ז'אן מונה
ז'אן אומר מארי גבריאל מונה (בצרפתית: Jean Omer Marie Gabriel Monnet; 9 בנובמבר 1888 – 16 במרץ 1979) נחשב במידה רבה לאבי האיחוד האירופי ולמי שטווה את עבודת "מאחורי הקלעים" הרבה במטרה ליצור את ההבנות בין הממשלות הרבות למען יצירתו של האיחוד.
השנים הראשונות
מונה נולד בעיר קוניאק שבצרפת למשפחה של סוחרי קוניאק. בהיותו בן 16 זנח את חוק לימודיו ועבר ללונדון. במהלך מלחמת העולם הראשונה הוכיח מונה כישרון בתחום ניהול האספקה. לשיטתו, הדרך היחידה של מדינות ההסכמה לפתור את המצב שאליו נקלעו הייתה לשתף פעולה בתחום האספקה בצורה נרחבת. בזכות הצלחתו בעניין, עם תום המלחמה נתמנה לסגן מזכ"ל ארגון "חבר הלאומים" שקדם לאו"ם והוקם על ידי ראש ממשלת צרפת ז'ורז' קלמנסו ושר החוץ הבריטי ארתור ג'יימס בלפור. הוא החזיק בתפקיד זה עד 1923, אז נקרא לסייע להציל את העסק המשפחתי אשר נקלע לקשיים כלכליים. מאוחר יותר, במהלכן של שנות ה-20 של המאה ה-20, מיצב את מעמדו ככלכלן בינלאומי. ככזה, פעל והצליח לקדם את כלכלתן של מדינות רבות במרכזה ובמזרחה של אירופה (פולין, רומניה וכו'). בתוך כך, בזכות ניסיונו בתחום היחסים הכלכליים הבינלאומיים נתמנה ב-1929 למנהל בנק בסן פרנסיסקו. בשנות השלושים עבר לסין בעקבות הזמנתו של צ'יאנג קאי שק לסין, על-מנת לשדרג את ארגון הרכבות במדינה המתפתחת.
שנות מלחמת העולם השנייה
במהלך מלחמת העולם השנייה פעל מונה למען איחודן של צרפת ובריטניה כדי לעמוד נוכח האיום הנאצי. לאחר נפילת צרפת בידי גרמניה הנאצית, נקרא מונה לסייע לבריטים בניהול האספקה לצורכי המלחמה. תפקיד זה ביצע מארצות הברית, שם נתמנה ליועץ לנשיא רוזוולט בעניין הסיוע האמריקאי לבריטניה. טרם כניסתה של ארצות הברית למלחמה, ייסד מונה רכבת משומנת של אספקה שוטפת לבריטניה כדי לעמוד מול הורמאכט. כמו כן מיוחסת לו האימרה שרוזוולט השתמש בה כדי לתרץ את עזרתה של ארצות הברית לבריטניה ולמעורבותה במלחמה באירופה: "ארצות הברית היא ארסנל של דמוקרטיה". בכך העמיד אינטרס טרנס-אטלנטי סולידרי למען דמוקרטיה באירופה, כנגד משטר הדיכוי של היטלר.
ב-1943 הצטרף למועצת השחרור הלאומית שפעלה לשחרור צרפת מאדמת אלג'יר. שם התייחס לצורך האדיר של מדינות אירופה להתאחד על-מנת להבטיח שגשוג ורווחה כלכלית:
לא יהיה שלום באירופה, אם מדינות יוקמו מחדש על בסיס שלטון לאום... מדינות אירופה קטנות מדי מכדי להבטיח לעמיהן את השגשוג והתפתחות החברתית הנדרשים. המדינות האירופיות צריכות לקום יחד כפדרציה...
יצירת השוק האירופי המשותף
מיד לאחר סיום מלחמת העולם השנייה הציע מונה את "תוכנית מונה", שהתקבלה על ידי שארל דה גול, לפיה תקבל צרפת את השליטה הכלכלית על חבלי כרית הפחם בגרמניה, חבל הרוהר וחבל הסאר. בשנת 1947 קיבלה צרפת, בסיוע ארצות הברית את השליטה על חבל הסאר, תוך יצירת הפרוטקטורט של חבל הסאר, שהתקיים עד 1956. צרפת הייתה זכאית לתוצרת כריית הפחם מן החבל עד 1981.
בד בבד עם המשאים ומתנים על הסכם הרוהר שהגדיר את מחויבויותיה הכלכליות העתידיות של מערב גרמניה, הגיעו מונה ושר החוץ הצרפתי, רובר שומאן, לרעיון של הקמת קהילה אירופית כלכלית משותפת לניצול יעיל והדדי של משאבי הפחם והברזל לתעשיית פלדה אירופית משותפת, שיהיה בכוחה ללכד את מערב אירופה כנגד הסכנה הקומוניסטית ולמנוע התלקחות מלחמה נוספת באירופה. ב-9 במאי 1950 ובהסכמתו של קנצלר גרמניה, קונרד אדנאואר, פרסם שומאן את הצהרת ממשלת צרפת (שנוסחה על ידי מונה) לפיה יאוחדו תעשיות הפחם והפלדה של גרמניה וצרפת, ומדינות מערב-אירופיות אחרות החפצות להצטרף, תחת מועצה מנהלת אחת. כך נוסדה ב-1951 קהילת הפחם והפלדה האירופית, שאיגדה את תעשיות הפחם והפלדה של צרפת, גרמניה, איטליה, הולנד, בלגיה ולוקסמבורג. מונה נבחר לנשיא הקהילה הראשון, תפקיד בו נשא עד 1955.
מונה לא הסתפק בקהילה וביקש לייצר תשתית כלכלית ליצירת "ארצות הברית של אירופה המערבית", בהתאם לדו"ח ספאק. הרעיון קרם עור גידים והגיע לבשלות בהסכם רומא, שיצר את השוק האירופי המשותף בשנת 1957.
ב-1963 הוענקה למונה מדליית החירות הנשיאותית.
חיים פרטיים
מונה היה נשוי לגרושה איטלקייה, קתולית כמותו, אשר היה לה בן מנישואים קודמים. לזוג היה ילד משותף אחד.
מורשת
בשנת 1988 הועברה גופתו לקבורה בפנתאון של פריז.
שמעון פרס התייחס מספר פעמים לתרומתו של מונה לצרפת ולאירופה וטוען כי הוא הצרפתי החשוב בעת המודרנית, אף יותר מדה גול ומנפוליאון.[1][2]
קישורים חיצוניים
- ז'אן מונה (1888 - 1979), אתר הקתדרה על שם ז'אן מונה, אוניברסיטת בן-גוריון
הערות שוליים
- ^ עקיבא אלדר, שמעון פרס: פתאום נהייתי פופולרי, ממש כוכב נולד, באתר TheMarker, 13 בספטמבר 2007
- ^ על פי ציטוט של מריו מונטי בראיון עם דנה ויס ב"פגוש את העיתונות" ב-27 באוקטובר 2012
