זפקת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זפקת
gutteria, struma
קישורים ומאגרי מידע
DiseasesDB 5332
MeSH D006042
MedlinePlus 001178
סיווגים
ICD-10 E01-E05

זפקת (בלטינית: gutteria, struma),היא התנפחות של הצוואר (מתחת לפיקה בגרון או בית הקול) בגלל בלוטת תריס מורחבת. זפקת מסווגת במספר דרכים:

  • "זפקת מפושטת" היא התנפחות של כל בלוטת התריס (בניגוד ל"זפקת פשוטה")
  • "זפקת רעילה" היא זפקת המלווה בפעילות יתר של בלוטת התריס. המקור למצב זה יכול להיות דלקת, גידול ממאיר ומחלות אוטואימוניות מסוימות (מחלת גרייבס).
  • "זפקת לא רעילה" היא מצב שבו קיימת פעילות רגילה של בלוטת התריס, והיא יכולה להיגרם מליתיום או ממחלות חיסוניות אחרות.

סיבוכים של זפקת יכולים להיות, בין היתר, דימומים- כתוצאה מקרע בין זקיקי הבלוטה, פיברוזיס (לייפת) של הבלוטה כתוצאה מתהליך ריפוי של הדימום, או הסתיידויות.

גורמים

הגורם הנפוץ ביותר בעולם לזפקת הוא חוסר ביוד. באוכלוסיות בהן קיים מחסור קבוע בתזונה ביסוד הכימי יוד קיימת שכיחות גבוהה של זפקת. תופעה זו נקראת "זפקת אנדמית". ניתן לרפא מצב זה על ידי מתן תוספי מזון (מינרלים) עשירים ביוד לאוכלוסייה. תופעה זו קיימת עדיין בעולם אך ורק במדינות עניות שבהן אין משאבים כספיים למתן תוספי מזון לאוכלוסייה כחלק מתוכניות בריאות הציבור.

גורמים אחרים הם:

שכיחות

יוד הוא יסוד חיוני בתהליך הסינתזה של הורמוני בלוטת התריס תריודוטירונין ותירוקסין (T3 ו-T4). בתנאים שבהם נוצרת זפקת אנדמית, כאשר היסוד יוד אינו מצוי באופן טבעי במזון, בלוטת התריס אינה יכולה ליצור הורמונים אלה. בתגובה לרמת נמוכה של הורמונים בבלוטת התריס, מפרישה בלוטת יותרת המוח הורמון TSH. TSH גורם להגברת הסינתזה של T3 ו-T4, אבל בכמויות גדולות הוא גם גורם לבלוטת התריס לגדול בתגובה להורמון.

זפקת נפוצה יותר בין נשים, אבל הגורמים לזפקת בנשים הם מגוונים וכוללים זפקת הנגרמת ממחלות אוטואימוניות ולא רק ממחסור ביוד.

ייתכן שטיפול רפואי בזפקת אינו הכרחי, אם התופעה לא נגרמה ממחלה והיא קטנה בגודלה. בנסיבות מסוימות, בהן הזפקת מפריעה לנשימה תקינה או לבליעה, ייתכן ויש צורך להסירה בניתוח. קיימת היום אלטרנטיבה להסרת הזפקת בניתוח על ידי טיפול ביוד רדיואקטיבי, עם ובלי הזרקה של TSH קודם לטיפול ביוד. טיפול זה יכול להפחית את גודל הזפקת ב-30-65%. אבל הסרת זפקת מפושטת יכולה לעיתים להיות כרוכה בהסרת בלוטת התריס כולה. הסרת בלוטת התריס הורסת למעשה את יכולת הגוף לייצר את הורמוני התריס. במקרה כזה יצטרך החולה ליטול באופן קבוע הורמוני בלוטת התריס בכדורים כדי למנוע נזקים גופניים הנגרמים מחוסר בהורמונים אלה (היפותירודיזם).

אבחון

זפקת ניתנת לאיבחון על ידי בחינה ומישוש הצוואר וכן על ידי בדיקת גלי קול (Ultrasound - US). חשיבות בדיקת ה US נובעת מהעובדה הפשוטה שחלק ניכר ממקרי הזפקת, בעיקר בשלבים הראשונים בהתפתחותו, אינם ניתנים לזיהוי בקלות. הערכת צריכת יוד בילדים מתבצעת לרוב באמצעות בדיקות ריכוז יודיד בשתן. בניגוד לבדיקות שתן, המעידה על צריכת יוד בימים הבודדים הקודמים, זפקת עשוי להעיד על מחסור ביוד חודשים עד שנים טרם הבדיקה[1].

עבר ועתיד

זפקת הייתה נפוצה מאוד באזורים רבים בעולם בהם היה מחסור ביסוד יוד באדמה. לדוגמה, באזור מרכז אנגליה (המידלנדס) התופעה הייתה ידועה בשם "צוואר דרבישייר" (Derbyshire Neck). בארצות הברית זפקת הייתה נפוצה באזור הימות הגדולות ובמערב התיכון. תופעה זו נעלמה כמעט לחלוטין בארצות מפותחות שבהן מלח שולחן מכיל תוספת של יוד, אולם זפקת עדיין נפוצה במרכז אסיה ובמרכז אפריקה.

החל משנות ה-90, קטנה הצריכה של היוד בחלק מהמדינות המפותחות (למשל אוסטרליה), בשל שימוש מועט מדי במלח שמכיל תוספת יוד וירידה בשימוש בחומרי חיטוי המכילים יוד בתעשיית החלב[2][3]. עקב כך קיים חשש בקרב מומחי בריאות מפני חזרת מחלות הקשורות במחסור ביוד למדינות אלה, ובהן הזפקת.

זפקת בישראל

ישראל גובלת בים התיכון ונחשבת לעשירה ביוד ולפיכך בעלת שיעורי זפקת נמוכים[4][5]. עם זאת, שיעורים גבוהים נמצאו בקרב ילדים תושבי הגליל העליון בשנות ה-50[6] וילדים ברמת הגולן בשנות ה-80[7]. בנוסף, בקרב ילדי עולים ממדינות מזרח אירופה ומאתיופיה בשנות ה-90 נמצאו שיעורים גבוהים, ככל הנראה עקב מחסור ביוד והמצאות גויטרוגנים במזון. שיעורים שכאלה אף נמצאו בקרב עולות בוגרות מאתיופיה, אולם ככל הנראה, השפעת הגויטרגנים במזון וגנטיקה היוו את הסיבה לכך ולאו דווקא מחסור ביוד.

בשנים האחרונות התגלה על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי אוניברסיטאי "ברזילי" כי קיים חשש שהעלייה בשימוש התפלה במי השתייה קשורה במחסור יוד ולכן בהפרעות כתוצאה ממחסור יוד[8] כגון זפקת[9]. ממחקר שנערך בישראל על ידי ד"ר יניב עובדיה (תזונאי-דיאטן קליני), בהנחיית ד"ר דב גפל מבי"ח "ברזילי" ופרופ' אהרון טרואן מהאוניברסיטה העברית[10], עולה כי חלה עליה בעשור האחרון בשימוש בתרופות לטיפול במחלות בלוטת התריס, דבר העלול להעיד על עליה בשכיחות של מחסור ביוד[11]. חוקרים אלו מצאו כי זפקת מסוימת קשורה בערכי תירוגלובולין (Thyroglobulin) מוגברים בדם ובמחסור יוד בתזונה במדגם ישראלים בוגרים מנפת אשקלון. עובדיה, גפל וטרואן גורסים כי צריכה נאותה של יוד בתזונה עשויה להקטין את הסיכוי ללקות בזפקת[12]. המקור התזונתי המומלץ ביותר ליוד הוא מלח מועשר ביוד. מקורות נוספים כוללים אצות ים, דגים מסוימים, חלב וביצים[13].

חולים מפורסמים

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זפקת בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Iodine deficiency; Endocr Rev. 2009 Jun; 30(4):376-408
  2. ^ Mu Li and Creswell J. Eastman, The changing epidemiology of iodine deficiency
  3. ^ Michael B. Zimmermann, Iodine deficiency in industrialized countries
  4. ^ Zohar Y.Endemic goiter in a non-goitrogenic country .Harefuah 1994; 127(3-4):75-8
  5. ^ Lubina A, Cohen O, Barchana M, Liphshiz I, Vered I, Sadetzki S et al. Time trends of incidence rates of thyroid cancer in : what might explain the sharp increase. Thyroid 2006; 16(10):1033-40
  6. ^ Brand N, Gedalia I, Jungeris E, Levitus Z, Maayan M. Endemic goiter in Upper Galilee; Isr Med J; 1961 Jul-Aug; 20:206-14
  7. ^ Gaziel I, Bar-Or D, Horne T; An endemic area of goiter in the Northern Golan Heights; Harefuah; 1983 Jan 16;104(2):50-1
  8. ^ http://www.iccidd.org/newsletter/idd_aug13_israel_1.pdf
  9. ^ Yaniv S. Ovadia, Dov Gefel, Dorit Aharoni, Svetlana Turkot, Can desalinated seawater contribute to iodine-deficiency disorders? An observation and hypothesis, Public Health Nutrition 19, 2016/10, עמ' 2808–2817 doi: 10.1017/s1368980016000951
  10. ^ http://www.agri.huji.ac.il/newsletter/july2014.html
  11. ^ http://www.barzilaimc.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/42721234_3442_030614123005_6.pdf
  12. ^ Yaniv S. Ovadia, Dov Gefel, Svetlana Turkot, Dorit Aharoni, Elevated Serum Thyroglobulin and Low Iodine Intake Are Associated with Nontoxic Nodular Goiter among Adults Living near the Eastern Mediterranean Coast, Journal of Thyroid Research 2014, 2014-12-14, עמ' 1–6 doi: 10.1155/2014/913672
  13. ^ יוד, משרד הבריאות. זמין ב: https://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/Nutrition/Adequate_nutrition/Pages/iodine.aspx


הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35810850זפקת

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=זפקת&oldid=2314617"