ויקטור קיהנה
 | |
| לידה |
28 במרץ 1857 מוגילנו, ממלכת פרוסיה  |
|---|---|
| פטירה |
9 בפברואר 1945 (בגיל 87) אלינגסהאוזן, גרמניה הנאצית  |
| השתייכות |
 צבא הקיסרות הגרמנית |
| תקופת הפעילות | 1876–1919 (כ־43 שנים) |
| דרגה | גנרל חיל התותחנים |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-25 מפקד הקורפוס ה-54 מפקד פלגת הארמייה קיהנה מפקד קורפוס המילואים ה-9 מפקד הקורפוס ה-11 מפקד קורפוס המילואים ה-5 מפקד הקורפוס ה-11 | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם הראשונה | |
ויקטור קיהנה (בגרמנית: Viktor Kühne; 28 במרץ 1857 – 9 בפברואר 1945) היה גנרל גרמני, שפיקד על כוחות במלחמת העולם הראשונה.
ביוגרפיה
ראשית חייו
קיהנה נולד ב-28 במרץ 1857 במוגילנו, ובשנת 1876 התגייס לצבא הפרוסי. בשנת 1902 הוא מונה למפקד הגדוד ה-1 ברגימנט הארטילריה ה-10 (הנובר ה-1 - פון שרנהורסט), ובשנת 1904 הוא מונה למפקד רגימנט הארטילריה ה-26 (הנובר ה-2), וב-18 במאי 1905 הועלה לדרגת אוברסט לוטננט. בשנת 1907 הוא מונה למפקד רגימנט ההדרכה של בית הספר לארטילריה, שם הועלה לדרגת אוברסט בשנת 1908. בשנת 1910 הוא מונה למפקד בית הספר לארטילריה, וב-2 ביולי 1913 הועלה לדרגת גנרל מיור ומונה למפקד חטיבת התותחנים ה-30 בשטרסבורג.
מלחמת העולם הראשונה
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה מונה קיהנה למפקד הדיוויזיה ה-25 (הדוכסות הגדולה של הסן), ולחם עימה במהלך המערכה על הגבולות והקרב על המארן. לאחר הנסיגה מהמארן, הדיוויזיה נלחמה באזור רואה, שם הועלה לדרגת גנרל לויטננט ב-27 בינואר 1915. ב-29 במאי 1915 הוא נפצע מרסיס, ובפברואר 1916 לחמה הדיוויזיה בגל הראשון שתקף בוורדן.
ב-4 בספטמבר 1916 מינה אותו הקיסר למפקד הקורפוס ה-54, אשר נלחם לראשונה בוורדן, אך הועבר להונגריה ב-12 באוקטובר. 16 ימים לאחר מכן, הוא מונה למפקד פלגת הארמייה קיהנה, אשר כללה את הדיוויזיות ה-41, ה-109, הבווארית ה-11 וה-113, ובנוסף את קבוצת הפרשים "שמטוב" (אשר כללה את דיוויזיות הפרשים ה-6 וה-7). ב-2 בדצמבר 1916 לחמה פלגת הארמייה בקרב אולטניה, וב-6 בדצמבר הגיעו כוחותיו אל מול בוקרשט. כהוקרה על תהלוכת הניצחון הוא קיבל את עיטור פור לה מריט ב-11 בדצמבר 1916. בינואר 1917 לחמו כוחותיו בקרב על פוטנה.
ב-2 בפברואר 1917 הוא מונה למפקד קורפוס המילואים ה-9, אבל ב-13 במרץ הוא מונה למפקד הקורפוס ה-11. במהלך הקרב השני על האן הוא הוביל את כוחותיו, וב-12 ביולי הוענק לו עיטור מסדר העיט האדום מדרגה שנייה עם עלי אלון וחרבות. ב-27 באוגוסט 1917 הוא מונה למפקד קורפוס המילואים ה-5 בחזית ורדן, אולם ב-21 בנובמבר הוא חזר לפקד על הקורפוס ה-11. בתחילת ינואר 1918 הוא היה אחראי על האימונים לקראת מתקפת האביב המתוכננת, ובפברואר נפרסו יחידותיו באגף השמאלי של הארמייה ה-17 ליד קמברה. באביב 1918 השתתף הקורפוס במתקפת האביב, ובאוגוסט הותקף בקרב אמיין. לאחר מכן לחם הקורפוס כנגד מתקפת מאה הימים של מדינות ההסכמה, ובתום המלחמה נתן לו פיקוד העליון את המשימה לבחון את האפשרות להגן על מחצית בלגיה המזרחית.
לאחר המלחמה פרש קיהנה מהצבא והתגורר באלינגסהאוזן, עד מותו ב-9 בפברואר 1945.
קישורים חיצוניים
30573743ויקטור קיהנה