זירוי טרופוספירי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תרשים המאייר את ההבדל בין תקשורת בקו-ראיה לבין תקשורת באמצעות זירוי טרופוספירי
מערכת טרופוסקאטר טקטית של צבא ארצות הברית
האנטנות של עורק ה"זירוי הטרופוספרי" בשארם א-שייח', לאחר שנפגעו מירי תותחי מטוסים מצריים, בפתיחת מלחמת יום כיפור, ב-6 באוקטובר 1973.

זירוי טרופוספירי הוא תהליך פיזור גלי רדיו לשכבת הטרופוספירה, המבוצע בדרך כלל לתועלתן של תחנות רדיו וטלוויזיה. מטרת הזירוי היא לאפשר לגלי הרדיו להגיע למרחקים גדולים במיוחד, כדי לשדר למרחק של מאות קילומטרים, גם לאזורים אליהם אין קו-ראייה ישיר. אמצעי השידור המשתמש באפקט זה מכונה טרופוסקאטראנגלית: Tropospheric scatter).

זירוי טרופוספירי משמש להקמת קווי תקשורת לאזורים מרוחקים. אנטנה פרבולית גדולה משדרת אל שכבת הטרופוספירה אות רדיו בעוצמה גבוהה, המכוון לנקודה שבאמצע הדרך בין אתר השידור לאתר הקליטה. חלק מהאות המשודר מוחזר מהטרופוספירה (בדומה לאפקט של מראה), ונקלט באנטנות פרבוליות שבאתר הקליטה. כיוון שרק חלק קטן מהאות המשודר נקלט באנטנה הקולטת, נדרשים משדרים בעוצמה גבוהה ומקלטים בעלי רגישות גבוהה. מערכות קשר טרופו קיימות כמערכות נייחות וכמערכות ניידות.

היכולת להשתמש בזירוי לשידור לאזורים מנותקים ומרוחקים תרמה לשימושיותו בהקמת רשתות תקשורת צבאיות. במהלך המלחמה הקרה הקים חיל האוויר האמריקני מערך תקשורת טרופוספרי נרחב בשם "White Alice", שמרכזו היה באלסקה. כיום משתמש צבא ארצות הברית במערכות טרופוסקאטר טקטיות מתוצרת ריית'יאון לתקשורת למרחקים ארוכים.

עם צמיחתה של התקשורת הלוויינית, היא נותנת מענה לקשר רדיו לטווח ארוך, והצורך בזירוי טרופוספירי פחת.

בצה"ל

מלחמת ששת הימים, שבה כבשה ישראל את סיני, יצרה צורך בקשר רדיו לטווח ארוך, סוג קשר שלא היה בו צורך בישראל קודם לכן. כמענה לצורך זה שימש ערוץ טרופוסקאטר את צה"ל בשתי דרכים:

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זירוי טרופוספירי בוויקישיתוף
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38282087זירוי טרופוספירי