ויליאם זיגלר
ויליאם זיגלר (באנגלית: William Ziegler; 1 בספטמבר 1843 - 25 במאי 1905) היה תעשיין אמריקאי שנמנה עם מקימי חברת אבקת האפייה המלכותית (Royal Baking Powder Company). לבסוף נקלע לעימות משפטי עם שותפיו לעסק. מלבד זאת, עסק בארגון משלחות לחקר האזור הארקטי ובהשטת יאכטות.[1]
ביוגרפיה
זיגלר נולד בביבר קאונטי, פנסילבניה, להורים ממוצא גרמני. אביו, פרנסיס זיגלר, נפטר בילדותו, ב-1846, ואמו ארנסטין זיגלר התחתנה ב-1848 עם קונרד ברנדט. בעקבות כך העתיקה המשפחה את מגוריה למוסקטין, איווה, שם הייתה לאביו החורג חווה.[2] זיגלר רכש את חינוכו בבתי הספר הציבוריים באזור, והיה לשוליית דפס במשרד של עיתון מקומי. לאחר מכן היה לקופאי בבית מרקחת, ולמד טלגרפיה וכימיה.[1] ב-1862 נרשם ללימודים במכללת איסטמן לעסקים בניו יורק. לאחר שהשלים את לימודיו החל לעבוד בחברת תרופות וכימיקלים סיטונאית, שבה עבד משנת 1863 עד 1868. באותה תקופה גם למד קורס במכללה לרוקחות.[2]
חברת אבקת האפייה המלכותית
ב-1870 הקים יחד עם ג'וזף כריסטופל הוגלנד וג'ון ה. סיל את חברת הכימיקלים המלכותית, שהפכה לאחר מכן לחברת אבקת האפייה המלכותית. ב-1888 מכר את מניותיו בחברה בעבור 4 מיליון דולר. בכסף שקיבל במכירה זו קנה לאחר מכן את חברת אבקת האפייה פרייס משיקגו ואת חברת הכימיקלים טרטר מג'רזי סיטי, ניו ג'רזי.[1]
פרשיות משפטיות
זיגלר זכור בתור התובע, במשפט שבו ניסה למנוע את הוצאתה לפעול של עסקה, בין חברת המים של לונג איילנד לבין עיריית ברוקלין.[3] במשפט זה, שבו ייצג את האינטרסים של משלם המיסים, זכה לתמיכה ציבורית רחבה. גזר הדין צידד בעמדתו של זיגלר, וחסך למעלה ממיליון דולר וחצי לתושבי העיר. במשפט נוסף שיזם, שסב גם הוא סביב ענייני מס, תבע מחברת מסילות רכבת מברוקלין לשלם קרוב לחצי מיליון דולר מיסים לעיריית ברוקלין. במשפט ידוע נוסף, שאותו יזם כבעל מניות מיעוט בחברת מסילות רכבת משיקגו, מנע נזקים של כמיליון דולר, וקבע תקדים משפטי חשוב.[2]
משלחות לחקר האזור הארקטי
ערך מורחב – משלחת הקוטב של זיגלר
ב-1901 החל זיגלר לגלות עניין בחקר האזור הארקטי וארגן את משלחת הקוטב הראשונה שלו, שכללה שתי ספינות, "אמריקה" ו"בלגיקה", שאותן הפקיד בידיו של אוולין בריג בולדווין. לפי החזון של זיגלר, המדובר היה ב"קפיצה קטנה לקוטב" ("A Dash for the Pole"). באביב הבא העמיד זיגלר את מזכירו האישי, ויליאם ס. צ'אמפ, בראש משלחת סיוע, שיצאה לדרכה על הספינה פרית'ג'וף. חילוקי הדעות שגילה בולדווין עם נווט המשלחת, ג'והנסן, הובילו לפיטוריו מתפקידו. כשחזר בולדווין לארצות הברית, הודיע לו זיגלר כי הוא מנתק עמו כל קשר. המשלחת השלישית שארגן זיגלר, שהוסיפה לשהות באזור הארקטי בעת מותו, יצאה לדרכה בקיץ 1903 תחת פיקודם של אנטוני פיאלה (שהיה צלם במשלחת הקודמת, בפיקודו של בולדווין) וקפטן אדוארד קופין.[1]
האשמה במתן שוחד
בינואר 1902 הוגשו נגד זיגלר אישומים במתן שוחד, במסגרת פרשה הנוגעת לתחום אבקת האפייה, פרשה שהתעוררה בבית המחוקקים של מיזורי. המושל אודייל דחה את בקשתו של המושל דוקרי להעמיד את זיגלר לדין, והוא מעולם לא נשפט בגין האשמות אלו. זיגלר טען שהוא יכול היה להוכיח קיומו של אליבי, וכן טען שבולדווין עמד מאחורי העניין, ושהגה האשמה כוזבת.[1]
שיט ביאכטות
במשך תקופה מסוימת החזיק זיגלר ביאכטה חד-תורנית בשם "ת'יסטל" (Thistle), שעמה התחרה בגביע הקייזר (Kaiser's Cup) לשיט לאורך האוקיינוס האטלנטי. ביאכטה זו ערך מסעות שיט, ובאחד ממסעות אלו לדרום, באפריל 1895, דווח כי הוא מת בטביעה. שלושה ימים לאחר דיווח זה צץ והופיע שוב. בעיתוני התקופה נכתב כי גיסו, ג'ון ג. דמורסט, מת מרוב צער על מותו.[1]
חיים אישיים
באוגוסט 1886, בגיל 43, נישא זיגלר לגב' א. מ. גמבל מניו יורק. הוא שימש דירקטור בבנק הלאומי אירווינג, והיה חבר במועדונים הבאים: מועדון הדאון-טאון של ניו יורק, מועדון יוניון ליג של ברוקלין, הניו יורק, לרצ'מונט, מועדון היאכטות האטלנטי, מועדון יוניון ליג של שיקגו, אגודת ידידי מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, החברה הגאוגרפית האמריקאית, המועדון הארקטי של ניו יורק ומועדון הציד והדיג צ'אוגנווגה של קוויבק. בנוסף היה חבר באגודת הבונים החופשיים ובפרט בזרם מסדר אבירי היכל שלמה של הבונים החופשיים.
מותו
זיגלר מת ב-25 במאי 1905.[2][1] להלן ציטוט מהודעת הפטירה שלו שפורסמה בניו יורק טיימס:
- "ויליאם זיגלר מת בבית הקיץ שלו, בגרייט איילנד, דריאן, קונ., בשעה 6:45 הבוקר. הסיבה הישירה למוות הייתה שבץ. הוא עדיין לא הספיק להתאושש לגמרי מפציעות שמהן סבל בעקבות תאונת פגע וברח שבה היה מעורב באוקטובר האחרון, ולכך נוסף צער בשל תאונה קשה שאירעה לבנו המאומץ לפני שישה שבועות. בראשון האחרון לקה מר זיגלר בשבץ מוחי, ובליל שני ד"ר אוורי, הרופא המטפל, הרים ידיים. בנו, בן ה-13, לא יוכל לנכוח בהלוויה בשל פציעותיו. למזכירו של מר זיגלר, מר צ'אמפ, שנמצא כעת בטרומסו, נורווגיה, נודע דבר מותו של מר זיגלר בטלפון. הוא אחראי על משלחת החילוץ שנשלחה לאתר את אנטוני פיאלה. הערב אושר כי הוא יגיע לאזור הארקטי בראשית חודש יוני. הלווייתו של מר זיגלר תיערך ביום שבת בצהריים בביתו בגרייט איילנד. הכומר ל. מ. פרנץ', רקטור כנסיית סנט לוק, נורוטון, ינהל את טקס ההלוויה. לאחר מכן יוטמן המנוח במאוזיליאום זיגלר בוודלואון. מכוניות מיוחדות ילוו את הרכבת שתצא מניו יורק ב-10:04 בשבת בבוקר, למען חבריו הניו יורקיים. רכבת ייעודית תסיע את האבלים מנורוטון לוודלואון. ויליאם זיגלר, שהוציא תחת ידיו, ובמימונו האישי, שלוש משלחות גדולות לקוטב הצפוני כדי לתקוע בו את יתד הדגל האמריקאי, ובכך הקדיש סכום כסף גדול יותר למטרת החקר הארקטי לעומת כל אדם אחר בעולם, החל את הקריירה שלו כשוליית דפס. במותו, כך לפי ההערכות, הונו הסתכם ביותר מ-10 מיליון דולר. מר זיגלר היה בן ששים ושתיים במותו."[1]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 "William Ziegler Dies. Arctic Search Goes On. Expedition for Fiala's Relief Uninterrupted, Family Says. He Began As Printer's Boy. Son of Pennsylvania Farmer, Studied as He Worked. Made a Fortune in Baking Powder". New York Times. 25 במאי 1905. נבדק ב-2011-04-30.
Ziegler, and which is yet in the arctic regions, was sent out in the Summer of 1903 under the command of Anthony Fiala and Capt. Edward Coffin of Edgartown, ...
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Prominent and progressive Americans (1902) New York Tribune
- ^ ברוקלין הייתה באותו זמן עיר עצמאית; מאוחר יותר סופחה לעיר ניו יורק
26036876ויליאם זיגלר