ורנר פון בלומברג
 | |
| ורנר פון בלומברג בשנת 1934 | |
| לידה |
2 בספטמבר 1878 שטארגרד בפומרניה, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
14 במרץ 1946 (בגיל 67) נירנברג, גרמניה בשלטון בעלות הברית .svg){kind=small} |
| כינוי | "האריה מגומי" |
| השתייכות |
הקיסרות הגרמנית  רפובליקת ויימאר  גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1897–1938 (כ־41 שנים) |
| דרגה |
 גנרל-פלדמרשל |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-1 שר ההגנה של גרמניה הנאצית | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
| |
ורנר פון בלומברג (בגרמנית: Werner Eduard Fritz von Blomberg; 2 בספטמבר 1878 – 14 במרץ 1946), היה שר המלחמה של גרמניה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה.
קורות חייו
תחילת דרכו
נולד בפומרניה (כיום בפולין) לאֵמה ואמיל פון בלומברג, קצין בצבא הפרוסי. הוא למד בבית ספר צבאי בקרבת ברלין וב-1897 החל בקריירה צבאית כסגן ברגימנט הרובאים ה-73 (הנובר - הנסיך אלברכט, נסיך פרוסיה). בשנים 1907–1910 עבר הכשרה באקדמיה הצבאית בברלין והוצב בסיומה במטה הכללי. בשנת 1911 קודם לדרגת האופטמן. במלחמת העולם הראשונה שימש בתחילה כקצין מטה של דיוויזיית המילואים ה-19, והשתתף עמה בין היתר בקרב על המארן ובקרב ורדן. בשנת 1916 קודם לדרגת מיור ושימש כקצין המטה הבכיר בהארמייה השביעית. על תרומתו במלחמה בחזית המערבית זכה לעיטור פור לה מריט.
קריירה פוליטית וצבאית
לאחר המלחמה טיפס בתפקידי הפיקוד הצבאיים ובשנת 1925 התמנה כראש המחלקה להכשרת חיילים במשרד ההגנה. בשנים 1929–1933 שימש כמפקד הדיוויזיה ה-1, וכמפקד הצבאי העליון של פרוסיה המזרחית. פון בלומברג סבר שעל מנת שגרמניה תשיג את מעמדה הראוי בקרב העמים נחוצה מלחמת עולם נוספת. בשנת 1928 ביקר בברית המועצות לצורך הרחבת הסיוע הצבאי לסובייטים והתיאום הביטחוני עמם. ביקור זה חיזק את השקפותיו שהדרך הטובה ביותר לגייס את כל משאבי המדינה ולהכין את החברה למלחמה טוטלית היא הפיכת גרמניה לדיקטטורה. בביקורו בארצות הברית ב-1931 הביע עמדות פרו-נאציות ועשה כך גם כראש המשלחת הצבאית הגרמנית לוועדה הבינלאומית לפירוק החימוש בז'נבה. בשנים 1932–1933. השקפותיו של פון בלומברג ייצגו גם חלק נרחב מצמרת הוורמאכט.
עוד בטרם עלה היטלר לשלטון בינואר 1933, מינה הנשיא פאול פון הינדנבורג את פון בלומברג לשר ההגנה (המינוי נעשה בניגוד לחוקי רפובליקת ויימאר). במקביל הועלה לדרגת גנרל. למרות שבתחילה יחסיו של פון בלומברג עם ארנסט רהם והאס אה היו טובים, המצב השתנה כאשר רהם שאף למיזוג הוורמאכט לתוך האס אה דבר זה עמד בניגוד גמור להשקפותיו של פון בלומברג. המצב החמיר עם צירופו של רהם לממשלה. פון בלומברג רצה להוכיח את נאמנותו של הוורמאכט לעקרונות הנאצים ויזם בתחילת 1934 חוק שלפיו כל היהודים בצבא שוחררו לאלתר תוך שלילת דרגותיהם. בנוסף, שכנע את היטלר שעליו להיפטר מרהם ומהאס אה כדי לזכות בתמיכת הצבא. היטלר שוכנע וחיסל את צמרת האס אה ביולי 1934, באירוע שכונה ליל הסכינים הארוכות. פון בלומברג לא הגיב כלל, למרות רציחתם של שני קצינים בכירים באירוע, קורט פון שלייכר ופרדיננד פון ברדוב. לאחר מותו של פון הינדנבורג באוגוסט אותה שנה, חייב בלומברג את כל חיילי הצבא להישבע אמונים להיטלר.
בשנת 1935, כאשר הפך משרד ההגנה למשרד המלחמה, נתמנה בלומברג לשר המלחמה וגם למפקד העליון של הכוחות המזוינים, מינוי שהיה לצנינים בעיני מתחריו ובפרט בעיני הימלר וגרינג. בשנת 1936 קודם לדרגת גנרלפלדמרשל. בסוף ינואר 1937 הצטרף למפלגה הנאצית וקיבל את "עיטור הזהב" מטעמה.
בנובמבר 1937 השתתף פון בלומברג בוועידת הוסבאך והביע את הסתייגותו מתוכניתו של היטלר ליציאה קרובה של גרמניה למלחמה.
בסוף ינואר 1938 נאלץ להתפטר מתפקידו כשר בעקבות הסתבכות בפרשה לא צנועה. כאקט אחרון של נאמנות הוא המליץ על היטלר כיורשו בתפקיד. ימים ספורים לאחר מכן אף שוחרר מן הוורמאכט.
פרשה זו, המכונה פרשת בלומברג-פריטש, על שמו של בלומברג, ומחליפו בתפקיד ורנר פון פריטש, שעד מהרה הסתבך אף הוא בשערורייה דומה ופוטר, מסמנת את השתלטותו האישית של היטלר על הוורמאכט. ב-4 בפברואר נכנס היטלר לתפקידו של פון בלומברג.
אחרית ימיו
בלומברג יצא עם אשתו לירח דבש מורחב בקאפרי שבאיטליה וקיבל מענק פרישה של חמישים אלף מארקים ופנסיה של פלדמרשל, בעוד שבציבור פורסם שפרישתו נבעה מסיבות בריאות. הוא ניסה לחזור פעם אחת לצבא אחרי פרישתו, הוא שלח להיטלר מכתב שבו הוא מבטיח להתגרש מאשתו אם היטלר יחזיר אותו לתפקידו, היטלר דחה את הצעתו.[דרוש מקור] לאחר שובם מאיטליה התיישבו בלומברג ואשתו בעיר הקיט הבאווארית באד ויזה וחיו בה באלמוניות.
בשנת 1945 נתפס בלומברג על ידי בעלות הברית, הושם במעצר והעיד במסגרת משפטי נירנברג.
ורנר פון בלומברג מת מסרטן בכלא נירנברג ב-14 במרץ 1946 ונקבר בקבר לא מסומן ללא טקס. מאוחר יותר, גופתו נשרפה, ואפרו נטמן בביתו שבבאד ויזה. פון בלומברג היה נשוי פעמיים. מרעייתו הראשונה, שרלוט הלמיך (נישאו ב-1904, נפטרה ב-1932), נולדו לו חמישה ילדים.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ורנר פון בלומברג |
- ביוגרפיה (באנגלית)
- ביוגרפיה ותמונות, באתר המוזיאון להיסטוריה גרמנית (בגרמנית)
- ורנר פון בלומברג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ורנר פון בלומברג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
