וילהלם ראבה

וילהלם ראבה

דיוקן מאת וילהלם אימנקאמפ, 1911

ביתו של ראבה בבראונשווייג

וילהלם רַאבֶּה (גרמנית: Wilhelm Raabe;‏ 8 בספטמבר 1831 - 15 בנובמבר 1910) היה סופר גרמני.

חייו

בנעוריו (1854-1849) עבד ראבה בחנות ספרים במגדבורג. ב-1854 התחיל ללמוד פילוסופיה והיסטוריה באוניברסיטת ברלין. באותה שנה כתב את הרומן האידילי הפופולרי שלו "כרוניקה של רחוב שפרלינג", שראה אור ב-1957 תחת שם העט יעקב קורווינוס (Jakob Corvinus).

ראבה ישב כשלוש שנים בוולפנביטל, ומ-1862 בשטוטגרט. שם, כשהוא מקדיש את כל עתותיו ליצירה, כתב את הרומנים שלו "אנשי היער" (1863), "כומר הרעב" (1864), "אבו טלפאן" (1867), וכן שני קובצי סיפורים בשם "קולות רחוקים" (1865) ו"הקשת" (1869). מ-1870 ישב בקביעות בבראונשווייג, שם פרסם כמה רומנים נוספים. ראבה עסק בציור להנאתו. כ-600 מציוריו נמצאים בבעלות פרטית של צאצאיו ובמוזיאון בראונשוויג.

יצירתו

בסיפוריו ניכרות השפעתם של ז'אן פול ודיקנס, ובמידה ידועה גם של גתה. אף על פי כן ידע לשמור על עצמיותו במחשבה ובסגנון. כיוון את נושאיו בעיקר לאדם הפשוט ולחיים הצנועים והבריאים. מצד אחר, ידע גם להתל, בהומור ובסאטירה, בבעלי היומרות. גם נימה גרמנית לאומית מובהקת מצויה בכתביו. עם זאת הצליף בשוט הסאטירה על הלאומיות הקיצונית. כאמן הצליח לעצב דמויות ברורות, אך הצליח פחות ברקמת העלילה. רבים מגיבוריו נושאים את חלומותיו אידיאליסטים של המספר. עולמו הפנימי של הגיבור תופס מקום ניכר בכתביו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא וילהלם ראבה בוויקישיתוף

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

27328798וילהלם ראבה