ויליאם אלן (צייר)
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה. ויליאם אלן (באנגלית: William Allan :1782 – 23 בפברואר 1850) היה צייר היסטורי סקוטי, הידוע בסצנות חיי העם הרוסי. הוא הפך לנשיא האקדמיה המלכותית הסקוטית ומונה לאקדמיה מלכותית.
ביוגרפיה ועבודה
אלן נולד באדינבורו, בנו של ויליאם אלן סניור, שופט. הוא התחנך בבית הספר התיכון, אצל ויליאם ניקול, בן לווייתו של רוברט ברנס. כשהוא מפגין כישרון לאמנות, הוא למד לצייר אצל ג'ון גרהם באקדמיית הנאמנים, עם דייוויד וילקי, ג'ון ברנט ואלכסנדר ג'ורג' פרייזר. [1] כאן הכיר את אלן ווילקי, והם למדו את אותם עיצובים ונקשרו בידידות לכל החיים. [2]
לאחר כמה שנים הגיע ללונדון, ונכנס לבית הספר של האקדמיה המלכותית. תמונתו הראשונה שהוצגה הייתה ילד צועני (1803), בסגנון ג'ון אופי.
הוא לא מצא הצלחה בלונדון, ובשנת 1805 הוא נסע לרוסיה, אך התעכב בדרך לשם גיוס כספים להמשך המסע, זאת על ידי ציור פורטרטים של הקונסול ההולנדי ודמויות אחרות. לאחר מכן המשיך בדרך יבשתי לסנט פטרסבורג, ועבר דרך חלק גדול מהצבא הרוסי שהיה בדרכו לקרב אוסטרליץ. בבירה הרוסית הוא מצא חבר - הרופא של המשפחה הקיסרית. לאחר שלמד רוסית, הוא נסע לפנים הארץ, ובילה מספר שנים באוקראינה, עשה טיולים לטורקיה ולמקומות אחרים, למד את תרבות הקוזקים, הצ'רקסים והטטרים, ואסף נשק ושריון. בשנת 1809 הוצגה באקדמיה המלכותית תמונתו של איכרים רוסים שומרים על חגם.
_-_Tartar_Robbers_Dividing_Spoil_-_N00373_-_National_Gallery.jpg)
רצונו לחזור הביתה ב-1812 נידחה עקב פלישת נפוליאון לרוסיה, ורבות מהזוועות חזה בהן ממקור ראשון.
אלן הצליח לחזור לאדינבורו ב-1814, וב-1815, תמונתו של ״השבויים הצ'רקסים״ משכה תשומת לב באקדמיה המלכותית, אף שלא מצאה רוכש. עם זאת, סר וולטר סקוט, ג'ון וילסון (1785–1854) ואחיו ג'יימס (1795–1856), ג'ון לוקהארט ואחרים, גייסו עבורו כסף בעזרת הגרלה, עם 100 מנויים ב-10 ליש"ט. כל אחד, ואת התמונה הרוויח פרנסיס ומיס-צ'ארטריס.
אלן נשאר באדינבורו, ואף על פי שתמונותיו לא מצאו קונים בקרב בני ארצו, חלק מהן נקנו על ידי הדוכס הגדול ניקולס כשביקר באדינבורו, מה שהביא למהפך של האמן. אלן צייר לאחר מכן כמה סצנות מההיסטוריה הסקוטית. יש לציין גם את תמונת מרי מלכת הסקוטים שחתמה התפטרותה (1824) ואת מותו של יורש העצר מאריי (הוצגה ב-1825), שנרכשה על ידי הדוכס מבדפורד תמורת 800 גינאה, וזיכה את האמן בבחירתו כשותף באקדמיה המלכותית.
בשנת 1826 מונה אלן למנהל בית הספר באדינבורו, תפקיד בו כיהן עד שנים ספורות לפני מותו. זמן קצר לאחר מכן בריאותו התדרדרה, והוא נפגע בעיוורון. כדי להתאושש הוא נסע לרומא, ולאחר שבילה שם חורף, המשיך לנאפולי, קונסטנטינופול, אסיה הקטנה ויוון.
ב-1826 הציג את ״אולד רובין גריי״ וב-1829 את ״הנביא יונה״. ב-1830 חזר לאדינבורו, כשהוא חזר לבריאותו. תמונתו ״שוק העבדים, קונסטנטינופול״ נרכשה על ידי אלכסנדר היל.
ב-1834 ביקר בספרד ובמרוקו, ובאותה שנה הפיק את "היתומה", שייצג את בתו של סקוט אן שישבה ליד כיסא אביה המנוח. ב-1835 הוא נבחר לאקדמאי מלכותי, וב-1838, עם מותו של סר ג'ורג' ווטסון, מונה לנשיא האקדמיה הסקוטית המלכותית. בשנת 1841 הוא נסע לסנט פטרסבורג, ובאותה שנה ירש את וילקי בתפקיד יועץ למלכה בסקוטלנד, תפקיד שאחריו, כרגיל, (ב-1842) קיבל תואר אבירות .
שנותיו המאוחרות של ויליאם היו תפוסות בציור סצנות קרב. ב-1843 הציג את ״קרב ווטרלו מהצד האנגלי״, שנרכש על ידי הדוכס מוולינגטון. בשנה שלאחר מכן נסע שוב לסנט פטרסבורג, שם צייר, עבור הצאר, את פיוטר הגדול מלמד את מקצועותיו את אמנות בניית הספינות, שהוצגה מאוחר יותר בלונדון. העבודה הגדולה האחרונה שסיים הייתה מבט שני על קרב ווטרלו, הפעם מהצד הצרפתי. הוא הוצג באולם וסמיניסטר ב-1846, בתחרות על עיטורי בתי הפרלמנט. הוא ביקר בגרמניה ובצרפת ב-1847.
ג'יימס ארצ'ר היה בין תלמידיו.
הוא מת בביתו באדינבורו ב-23 בפברואר 1850.[3]
גלריה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Monkhouse, William Cosmo (1885). "Allan, William". In Stephen, Leslie (ed.). Dictionary of National Biography. 1. London: Smith, Elder & Co.
- ^ Chisholm, Hugh, ed. (1911). "Allan, Sir William". Encyclopædia Britannica. 1 (11th ed.). Cambridge University Press. pp. 687–688
- ^ Page 1504 | Issue 20105, 3 June 1842 | London Gazette | The Gazette, www.thegazette.co.uk
