ויקטור בוריסוביץ' חוסיד
 | |
| לידה |
25 בינואר 1903 פריבוז'ני, גוברניית אודסה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
14 בינואר 1974 (בגיל 70) קייב, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית, ברית המועצות  |
| השתייכות |
 הצבא האדום |
| תקופת הפעילות | 1922–1958 (כ־36 שנים) |
| דרגה |
 גנרל-מיור |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד החטיבה הארטילרית העשירית מפקד אוגדה ארטילרית של עתודות המטה הכללי, ולאחר מכן קצין קישור ארטילרי מפקד אוגדת המשמר הארטילרית הראשונה מפקד אוגדת הארטילריה השלישית | |
| עיטורים | |
|
עיטור לנין 3 עיטורי הדגל האדום גיבור ברית המועצות עיטור סובורוב בדרגה שנייה 2 עיטורי קוטוזוב בדרגה שנייה עיטור הכוכב האדום | |
| הנצחה | |
| שירו של נתן אלתרמן "גנרל חסיד" | |
ויקטור בוריסוביץ' חוסיד (ברוסית: Виктор Борисович Хусид; 25 בינואר 1903 – 14 בינואר 1974) היה גנרל יהודי בצבא האדום במלחמת העולם השנייה, עליו כתב נתן אלתרמן את השיר "גנרל חסיד" בטור השביעי.
מהלך חייו
ויקטור בוריסוביץ' חוסיד נולד בשנת 1903 באוקראינה למשפחה יהודית ענפה בכפר הקטן פריבוז'ני (ברוסית: Прибужаны), המרוחק כ-130 ק"מ מהעיר אודסה. בילדותו למד בחדר ולאחר מכן עבר עם משפחתו לעיר הסמוכה ווזנסנסק. בשנת 1922, לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים, התגייס לצבא האדום ונכנס למכללה של חיל התותחנים באודסה, ולאחר מכן המשיך לשרת כקצין תותחנים בצבא האדום. בשנת 1937 סיים קורס לפיקוד צבאי בכיר.
במהלך מלחמת העולם השנייה, לאחר פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות בשנת 1941 היה חוסיד מפקד חטיבת תותחנים בדרגת פולקובניק (אלוף-משנה). בתחילת המלחמה יחידתו עברה בעיר ניקולייב[1], בעת הקרב על העיר דניפרופטרובסק, זרקו הנאצים, שידם הייתה אז על העליונה בקרב, כרוזים לעבר כוחותיו בהם קראו לו בשמו והציעו לו להפסיק את האש. בתגובה – הוא הגביר את האש. במשך חודש וחצי עיכבה החטיבה שבפיקודו את הכוחות הגרמניים ומנעה מהם לחצות את נהר הדניפר מזרחה. על כך הוענק לו אות ההצטיינות "הכוכב האדום". בהמשך הוזכר שמו פעמים אחדות לשבח בפקודות היום של סטלין. בחטיבה שתחת פיקודו זכו למעלה מחמישים לוחמים בתואר "גיבור ברית המועצות",
בשנת 1942 מונה חוסיד למפקד החטיבה הארטילרית העשירית, ולחם בקרב סטלינגרד ובקרב קורסק. בשנת 1943 היה מפקד אוגדה ארטילרית של עתודות המטה הכללי, ולאחר מכן קצין קישור ארטילרי בחזית וורונז'.
בשנת 1944 מונה למפקד אוגדת המשמר הארטילרית הראשונה, שהייתה מבין הראשונות ששחררו את אדמת אוקראינה ולאחר מכן המשיכה להילחם בפולין. באחד הקרבות נלחמו כוחותיו במשך שישים שעות נגד שתי אוגדות גרמניות והשמידו כוחות אויב רבים, כלי שריון ותותחים, כשחוסיד עצמו נמצא כל העת בקו האש. לקראת סיום המלחמה, בשנת 1945, מונה למפקד אוגדת הארטילריה השלישית והשתתף בהסתערות על דרזדן וברלין. ב-18 בנובמבר 1944 הועלה דרגת גנרל-מאיור ( מקבילה לדרגת תת-אלוף בצה"ל). על תפקודו במלחמה עוטר ב: עיטור לנין, 3 עיטורי הדגל האדום, עיטור סובורוב מדרגה שנייה, 2 עיטורי קוטוזוב מדרגה שנייה ועיטור הכוכב האדום.
בינואר 1945, בעקבות הניצחונות הסובייטים במערב פולין ובמזרח פרוסיה וכיבוש העיר ראדום, הזכיר סטלין בפקודת היום שלו לשבח את הגנרל חוסיד על ההסתערות מעבר לנהר הויסלה, והדבר התפרסם בעיתונות העברית בארץ ישראל[2].
הגנרל חוסיד היה אחד מ-305 גנרלים יהודים ששירתו בצבא האדום במלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה המשיך הגנרל חוסיד לשרת בצבא האדום ופרש לגמלאות ב-14 במאי 1958 והתגורר בקייב.
ויקטור בוריסוביץ' חוסיד נפטר ב-14 בינואר 1974 והוא קבור בבית הקברות בקייב.
שירו של אלתרמן
ב-17 בינואר 1945, כאשר נתפרסם בעיתונות העברית כי בפקודת היום שלו על הניצחון בחזית ראדום ציין סטלין לשבח את "הגנרל-מאיור חסיד" (כך נכתב שמו של חוסיד בתעתיק לעברית), הבין המשורר נתן אלתרמן כי מדובר בגנרל יהודי, ואכן לא טעה בהבחנתו. אלתרמן ראה בפועלו של הגנרל גם משום נקמה יהודית בנאצים ואת הגנרל כנציגם של דורות קודמים, ופרסם ב-19 בינואר 1945 שיר ב"טור השביעי" בעיתון "דבר" שנשא את הכותרת "גנרל חסיד".[3]
בשיר תיאר אלתרמן כיצד חייליו של הגנרל חסיד מהללים אותו על פיקודו בהתקפה ובהרעשה וקוראים לו מולודיץ – גיבור חיל:
"דיברו חיילים:
מולודיץ חסיד.
ארטילריה כזאת תביאנו עד וינה.
כבר ראינו מראות, כבר טעמנו יריד,
אבל אטוט חסיד – מולודיצ'ינה.
אלתרמן צירף למעריצים גם שלושה אבות דמיוניים של גנרל חסיד, שהיו לדעת אלתרמן גם הם חסידים:
ואבות אבותיו,
חסידים גם הם,
ניצבים על ענן שעמד משוט הלאה,
ואומרים: תפילתו, ברוך השם, עושה רעש גדול
בישיבה של מעלה.
להלן מביא אלתרמן מביא את דבריהם של השלושה. האחד המשווה אותו לרב הנודע מחסידות טולנא אומר:
מה נאמר ומה נדבר ? שפתותיחנו תדלנה.
זה הקט מעורר עולמות עליונים
כמעט כמו רב דויד'ל מטלנה.
השני אומר:
וצויין הוא לשבח במטה העליון,
גם למטה
וגם למעלה.
והשלישי מוסיף
כן עיניים ממנו אינני גורע.
זה נכדי, בעֹברו שם לפני התבה
שערים שערים הוא קורע!
אלתרמן, שהיה חילוני ורחוק ממיסטיקה יהודית, בחר בשיר זה לתת ביטוי מיסטי לדיאלוג של הגנרל עם אבותיו, כביטוי לנקמת גנרל יהודי על השואה. הוא נקט סגנון זה גם בשירו "גנרל המן" אודות הגנרל הנאצי אדולף האמן, אותו ראה כאחד ממשיכיו בני זמננו של המן האגגי.
לקריאה נוספת
- פיודור דוידוביץ' סברדלוב, גנרלים יהודים בצבא הסובייטי במלחמת העולם השנייה. הוצאת מערכות, 1996.
- מרדכי נאור הטור השביעי, מסע בעקבות הטורים האקטואליים של נתן אלתרמן. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2006.
קישורים חיצוניים
- גנרל חסיד, דבר, 17 ביוני 1945
- המשורר והשואה באתר של ד"ר מרדכי נאור.
הערות שוליים
- ^ http://speculations.us/InIndex/Book4_R/B_2_War_R.htm Ilia Kogan, Memories and Speculations, מסת"ב 978-1-60-746000-8 (ברוסית)
- ^ "חסיד ובן חיל", משמר, 17 בינואר 1945
נכבשו ראדום ומאות ישובים בפולין ושלוסברג בפרוסיה, דבר, 17 בינואר 1945 - ^ השיר "גנרל חסיד", דבר, 19 בינואר 1945
25208598ויקטור בוריסוביץ' חוסיד