ז'ולודק
| |||
מדינה | בלארוס | ||
---|---|---|---|
וובלסט | הורדנה | ||
ראיון | שצ'וצ'ין | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיירה | 1,300 (2010) | ||
קואורדינטות | 53°36′N 24°59′E / 53.600°N 24.983°E | ||
ז'ולודק (בבלארוסית: Жалудок, זַ'לודוק; בפולנית: Żołudek; ברוסית: Желудок, זֶ'לודוק) היא עיירה במחוז הורדנה שבמערב בלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
תולדות היישוב
היישוב נזכר לראשונה במאה ה-15, ובשנת 1486 הוענקו לו זכויות עיר. בחלוקת פולין השלישית בשנת 1795 נכללה העיירה בשטחי האימפריה הרוסית. בשנת 1921 נכללה העיירה בשטחי הרפובליקה הפולנית השנייה.
יהודי ז'ולודק
בין מלחמות העולם נמנו בעיירה כ-1,800 יהודים, כשני שליש מתושביה, והתקיימה בה פעילות ציבורית יהודית וציונית תוססת. בעת הכיבוש הסובייטי בתחילת מלחמת העולם השנייה הולאמו עסקי יהודים בעיירה.
ב-ב' בתמוז ה'תש"א, במהלך מבצע ברברוסה, נכבשה העיירה בידי הגרמנים, ואלו הציתו חלקים גדולים ממנה. לאחר מכן, רצחו הגרמנים כמה עשרות יהודים מהעיירה, לאחר שהאשימו אותם במעשה השריפה. כעבור ימים אחדים הוטלו על יהודי העיירה גזירות שונות, ובהן חובת ענידת טלאי צהוב, חובת מסירת רכוש וגיוס לעבודות כפייה, בהן נרצחו כמה עשרות עובדים.
בחשוון ה'תש"ב רוכזו יהודי העיירה בגטו קטן וצפוף שהוקם בה, אליו הועברו גם יהודי העיירה אורלה. מעת לעת רצחו הגרמנים קבוצות של עשרות יהודים בגטו.
ב-כ"ב באייר ה'תש"ב נערכה בגטו אקציה, בה הובלו כ-1,000 עד 1,400 יהודים לבורות ירי מחוץ לעיירה, ונרצחו בהם. בד בבד ערכו הגרמנים מצוד אחר יהודים מסתתרים. כ-80 יהודים בעלי מקצוע שהושארו בגטו הועברו ב-ה' בסיוון ה'תש"ב לגטו שצ'וצ'ין, וגורלם שם היה כגורל יתר יהודי המקום.
רבני העיר
- רבי ברוך בן רבי יצחק, נפטר בשנת ה'תר"ח.[1]
- רבי שאול בנימין בן רבי יהודה לייב הכהן, כיהן ברבנות ז'ולודק ולאחר מכן ברבנות רדישקוביץ, לאחר מכן עלה לירושלים שם נודע בכינוי הרב מרדישקוביץ.
- רבי אברהם דב, כיהן ברבנות ז'לודוק בסביבות שנת ה'תר"כ.[2]
- רבי חיים לייב מישקובסקי הידוע בכינויו רבי חיים לייב סטאוויסקער, כיהן ברבנות ז'ולודוק בשנים ה'תרכ"ה - ה'תרל"ט, ולאחר מכן כיהן כרבה של סטאוויסק.
- רבי אליהו משה לוין, כיהן ברבנות ז'ולודק בשנים ה'תרל"ט - ה'תרס"ג והקים בעיר ישיבה.
- רבי שמואל רבינוביץ, כיהן ברבנות ז'ולודק בשנים ה'תרס"ג - ה'תרע"א ולאחר מכן נתמנה לרבה של מוסקבה.
- רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי, בנו של רבי חיים לייב מישקובסקי, כיהן ברבנות ז'ולודק בשנים ה'תרע"ג - ה'תרע"ט במקביל לעמיתו רבי צבי אריה לוריא, ולאחר מכן כיהן ברבנות ורונובה וקרינקי.
- רבי צבי אריה לייב לוריא בנו של רבי משה בצלאל לוריא, כיהן ברבנות ז'ולודק בשנים ה'תרע"ג - ה'תרצ"ג, עד שנת ה'תרע"ט במקביל לעמיתו רבי חזקיהו מישקובסקי ולאחר מכן כרב יחיד עד לפטירתו.
- רבי אלחנן סורוצקין חתנו של רבי צבי אריה לוריא. כיהן ברבנות ז'ולודק בשנים ה'תרצ"ג - ה'ת"ש.
קישורים חיצוניים
- ספר יזכור לקהילת ז'ולודק, בספריית העיר ניו יורק
- ז'ולודק (Żołudek), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- ז'ולודק באתר השטעטל הווירטואלי (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ שמעון אליעזר פרידנשטיין, עיר גיבורים, עמ' 86, באתר היברובוקס
- ^ חתום על מכתב וגביית עדות בתוך רבי ברוך מרדכי ליבשיץ, ברית יעקב ח"ב סימן כ"א, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)