ויליאם קולבי
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. ויליאם איגן קולבי (באנגלית: William Egan Colby; 4 בינואר 1920 – 27 באפריל 1996) הוא פעיל ציבור אמריקאי, שכיהן כראש ה-CIA בין השנים 1973–1976 תחת נשיאי ארצות הברית ריצ'רד ניקסון וג'רלד פורד[1].
ביוגרפיה
קולבי נולד וגדל בסיינט פול. הוא השלים תואר ראשון מטעם אוניברסיטת פרינסטון ותואר נוסף במשפטים מטעם אוניברסיטת קולומביה בשנת 1940. בשנת 1941 התגייס לצבא ארצות הברית, הוסמך כקצין חי"ר והוצב ב-OSS[2]. קולבי לקח חלק במבצע ג'דבורו ושימש כמפקד צוות כוחות מיוחדים בצרפת ונורווגיה, שביצע פשיטות על מטרות צבאיות של גרמניה הנאצית[3]. לקולבי הוענק כוכב הכסף על גבורתו במלחמה. לאחר המלחמה עבד קולבי זמן קצר כעורך דין במשרד עורכי הדין של ויליאם דונובן ולאחר מכן התגייס לסוכנות הביון המרכזית. הוא שימש במגוון תפקידי שטח, מטה ופיקוד. במהלך מלחמת וייטנאם, שימש קולבי כראש שלוחת הסוכנות בסייגון וכראש אגף המזרח הרחוק שלה והיה מעורב במבצע פניקס[4]. כסגן ראש הסוכנות למבצעים ניסח קולבי צו המחייב את עובדי ה-CIA לדווח על כל חשד לפגיעה בחוק או בהצהרות היסוד של הסוכנות, שכונה "תכשיטי המשפחה".
בשנת 1973 מינה אותו הנשיא ניקסון לראש הסוכנות[5]. במהלך כהונתו נדרש קולבי להתמודד עם המתיחות בין המעצמות במהלך מלחמת יום הכיפורים[6] ועם טענות הסנאט של ארצות הברית כי הסוכנות מטייחת פעילות חשאית לא חוקית. בשל טענות אלו העביר קולבי את המסמך שחיבר, "תכשיטי המשפחה", לקונגרס משום שחשב שזוהי הדרך להבריא את הסוכנות ממבצעים שכאלו[7]. ב-4 בנובמבר 1975, במסגרת מה שכונה טבח ליל כל ה"קדושים" והיה ארגון מחדש שעשה נשיא ארצות הברית, ג'רלד פורד, בעקבות פרשת ווטרגייט החליט הנשיא על סיום תפקידו של קולבי. לקולבי הוצע להתמנות לנציג הקבוע של ארצות הברית בנאט"ו, אך הוא סירב. קולבי טבע בעת שחתר בקאנו שלו בנהר הפוטומק בשנת 1996.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ אמיר אורן, הנרי קיסינג'ר: "אתם יודעים שהצלנו אתכם ב-73', נכון?" 04.10.2013, באתר TheMarker.
- ^ יוסי מלמן, סיפורו החידתי של המרגל וכוכב הבייסבול היהודי בסרט חדש, באתר מעריב אונליין, 15 ביוני 2019.
- ^ וא"ב גריפין, "סוכני הביון הלוחמים", הוצאת מטר, 2001, עמוד 5, "ולסגן ויליאם קולבי, חי"ר, צבא היבשה של ארצות-הברית, סופח ל-OSS (לימים שגריר וראש ה-CIA). ראשי "צוות ג'דברג" שפעלו בצרפת ובנורווגיה הכבושות בידי הגרמנים, שהכתיבו את אמות-המידה לאומץ, תבונה, לפטריוטיות וליושרה אישית, נושא לחיקוי לאלפים שפסעו בעקבותיהם ב-OSS וב-CIA".
- ^ דגנית אנילי, "נמצאה גופתו של ראש ה-C.I.A לשעבר", מבט מל"מ, גיליון 14, ספטמבר 1996, עמוד 13.
- ^ כלילה מגן, "חשופים בעלטה : המוסד, השב"כ והתקשורת הישראלית", ידיעות ספרים, 2017, עמוד 51.
- ^
אמיר אורן, זו לא היכולת, זה הרצון, באתר הארץ, 3 ביולי 2014.
- ^ כלילה מגן, "חשופים בעלטה : המוסד, השב"כ והתקשורת הישראלית", ידיעות ספרים, 2017, עמוד 72.
 ראשי ה-CIA
|
|---|
