל-11 ילדים, 6 בנים ו-5 בנות[3], ששמה של אחת מהן זנוביה, על שמה של זנוביה מלכת תדמור[4]. כאשר פרש בשנת 2003, העביר את שני תפקידיו באתר בתדמור לבנו ואליד. דווח ששניהם נעצרו על ידי דאעש באוגוסט 2015. גורל בנו עדיין אינו ידוע.[5]

מותו

במאי 2015 עברה תדמור לשליטתו של ארגון המדינה האסלאמית (דאעש). ח'אלד אל-אסעד עזר לפנות את המוזיאון של העיר עוד לפני ההשתלטות של דאעש, הנוהג לבזוז עתיקות ולהשמידן או למוכרן לצורך מימון פעולותיו. אל-אסעד נתפס, ואנשי דאעש ניסו לגרום לו לגלות להם את המקום שבו עזר להחביא את המוצגים.

מאז 27 במאי 2015, התיאטרון הרומי בתדמור שימש כמקום להוצאה להורג פומבית של מתנגדי דאעש. סרטון וידאו שנעשה על ידי דאעש מראה את הריגתם של 20 אסירים בידיהם של מוציאים להורג בני עשרה, לעיני מאות גברים וילדים.

ח'אלד אל-אסעד עונה במשך חודש ימים כדי להשיג מידע על אוצרותיה החבויים של העיר, אך סירב למסור כל מידע לשוביו. ב-18 באוגוסט 2015 נלקח אל-אסעד בן ה-81 לכיכר העיר, שם נושא-חרב רעול-פנים ערף את ראשו אל מול קהל. גופתו ערופת הראש והספוגה בדם הוצגה לראווה כשהיא קשורה בחוט אדום לעמוד חשמל בכיכר מרכזית בתדמור החדשה (ולאחר מכן על עמוד רומי בעיר העתיקה) וראשו מונח על הרצפה בין רגליו והמשקפיים עדיין מורכבים עליו. על מותניו נתלה שלט המפרט את "פשעיו": נאמנות לנשיא סוריה בשאר אל-אסד, ייצוג סוריה ב"וועידות של כופרים" והיותו "מנהל עבודת האלילים" בתדמור, ביקור באיראן, ויצירת קשר עם אח בשירותי הביטחון הסוריים.[6]

בתגובה למותו הודיע דאריו פראנצ'סקיני (אנ'), השר האיטלקי למורשת ופעילויות תרבות ותיירות (אנ'), שדגלי כל המוזיאונים באיטליה יורדו לחצי התורן לכבודו של אל-אסעד. אונסק"ו והמנהלת הכללית של הארגון, אירינה בוקובה, גינו את רצח אל-אסעד, באומרם: "הם רצחו אותו כי הוא לא הסכים לבגוד במחויבותו העמוקה לתדמור. כאן הוא הקדיש את חייו".[7]

פרסומים

  • Asaad, Khaled (1980). Nouvelles découvertes archéologiques en Syrie [New archaeological discoveries in Syria] (in French). Damascus: Direction général des antiquités et des musées.
  • Asaad, Khaled; Bounni, Adnan (1984). Palmyra. Geschichte, Denkmäler, Museum (in German). Damascus: Direction général des antiquités et des musées.
  • Gawlikowski, Michael; Asaad, Khaled (1995). Palmyra and the Aramaeans. ARAM periodical 7. Oxford: The ARAM Society for Syro-Mesopotamian Studies.
  • Asaad, Khaled (1995). Restoration Work at Palmyra. ARAM Periodical 7 (1): 9–17.
  • Asaad, Khaled; Yon, Jean-Baptiste (2001), Inscriptions de Palmyre. Promenades épigraphiques dans la ville antique de Palmyre (= Guides archéologiques de l’Institut Français d’Archéologie du Proche-Orient Bd. 3). Institut Français d’Archéologie du Proche-Orient, Beirut 2001
  • Asaad, Khaled; Schmidt-Colinet, Andreas (eds) (2013), Palmyras Reichtum durch weltweiten Handel. Archäologische Untersuchungen im Bereich der hellenistischen Stadt. 2 vols. Holzhausen, Vienna 2013

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25412037ח'אלד אל-אסעד