ז'ול גופה

ז'ול גופה (בצרפתית: Jules Gouffé; פריז 1807 – ניי-סיר-סן 1877) היה שף ומגדנאי נודע, שכונה "מבשרו של הבישול הקישוטי" (l'apôtre de la cuisine décorative). לגופה הייתה השפעה עמוקה על התפתחות הגסטרונומיה הצרפתית, בשל הידע הרב שצבר ושאותו הציג בספריו "livre de cuisine" (ספר הבישול) ו"livre de pâtisserie" (ספר המגדנאות). העריצו אותו שפים כגון פייר ארמה וברנאר לואזו, ומורשתו עודנה חיה וקיימת אצל טבחים כיום.

ביוגרפיה

הוא החל להתלמד אצל אביו, שהיה בעל מגדנייה ברחוב נב סן-מרי, פריז. גופה נהפך לתלמידו של מארי-אנטואן קארם בהיותו בן 16, והוא נשאר איתו במשך שבע שנים. האגדה מספרת שקארם, שהיה עובר אורח ליד חנותו של גופה, נעצר להתפעל מה-pièces montées (קישוטי ממתקים, שנעשו לשם ראווה ולא לשם אכילה ושימשו בעבר בארוחות חגיגיות) שנשקפו מהחנות. הוא שיבח את האומן והציע לקחת את בנו תחת חסותו.

ב-1840 פתח גופה חנות ברי די פובור סנט-אונורה שם מהר מאוד שמו הלך לפניו. הוא מכר את החנות ב-1855 ופרש.

ב-1867 הוא נענה להצעה מאלכסנדר דיומא האב וברון בריס, להיות שף מועדון רוכבי הסוסים של פריז. בזמן שהחזיק במשרה זו הוא החל לכתוב ספרים שהביאו לו תהילה וממון. רוב עבודתו תורגמה לאנגלית בידי אחיו, אלפונס גופה, שהיה השף מגדנאי של המלכה ויקטוריה.

ספריו

Le livre de cuisine (The Royal Cookery Book)
Le livre de pâtisserie (The Royal Book of Pastry and Confectionery) 1873 Librairie Hachette
Le livre des conserves (The Book of Preserves)
Le livre des soupes et des potages