ורוניקת השדה
 ורוניקת השדה
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | צינוראים |
| משפחה: | לחכיים |
| סוג: | ורוניקה |
| מין: | ורוניקת השדה |
| שם מדעי | |
 Veronica arvensis
| |
ורוניקת השדה (שם מדעי: Veronica arvensis) צמח עשבוני חד-שנתי נדיר, שעיר וצבע הפרחים תכלת ממשפחת הלחכיים (בעבר שויך למשפחת הלועניתיים)[1][2]. פריחתה בין סוף פברואר עד תחילת יוני בשפלה המרכזית והצפונית, בהר הצפוני ובהר המרכזי של ישראל[3].
בית גדול ותפוצה
וֵרוֹנִיקַת הַשָּׂדֶה גדלה בשדות בור ובסלעים. טיפוס תפוצתה: אירו־סיבירי, ים תיכוני ואירנו־טורני. תפוצתה העולמית רחבה והיא משתרעת: במקרונזיה, בצפון מערב אפריקה (מרוקו, אלג'יריה, תוניס), בכל אירופה עד דרום מערב סיביר ועד מערב ההימלאיה. היא חדרה לאמריקה הדרומית והצפונית. היא גדלה בשרון, בדרום מישור החוף, בשפלה, בהרי יהודה, בגליל העליון, בבקעת כנרות, ובגולן.
מורפולוגיה
צמח עשבוני חד-שנתי שרוע שגבהו 10 עד 25 ס"מ. כל איברי הצמח מכוסים שערות עדינות וקצרות וביניהן, בדלילות, שערות בלוטיות ארוכות יותר.
הגבעולים שעירים, עגולים, עדינים, מזדקפים עד זקופים, פשוטים או מעט מסתעפים. שערות הגבעול אינן בלוטיות.
הלוואים חסרים.
העלים פשוטים, התחתונים נגדיים לרוב, העלים המלווים את הפרחים מסורגים[4]. העלים התחתונים ביותר בעלי פטוטרת; עלי הפרחים יושבים, העליונים מוארכים עד אזמליים, תמימים[5].
טרף העלה חרוקים באופן ברור. צורת המתאר של הטרף דמוי ביצה, אורך העלים שווה לרוחבם או עד פי 2.5 מרוחבם, בסיסם קטום.
האשכולות דמויי שיבולת, צפופים למדי, מתארכים בעת הבשלת פרי;
הפרחים דו-זוויגיים, בעלי עטיף כפול, בלתי נכונים (אונות הכותרת בלתי שוות) ומאוחי עלי כותרת, כלומר עלי הכותרת מאוחים בבסיסם לצינור קטן והם נושרים כיחידה אחת.
הפרחים ערוכים אחד אחד בחיק העלים שצורתם אינה שונה משאר העלים שאינם נושאים פרחים בחיקיהם[4]. עוקץ הפרח ישר וקצר יותר (4 מ"מ) מאשר החפה והגביע.
הגביע מחולק עמקות לארבע אונות, שאינן מפושקות זוגות-זוגות. הזוג העליון קצר מהזוג התחתון. אונות הגביע דמוי אזמל, מכוסה בשערות בלוטיות.
הכותרת תכולה, גלגלית (האונות מפושקות וצינור הכותרת קצר מאוד), בלתי נכונה, האגן בעל 4 אונות מפושקות, זעירות ותכולות, העליונה רחבה יותר. קוטרה של הכותרת 3 עד 4 מ"מ.
האבקנים 2, מעורים בכותרת ובולטים מתוך הפרח[4]. הזירים נימיים, ארוכים וקירחים. המאבקים בעלי 2 לשכות, הנפתחות בחריץ אורך, דרכו משתחררת האבקה.
השחלה עילית, עשויה 2 עלי שחלה מאוחים, היוצרים 2 מגורות[6]. עמוד שחלה אחד, נימי, שאורכו אינו עולה על 1.2 מ״מ. הצלקת אחת ותמימה[7].
הפרי הוא הלקט פחוס, דמוי לב, עטוף בגביע משתייר, ריסני (נושא שערות בלוטיות בשפתו), בן 2 מגורות בכל מגורה 7 עד 10 זרעים[5]. ההלקט נפתח לאורך המחיצה שבין המגורות (לא במכסה), אורכה ורוחבה 3 מ"מ. אורך עוקצי ההלקטים 2.5 מ״מ לכל היותר והם קצרים מההלקטים[7]. המפרץ שבראש ההלקט עשוי בצורה זווית מחודדת, רוחבו של ראש ההלקט 3 עד 5 מ"מ[4]. גובה עמוד השחלה כאורך המפרץ בו הוא נמצא.
הזרעים צהבהבים, דמוי ביצה, שטוחים וגבשושיים, זעירים, אורכם לא יותר מ-1.7 מ"מ, בעלי אנדוספרם בשרני, המקיף את העובר הזקוף. הזרעים מופצים באמצעות הרוח.
הפריחה מסוף פברואר ועד תחילת יוני[3].
קישורים חיצוניים
- ורוניקת השדה, באתר ITIS (באנגלית)
- ורוניקת השדה, באתר NCBI (באנגלית)
- ורוניקת השדה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- ורוניקת השדה, באתר צמח השדה
- ורוניקת השדה, באתר צמחיית ישראל ברשת
- ורוניקת השדה, באתר Tropicos (באנגלית)
- ורוניקת השדה, באתר GBIF (באנגלית)
- ורוניקת השדה, באתר The Plant List (באנגלית)
- ורוניקת השדה, באתר IPNI (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ .Veronica arvensis L, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ Veronica arvensis L, WFO: World Flora Online. Published on the Internet, 18-7-2023
- ^ 3.0 3.1 ורוניקת השדה, באתר צמחיית ישראל ברשת
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 412-414
- ^ 5.0 5.1 Naomi Feinbrun-Dotha, Flora Palaestina – Part Three,, Jerusalem: The Israel Academy of Sciences and Humanities, 1978, עמ' 206
- ^ א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 400
- ^ 7.0 7.1 נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 611-615
38356464ורוניקת השדה