ורוות
וָרווֹת הן שכבות ריבוד עונתיות או שנתיות של סלעי משקע, אשר עוביין אינו עולה על מילימטרים ספורים. השימוש בצורת הרבים מצביע על שכבות זוגיות האופייניות לריבוד זה.
מקור השם Varv בשוודית, ובין פירושיו השונים: "היקפי", "בשכבות" ו"עיגול". כאשר נטבע הביטוי ב-1862 הוא שימש לתאר את השכבות השנתיות השונות במשקעי אגם קרחוני. בקונגרס הגאולוגי שנערך בסטוקהולם בשנת 1910 הציע הגאולוג השוודי גרארד דה גיר כי השם ישמש לתיאור רשמי של כל מערכת שכבות עונתית-שנתית, לאחר שהבחין בדמיון שבין ריבוד משקעים לטבעות שנתיות בחתכי עצים. עם זאת, הרעיון לפיו מתקיים קצב השקעה שנתי או עונתי היה מוכר לפחות מאתיים שנה קודם לכן.
היווצרות ורוות
ורוות נוצרות במגוון סביבות היווצרות ימיות ואגמיות ובשינויים שנתיים ועונתיים.
ורווה אופיינית לאגם קרחוני היא משקע בן שתי שכבות:
- שכבה ראשונה – ריבוד קיצי בהיר המכיל משקע גס-גרגיר הנוצר כאשר מי הפשרת שלגים מסיעים סחף אל האגם.
- שכבה שנייה – ריבוד חורפי וכהה המכיל משקע שחק זעיר-גרגיר (דטריטי) הנוצר כאשר פוחתת זרימת מים אל האגם ובעת קפיאת פני השטח שלו.
ורוות שנוצרו בקרקעית אגם מצביעות על גילו של האגם באמצעות מספר השכבות, ומספקות מידע על אירועים גאולוגיים שהשפיעו על התפתחותו.
בנוסף לשינויים עונתיים בתהליך ההשקעה וההרבדה, היווצרות ורוות תלויה בסביבה דלה בחמצן או כאשר מי הקרקעית מלוחים מאוד. בסביבה כזו אוכלוסיית היצורים במים דלילה ולא מתקיימים תהליכי ערבול ביוגניים (bioturbation) המשנים את הריבוד העדין של המשקע. דבר זה מאפשר את שימור הריבוד המקורי.[1]
בישראל
סלע מקומי שנוצר על ידי ורוות הוא חוואר הלשון האופייני לאזור דרום ים המלח. חוואר הלשון נוצר בתקופת הפליסטוקן. בתקופת הקיץ נוצרו שכבות דקיקות ובהירות של ארגוניט ואילו שכבות כהות יותר של חומר דטריטי (משקע זעיר-גרגיר שמקורו בשחק סלעים ביבשה) נוצרו בהשקעה חורפית על ידי סחף חרסיתי שהובא לאגם בחורף דרך הנחלים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ שלמה שובאל, צפונות כדור הארץ, האוניברסיטה הפתוחה, 2006, עמ' 382
