זירוי טרופוספירי
זירוי טרופוספירי (באנגלית גם טרופוסקאטר מ-Tropospheric scatter) הוא תהליך פיזור גלי רדיו לשכבת הטרופוספירה, המבוצע בדרך כלל לתועלתן של תחנות רדיו וטלוויזיה. מטרת הזירוי היא לאפשר לגלי הרדיו להגיע למרחקים גדולים במיוחד, כדי לשדר למרחק של מאות קילומטרים, גם לאזורים אליהם אין קו-ראייה ישיר. אמצעי השידור המשתמש באפקט זה מכונה טרופוסקאטר.
זירוי טרופוספירי משמש להקמת קוי תקשורת לאזורים מרוחקים. אנטנות דיפול גדולות משדרות אל שכבת הטרופוספירה אות רדיו בעוצמה גבוהה, המכוון לנקודה שבאמצע הדרך בין אתר השידור לאתר הקליטה. חלק מהאות המשודר מוחזר מהטרופוספירה (בדומה לאפקט של מראה), ונקלט באנטנות שבאתר הקליטה. היכולת להשתמש בזירוי לשידור לאזורים מנותקים ומרוחקים תרמה לשימושיותו בהקמת רשתות תקשורת צבאיות. במהלך המלחמה הקרה הקים חיל האוויר האמריקני מערך תקשורת טרופוספרי נרחב בשם "White Alice", שמרכזו היה באלסקה. כיום משתמש צבא ארצות הברית במערכות טרופוסקאטר טקטיות מתוצרת ריית'און לתקשורת למרחקים ארוכים.
לאחר מלחמת ששת הימים שימש ערוץ טרופוסקאטר את צה"ל לקשר רדיו בין שארם א-שייח' למרכז הארץ. האנטנות של ערוץ זה בשארם א-שייח' נפגעו בתקיפה אווירית מצרית שנערכה מיד עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים.